קיום זמני שהות בין הורים גרושים בזמן מלחמה מביאה למערכת של שיקולים רגשיים, לוגיסטיים ומשפטיים, הדורשים פתרונות מתחשבים לרווחת הילדים המעורבים. כמו כן, המלחמה מביאה לעיתים קרובות לאי וודאות שעלולה לשבש את השגרה הקבועה של זמני שהות. הורים עשויים למצוא את עצמם במקומות שונים, מתמודדים עם הגבלות נסיעה או עם חששות בטיחות לילדים.
בתקופה של מלחמה, הורים גרושים או פרודים ניצבים לפני אתגרים ייחודים ועם המורכבות של קיום זמני שהות של משמורת, כאשר אחד ההורים מעוניין לקחת את הילדים בזמן שלו למקום "מסוכן" יותר בארץ, שבו יש זמן התראה קצר במקרה של מתקפת טילים או למקרה שאחד מההורים נוסע להוריו בשבת, במקום מגורים שהוא באזור מסוכן יותר וההורה השני מתנגד לכך וסבור שיש בכך סיכון לשלום הילדים אשר גובר על קיום זמני השהות ומצדיק הפרה של זמני השהות.
בית המשפט לענייני משפחה בקריות, הכריע לאחרונה בסוגיה זו. כב' השופט ניר זיתוני, קבע שאם עליו להכריע באשר לאיזון הנכון בין הרצון לשמור על שלומו של הקטין במקרה של התקפת טילים לבין הרצון לשמור קשר בין האב לבין הקטין בתקופת המלחמה שנמשכת זמן רב ולא ברור מתי תסתיים, אז התשובה לשאלה משתנה ממקרה למקרה. במקרה שלפניו סבר ביהמ"ש כי הפגיעה המשמעותית שכבר התרחשה בקשר בין האב לבין קטין בן שנה וחצי לאחר למעלה מחודש של נתק, מצדיקה נטילת סיכון מסוים הכרוך בחידוש מפגשים במתכונת שהתקיימה לפני המלחמה. ביהמ"ש איפשר לאב לקחת את הקטין לבית הוריו ממנו ניתן להגיע למקלט הסמוך תוך 15 שניות שזהו זמן ההתראה במקום זה.
בפסק הדין נקבע כי ניתן להקדיש לעניין זה מההחלטות שקיבלה המדינה בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה, חרף החשש מהדבקה המונית במגפה שמובילה למוות, הכירה המדינה בחשיבות של קשר בין קטין לבין שני הוריו וקבעה במפורש את המעבר בין בתי ההורים כאחד החריגים המאפשרים להפר את הגבלת מרחק היציאה מהבית. באופן דומה, יש לאפשר קיום זמני שהות גם כעת בזמן המלחמה גם כשיש סיכון ממתקפת טילים בזמן קצר יותר בבית אחד יותר מאשר מהבית השני.
בפסק דין נוסף שהתקבל לאחרונה בבימ"ש לענייני משפחה בקריית גת, קבע כב' השופט בן שלו, שאם לאחד ההורים אין מקום מגורים עם מרחב מוגן תקני אז לא יתקיימו זמני השהות בשלב זה ועל ההורה לדאוג למקום מגורים עם מרחב מוגן, גם אם זה אומר שזמני השהות יתקיימו זמנית בבית הוריו. במקרה זה, ההורים התגוררו בעיר קרית גת. בבית האב הגרוש לא היה מרחב מוגן קרוב ולכן האם התנגדה לקיום זמני השהות בבית האב בזמן המלחמה. האב פנה בעניין לביהמ"ש וביקש לקיים את זמני השהות שלו בעיר אשקלון שם מתגוררים הוריו ושם יש מרחב מוגן.
האם התנגדה גם לקיום זמני שהות בעיר אשקלון אשר לטענתה מדובר בעיר אשר סופגת ירי רקטי בכל יום ויש שם חשש לחדירות מחבלים. ביהמ"ש דחה את טענת האם שיש סיכון בקיום זמני שהות בבית הורי האב באשקלון שכן אין מדובר בעיר שפינתה את תושביה והצעת האב התקבלה כך שהוא ישהה עם הקטין בבית הוריו בסמוך למרחב מוגן תקני.
דוגמאות אלו, מראות כי עדיף להורים למצוא פתרונות זמניים לתקופת המלחמה כך שגם יאפשרו קיום זמני שהות מצד אחד וגם מוגנות לילדים.
תקשורת הופכת לחיונית על מנת להבטיח שהילדים ישמרו על תחושת יציבות וביטחון בזמנים מאתגרים אלה. שמירה על תקשורת פתוחה ושקופה בין הורים גרושים היא חשיבות עליונה. יצירת שיטת קשר אמינה, בין אם באמצעים דיגיטליים ובין אם בערוצים אחרים, מסייעת להורים לתאם ולשתף מידע על רווחת הילדים, התקדמות בבית הספר ומצבים רגשיים. תקשורת זו יכולה גם להקל על יצירת חזית מאוחדת ולהרגיע את הילדים ששני ההורים נשארים מעורבים באופן פעיל בחייהם למרות אתגרים חיצוניים בעקבות המלחמה.
ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש הסכמים משפטיים ולהתאים אותם לנסיבות הבלתי צפויות של מלחמה. בתי המשפט עשויים לספק הנחיות לשינויים בזמני שהות בתקופות של סכסוך, תוך התחשבות בבטיחותם וברווחתם של הילדים. פנייה לייעוץ משפטי ושיתוף פעולה משני ההורים במצבים אלו חיוניים לניווט בנוף המשפטי ולהבטחת טובת הילדים.
גמישות היא המפתח בהתייחסות להסדרי אחריות הורית במהלך מלחמה. ייתכן שההורים יצטרכו להסתגל לשינויים בלוחות הזמנים, למגבלות הנסיעה או לחששות בטיחות המתעוררים. למרות שזה יכול להיות מאתגר, חיוני לתת עדיפות לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של הילדים על פני אי נוחות לוגיסטית.
יצירת רשת תמיכה לילדים בזמן מלחמה היא חיונית. הורים גרושים צריכים לעודד מערכות יחסים עם משפחה מורחבת, חברים ואנשים מהימנים אחרים שיכולים לספק תמיכה רגשית ויציבות. רשת זו יכולה לשמש משאב רב ערך בתקופות של פרידה.
מאת עו"ד ליאת זך, חברת עו"ד ליאת זך .
***
כתבה שיווקית בחסות חברת עו"ד ליאת זך. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100