יו"ר התאגדות רשתות המסחר האופנה וההסעדה, שחר תורג'מן, תקף בחריפות אתמול (שני) את הצמרת הכלכלית בממשלת ישראל, בעקבות מתווה משרד האוצר וההתנהלות הממשלתית סביב אירועי "חרבות ברזל". תורג'מן, העומד גם בראש קבוצת בריל טען במסגרת הכנס המיוחד "שוק העבודה במלחמה" של פורום Duns 100 כי "המתווה שהוצע על ידי שר האוצר סמוטריץ' פתטי ועלוב" וכי המערכת שאמורה לתת מענה מאוישת ב"אנשים לא מיומנים שלא יודעים להתרומם לגודל השעה". מנגד, מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, הבהיר: "ב-7 באוקטובר נכנסנו למצב אחר לחלוטין, נערכנו מידית לאישור מפעלים חיוניים".
לצד הביקורת נגד שר האוצר, תורג'מן מתח ביקורת גם על המנגנונים הממשלתיים. "יש כאן דיאלוג מאוד נוקב, אנחנו באנו עם דרישה מהממשלה לייצר מנגנון העסקה גמיש, לא חל"ת. שר האוצר כתב את הדיבר ה-11 ולא רצה לשנות אותו. יש איזה "פיל" בחדר משרד האוצר שהעסקים הם שקרנים"
על הדברים הללו אמר מנכ"ל משרד העבודה כי הוא ואנשיו פועלים במהירות נוכח המצב, ונאלצו למצוא פתרונות יצירתיים. "שר העבודה חתם על צו המורה על הפעלת מפעלים חיוניים בזמן חירום. הוספנו מערכת חירום עם למעלה מ-200 מפעלים חיוניים בנוהל של 'אד הוק'. רק לשם הדוגמה: מפעלים לייצור קירור גופות ומפעלים שמייצרים בטון לקברים, לא צפינו את זה ונערכנו מיידית לאשרם כמפעלים חיוניים. אנחנו בתווך בין הצבא לשוק העבודה".
אוזן הוסיף בנוגע לחיילי המילואים כי יש "ועדה משותפת שתקבע אם אדם הוא חיוני לצבא או למשק. יצרנו בנק של מנגנונים רגולטוריים שפועלים בשגרה כי הבנו שיהיה חוסר דרמטי בכוח עבודה: שעות נוספות, היתרים לעבוד בשגרת חירום, נוהל עובדים זרים, אנחנו רוצים לשמור על כוח עבודה ישראלי, יש קרוב למאה אלף פלסטינים שלא נכנסים וקיים מחסור בבניין ובחקלאות ואנחנו עובדים לפצות על הפער הזה. יש תמריץ שנותן מענק כספי לעובדים שיכנסו לענף הבניין או לענף החקלאות. עבודה רבה לפנינו, אני כאן כדי לשמוע וליישם את המסקנות"
"ראוי שייעשו צעדים נוספים"
בכנס, בו השתתפו בכירי המשפטנים בישראל בתחום דיני העבודה, עלו שלל סוגיות בוערות בתחום הנוגעות למצב המשק בימי הלחימה. מתווה החל"ת נידון בו בהרחבה, כמו גיוסם הנרחב של עובדים רבים למילואים והמחסור החמור בכוח אדם נוכח הסגרים. הבכירים דנו גם בסוגיות הקשורות במעסיקים בזמן הלחימה, זכויות עובדים ויחסי עבודה בעת חירום.
עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה בפישר (FBC), התייחסה לזכויות ולהסדרים המוענקים למשרתי המילואים. לדבריה, "הרשויות הבינו שיש גיוס מילואים נרחב ובהחלט התגייסו לתת מענה למשרתים. כך, למשל, בביטוח לאומי התגמול לחיילי המילואים הוגדל והמנגנון להחזר התגמולים למעסיקים עבר תהליך ייעול. לפיכך, המעסיקים כיום אינם צריכים להמתין לקבל החזרים בסוף התקופה אלא יכול לקבלם על בסיס חודשי. כך מגיע סיוע הן למעסיקים והן למשרתים. בנוסף, רשות המיסים הודיעה כי היא זוקפת שווי רכב לפי החלק היחסי של החודש. המשמעות היא שחייל מילואים יכול להשאיר את רכב החברה שלו בשטח הכינוס, להודיע על כך למעסיק, ושווי הרכב ייזקף רק עד לאותו תאריך בחודש, וניתן לעשות זאת גם רטרואקטיבית. זו התחלה מצוינת, ואני סבורה כי ראוי שייעשו צעדים נוספים בכיוון זה".
עו"ד אורלי ג'רבי, שותפה, מחלקת דיני עבודה ב-HERZOG, הסבירה כי המצב אליו נקלעה מדינת ישראל מעמיד את המעסיקים והעובדים במצב חסר תקדים.המשבר הנוכחי שונה מכל המשברים שהכרנו בעבר גם בתחום המשפטי. כעורכת דין ביני עבודה בכלל ובעת הזו בפרט, אנחנו מתמודדים עם דילמות ערכיות מורכבות ולכן לא רק מייעצים בהיבט המשפטי, אלא מתייחסים בהרחבה גם להיבטים ערכיים, היבטי משאבי אנוש, ניהול ותקשורת פנים וחוץ ארגונית. בנוסף, הפער בין החקיקה לבין המצב בפועל התעצם וכמות השאלות הפתוחות המחייבות מענה פרשני יצירתי וערכי - גדולה מאוד. בנוסף, התפקיד שלנו חשוב עוד יותר בהכוונת חברות רב- לאומיות המתמודדות עם אתגרים משולבים של הכרת המציאות המקומית מעבר להוראות הדין (גיוס מילואים נרחב של עובדים ושל בני משפחות עובדים, אבל וצער שלא פסח על איש, עובדים שלמרבית הצער חטופים או נעדרים, חששות של עובדים ועוד) והתמודדות עם מקומות עבודה עם אוכלוסיות מגוונות. התפקיד שלנו בהקשר זה הוא גם לשמש כגשר והאחריות שלנו כאן היא לא רק כלפי החברה (העסקית) אלא גם כלפי החברה האזרחית.
עו"ד תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין פירון טענה כי "העבודה שנעשתה לא מספקת, אין בה שום פתרון חיובי למשק בכלל ולכלכלה, בוודאי לא למערכת יחסי העבודה בישראל, ישנם אספקטים נוספים שקשורים לפיתוח העובד. במסגרת המתווה הכלכלי פשוט הקלנו על החל"ת- כלומר על האבטלה שזה בעצם ניתוק יחסי העבודה. לדעתי, יהיו מעל למיליון מובטלים והולך להיות ניתוק ארוך בין האזרחים לשוק העבודה. אנחנו בעצם מסיגים אחורה את הכלכלה כתוצאה מהניתוק בין העובדים למעסיקים. לא תצמח כאן כלכלה חדשה, כל מה שעשו זה ניסיון לתת לנו מן פיצוי כספי מינימלי ככל האפשר לא הייתה חשיבה על היום שאחרי, לא הייתה חשיבה כלכלית כיצד נכון להרים את הכלכלה במדינת ישראל. המתווה הוא רע."
מנגד, עו"ד סיגל פעיל, מייסדת המשרד הנושא את שמה. הביעה תמיכה בפעולות משרד העבודה. "משרד העבודה עובד בצורה פנטסטית יוצאת דופן 24/7 עם נגישות מלאה של כל הצוות וגם מספק פתרונות כל הזמן. קשוב מאוד למעסיקים ולהסתדרות", אמרה. עם זאת, היא קראה למציאת פתרון מיידי עבור עובדים, ובעיקר עובדות, שנאלצים לשהות בימי הלחימה עם ילדים עד גיל 14 בבתיהם ולהפסיד ימי עבודה. "אוכלוסיה שלמה של עובדים ועובדות נמצאים עם הילדים כי אין מסגרות ,ואף אחד לא מממן את שכרם. במקום להפיל את הנטל על המעסיקים, המדינה צריכה לממן מהרגע הראשון שכר מלא לעובדת או לעובד שנאלץ להישאר בבית".
שינוי מהותי ביחסי העבודה
עו"ד שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' ציינה כי "הכרזת מצב חירום ומצב מיוחד בעורף, הובילה למציאות מאתגרת בעבור עובדים ומעסיקים, שעמדו בפני דילמות ואתגרים שונים. מעסיקים נדרשו לקבל החלטות אודות צעדים שעליהם לנקוט במקום העבודה כאשר קיים מחסור חמור בכוח האדם נוכח יציאת עובדים למילואים וכאשר הכנסותיהם ירדו בצורה משמעותית. לפחות בחודש הראשון ללחימה, לא היה מתווה ברור מצד הממשלה ומעסיקים נדרשו לקבל החלטות קשות מבלי לדעת כיצד אלו עשויות להשפיע על המשך פעילותם: האם להוציא עובדים לחל"ת, לצמצם היקף משרה או שכר, או לשאת בתשלום שכר על חשבונם לעובדים ולקוות שהמשק יתאקלם ללחימה והמדינה תשתתף בהוצאת השכר ותשפה אותם. לדבריה, "צריך לזכור כי לא כל מקומות העבודה יכולים לאפשר עבודה מהבית, ואלו שיכולים היו לאפשר זאת, זכו לעיתים לביצוע עבודה בהיקף מצומצם שרחוק מלמלא היקף משרה מלאה. מעסיקים נדרשו לנהוג בתום לב ולבחון כל נסיבותיו של מקרה לגופו תוך איזון".
עו"ד שבי מיכאלי, ראש מחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחס לאפשרות של מעסיק לכפות על עובד חל"ת בזמן מלחמה. "מלחמת 'חרבות ברזל' יצרה מציאות אחרת בשוק התעסוקה והכללים הרגילים של משפט העבודה אינם יכולים להיות תקפים במלוא הכוח. משפט העבודה מחייב את המעסיק, כמו גם את העובדים, לתום לב ולהגינות מיוחדים, שאף צד לא ינצל לרעה את המצב". לדבריו, "כעיקרון חופשה ללא תשלום כפופה להסכמה בין המעסיק לעובד, שכן מדובר בשינוי מהותי בתנאי העבודה. עם זאת, בנסיבות חריגות וקיצוניות ניתן לומר כי עובד שיסרב לצאת לחל"ת מנצל את זכותו לרעה בחוסר תום לב ולכן ניתן לכפות עליו יציאה לחל"ת. עו"ד מיכאלי מוסיף: "לא כל האטה או הפחתה בהיקף העבודה מאפשרת למעסיק לכפות חל"ת על העובד, ובכל מקרה הוא מחויב לשקול אופציות נוספות, בטרם החלטה על כפייה של חל"ת. חשוב לומר שבקרב המעסיקים קיים חשש שעובדים ינצלו את המצב לרעה בסירובם לחל"ת, שאז יקבלו שכר מבלי לבצע עבודה. על כן, במקרים קיצוניים כגון מלחמה, כאשר המעסיק מוכיח שאין ביכולתו הממשית להעסיק את העובד, הוא יכול לכפות חל"ת, שכן במקרה כזה עובד שמסרב לצאת לחל"ת פועל בחוסר תום לב ומנצל לרעה את זכותו, ועל כן, לא תעמוד לו זכות הסירוב".
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה, דיני עבודה, במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה לסוגיית נשיאת נשק במקום העבודה. "בחברות גלובליות המדיניות אוסרת על כניסה עם נשק למקום העבודה, כחלק מהתפיסה שלהם את מקום העבודה כמרחב בטוח. לעומתן, יש חברות ישראליות שדווקא מעודדות את העובדים להגיע עם הנשק האישי שלהן למקום העבודה. הקביעה שאסור להיכנס עם נשק לשטח החברה יכולה להיות מאוד בעייתית בקונוטציה ישראלית בכלל ובזמן מלחמה בפרט. לשם כך, קיימים נהלים מחמירים באשר לאופן הפקדת נשק והצורך לקבל ייעוץ מקצין בטיחות, שהם בגדר חובה על המעסיק ולכן חשוב להיות מודע אליהם".
עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ציינה כי "פתרונות הביניים המוצעים לבעיית העובדים הפלסטינים שהגעתם ארצה נמנעת בשל המלחמה, לא יחזיקו מים בטווח של חודשים קדימה ויש להיערך מבעוד מועד למתן פתרונות ממשיים נוכח המחסור בידיים עובדות על מנת שענפי הבניה, החקלאות, המלונאות ועוד לא יקרסו. יש לתת את הדעת לכך כי עסקים רבים מתקשים להשיב לעבודה עובדים פלסטינים (גם לאחר שניתנו הקלות מסוימות לכניסתם) החל מחששות ביטחוניים עקב משבר האמון שגררו אירועי 7 באוקטובר וכלה בחוסר הוודאות ליציבות כוח העבודה הפלסטיני נוכח המלחמה המתמשכת".
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן התייחסה להשפעות המלחמה על עבודה מהבית ומחו"ל. "עובדים שמעדיפים לעבוד מהבית, ובמיוחד בתעשיית ההייטק, סבורים בטעות שהם רשאים ויכולים לעבוד מכל מקום בעולם. חשוב לזכור שעבודה שנעשית מחו"ל איננה ולא יכולה להיות בחירה של העובד. חברות ישראליות שמעסיקות עובדים ישראלים בחו"ל ללא רישיון עבודה חשופות להליכים משפטיים על העסקה ללא רישיון ואחנו רואים יותר ויותר מעסיקים שמסרבים בעת המלחמה לאשר עבודה בלתי מוגבלת בזמן מחו"ל, ובמיוחד במקומות בהם אין לחברה פעילות עסקית התומכת בהעסקה כזו בחו"ל"
בפורום השתתפו: עו"ד אורלי ג'רבי, שותפה, מחלקת דיני עבודה, HERZOG; עו"ד אייל צורף, מייסד, צורף ושות' עורכי דין; עו"ד איריס אלמוג, בעלת המשרד, איריס אלמוג משרד עורכי דין; עו"ד אנה בלאו, שותפה מייסדת, בלאו אהרן מועלם ושות'; עו"ד דגנית לפידור-זינגר, ראש מחלקת דיני עבודה (משותפת), אגמון עם טולצ'ינסקי; עו"ד, דפנה אזולאי רגב, מייסדת ובעלים, אזולאי-רגב משרד עו"ד; עו"ד הדס רקח דביר, שותפה, שבלת ושות'; עו"ד הלית שמחוני, ראש מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'; עו"ד חיה שפיגל, מנהלת משותפת - מחלקת דיני עבודה, ש. פרידמן אברמזון ושות'; עו"ד יעל בן נעים , מנהלת מחלקת דיני עבודה, FWMK – (פירט וילנסקי מזרחי כנעני); ישראל אוזן , מנכ"ל, משרד העבודה; עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה, וקסלר ברגמן ושות; עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה, פישר (FBC & Co.); עו"ד מיקי אילון, מוביל תחום דיני עבודה, גורניצקי GNY; עו"ד נטע ברומברג, שותפה ראשת מחלקת דיני עבודה, ברנע ג'פה לנדה; עו"ד נעה בר שיר, שותפה מחלקת דיני עבודה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון; עו"ד סיגל פעיל, מייסדת, סיגל פעיל ושות', משרד עורכי דין; עו"ד רבקה ורבנר, ממונה ראשית על יחסי העבודה, משרד העבודה; עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן; עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד, דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס; עו"ד ענבל פלמור דורי, שותפה, אפרת דויטש ושות' משרד עורכי דין; עו"ד ענת בש, מייסדת ובעלים, ענת בש משרד עורכי דין; עו"ד קליה קליין, ראש מחלקת דיני עבודה, פרל כהן צדק לצר ברץ; עו"ד רותי בודוביץ סגיר, שותפה, ש. הורוביץ ושות'; עו"ד רמי לנדא, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה, מיתר I עורכי דין; עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה, ליפא מאיר ושות׳; שחר תורג'מן, יו"ר, קבוצת בריל; עו"ד שיר-אל נקדימון, שותפה, לוי אטינגר נקדימון – משרד עורכי דין ונוטריון; עו"ד שירה להט, שותפה מובילה, דיני עבודה , Arnon, Tadmor - Levy; עו"ד שני אשכנזי, מנהלת מחלקת דיני עבודה, עמית פולק מטלון; עו"ד תומר הדס, שותף מייסד, הולין-הדס משרד עורכי דין; ;עו"ד תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין פירון