נכסי קריירה ומוניטין אישי הם כישורים, ניסיון ותדמית שנוצרו לבעל מקצוע, שאינם מגולמים בנכסים פיזיים או בניירות ערך, אלא בפנימיותו, כישוריו ותדמיתו הציבורית של אדם, המשפיעים באופן ישיר על כושר ההשתכרות שלו. בין אם מדובר ברופא מנתח, קבלן שיפוצים או זמר, אי אפשר לחלק נכס כזה בין בני הזוג.
נכסי קריירה יכולים להיות גם נחלתם של שכירים, במיוחד בתפקידים בכירים ותפקידי ניהול כדוגמת מנהלת בנק או מנכ"ל בחברה גדולה. בית המשפט מכיר בחלקו של בן הזוג התומך בחלקו בפיתוח המוניטין הנ"ל ולכן גם בחלקו בטובה הכלכלית שהמוניטין הזה מעניק לאחר הפרידה.
איך מחלקים? בית המשפט מחלק את נכסי הקריירה בחישוב פנימי הלוקח בחשבון את כושר ההשתכרות העתידי למשך מספר שנים וגוזר על בן הזוג נושא הקריירה תשלום בודד שיכול להגיע למיליוני שקלים.
הנוסחה הזו, שלעיתים קרובות נראית לשני הצדדים שרירותית, גוררת בעקבותיה מאבקים במקרים רבים. כבר ראיתי בתחום זה צדדים שונים של אותו המטבע, מצד אחד, חוסר הכרה בתפקיד בן הזוג התומך וניסיון להתחמק מתשלום נכסי קריירה לחלוטין ומנגד, תביעות חסרות סיכוי הגובלות בחמדנות כדוגמת תביעה לחצי מההכנסות של קליניקה רפואית מיום הפרידה והלאה ללא הגבלת זמן.
מכיוון שקשה מאוד לקבוע כללים גורפים בנושא כל כך ייחודי, ועל אחת כמה וכמה להגיע להסכמות, הדיון על נכסי קריירה מלווה על פי רוב במאבק משפטי. זהו בדיוק המקום שבו על הגורמים משני צידי המתרס למצוא את האיזון בין צדק, אגו וחמדנות.
לכן, לעורכי הדין משני הצדדים יש כאן תפקיד מפתח, גם במיתון הדרישות לכדי דרישה הגיונית, גם במציאת פתרונות יצירתיים לנושא מורכב וכמובן במאבק עיקש עבור הלקוחות שלהם עבור מה שלתפישתם ישקף חלוקה צודקת.
מאת נוי יוספזון-בוסני, עו״ד ומגשרת.
***
כתבה שיווקית בחסות נוי יוספזון בוסני, עורכי דין ומגשרים; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100