חלק גדול מהתובענות הייצוגיות המוגשות לבית המשפט, מסתיימות כידוע בהסדרים, בהסכמת הצדדים, בדמות הסדרי פשרה או באמצעות בקשות הסתלקות (או כפי שהן מכונות "הסדרי הסתלקות", כאשר הם כוללות פיצוי כלשהו לציבור ו/או תגמול לתובעים ולבאי כוחם).
במסגרת הסדרים אלו, נכללת לעיתים הסכמה בין הצדדים לפיצוי חברי הקבוצה הרלבנטיים. לא פעם מתגבשת בין הצדדים הסכמה לפיצוי הציבור "בעין" (יש המכנים הסדרים אלו בכינוי "הסדרי קופונים"), היינו לא פיצוי כספי בפועל, אלא הטבה או הנחה (לרוב מוצרים או שירותים של החברה הנתבעת בעצמה), שמשקפת תועלת לציבור הצרכנים.
כך גם אירע ב-2 תובענות ייצוגיות שהוגשו כנגד רשת מכוני הכושר "הולמס פלייס", שעניינן נסוב בטענה כי הרשת גבתה מלקוחותיה שביטלו את המנוי שלהם, דמי ביטול בשיעור העולה על המותר בחוק. לבסוף הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אשר כלל פיצוי לציבור בעין, בדמות הטבות שונות שחברי הקבוצה הרלבנטיים היו זכאים לבחור ולממש בסניפי הרשת, וששווים הוערך בכ-16 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי אמנם אישר את מתווה הפשרה, אך הפחית בשיעור ניכר מהמלצות הצדדים בנוגע לתשלום גמול לתובעים הייצוגיים ושכ"ט באי כוחם. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ידי התובעים ובאי כוחם.
בית המשפט העליון, במותב תלתא, דחה את הערעור והותיר את פסיקת בית המשפט המחוזי על כנה.
עיקר הדיון בפסק הדין נסב אודות השימוש שנעשה בפיצוי בעין במסגרת הסדר הפשרה שגובש בין הצדדים להליך, שהשליך בין היתר גם על ההפחתה בפסיקת הגמול ושכה"ט.
בהקשר זה ניתן להבחין בתפישות שונות של שלושת חברי המותב לגבי השימוש בפיצוי בעין בהסדרי פשרה. כך, השופטת רות רונן הביעה את עמדתה, לפיה "חרף הקשיים הכרוכים ככלל בהסדרי "קופונים", והגם שדרך המלך לקביעת מנגנון פיצוי היא במתן סעד כספי לחברי הקבוצה, ישנן נסיבות בהן לא ניתן לעשות כן, ומשכך בתי משפט מאשרים גם הסדרים מסוג זה במסגרת פשרות בתביעות ייצוגיות. הסדרים כאלה אינם עשויים מקשה אחת, ובמכלול השיקולים ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בהסדר סביר והוגן." לגישת השופטת רונן, את הבעיות האפשריות הכרוכות בהסדרים אלה, יש לקחת בחשבון – הן בשלב אישור ההסדר, והן בשלב קביעת הגמול ושכר הטרחה לתובע המייצג ולבאי כוחו. מטעם זה השופטת רונן לא ראתה מקום להתערב בהפחתת שיעור הגמול ושכה"ט שנקצבו על ידי בית המשפט המחוזי.
לגישת חברת המותב הנוספת בהרכב הנוכחי, השופטת יעל וילנר, אמנם אין מחלוקת כי פיצוי כספי ישיר במסגרת הסדרי פשרה, מביא תועלת רבה יותר לחברי הקבוצה על-פני הסדר קופונים. ואולם, לגישתה, "אין בדברים אלו כדי לשלול את הסדרי הקופונים, או כדי לייחס באופן גורף למאפייניהם תווית בעייתית. כידוע, הערכת טיבו של הסדר פשרה, יהיה אשר יהיה, וכדאיותו לחברי הקבוצה, צריכה להיעשות לאור נסיבות המקרה הספציפי; ובפרט, ביחס לסיכויים והסיכונים הנשקפים לצדדים מהמשך ניהול ההליך." השופטת וילנר מוסיפה ומבהירה מתי יהיה נדרש לפצות בכסף ומתי ניתן לאפשר פיצוי בעין - "ככלל, ככל שסיכויי התביעה להתקבל גבוהים יותר, כך ישאף בית המשפט לאשר הסדר פשרה המגלם בחובו פיצוי כספי לחברי הקבוצה. לעומת זאת, במקום בו סיכויי התביעה אינם מן המשופרים – ייטה בית המשפט להסתפק באישור הסדרי קופונים, ככל שלא תושג הסכמה להסדר אחר המביא תועלת רבה יותר לחברי הקבוצה, כמו פיצוי כספי".
לבסוף, השופט עמית, לא ראה לנכון לקבוע מסמרות בכל הנוגע להסדרי קופונים והטבות. לגישתו של השופט עמית, "אכן, מבחינת העוסק, עלות הקופונים וההטבות עשויה להיות נמוכה, אך התועלת מבחינת הצרכן עשויה להיות גדולה. כל מקרה ונסיבותיו, והסכמי הפשרה "נתפרים" בהתאם למידותיה של התובענה וסיכוייה."
עמדתנו הינה כי אין מקום לפסילה אפריורית או קטגורית כנגד פשרות שכוללות פיצוי בעין חלף פיצוי כספי. כל עוד הציבור יוצא נשכר ובאפשרותו להנות מהטבה, שאילולא היתה ניתנת הוא היה נדרש לשלם בעבורה, הרי שעסקינן בתגמול ראוי וסביר. גם מנקודת המבט של בתי המשפט, הליכים רבים הסתיימו בהסכמה במהלך השנים רק בשל כך שהם כללו פיצוי בעין. הליכים אלו חסכו שעות רבות של התדיינויות והקלו על העומס הרב הנתון בפני הערכאות השיפוטיות. גם לכך יש לתת משקל בעת אישור הסדרים מעין אלו.
מאת אברהם מורל - שותף במחלקת הליטיגציה המסחרית, פרל כהן צדק לצר ברץ
***
כתבה שיווקית בחסות משרד פרל כהן צדק לצר ברץ. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100