על אף החלטת נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה (4.75%), בחודשים הקרובים צפויות הורדות ריבית נוספות על מנת לאושש את הפעילות הכלכלית במשק. ההערכה המדוברת מבוססת על תמונת מצב המשק בעקבות המלחמה, שגובשה על ידי צוות הניתוח של דן אנד ברדסטריט. להערכה זו מתווספת הערכה נוספת בנוגע להמשך התחזקות הדולר על מול השקל, מה שעלול להביא להתייקרויות נוספות במשק. 

 מתמונת המצב עולה כי המשק הישראלי נכנס למלחמה עם אינפלציה גבוהה, ובעיצומו של ניסיון מצד בנק ישראל להילחם בה בהעלאות ריבית, בדומה למצב בארה"ב ובמדינות גוש היורו. לנוכח המלחמה, היו שסברו כי בנק ישראל יבצע מהלך דרמטי של הורדת ריבית, ואף היו בתחילת המלחמה הערכות שדיברו על הורדת הריבית בכ-0.75%, זאת כדי לעודד את המשק, את העסקים ואת הצריכה, וגם כדי להקל על משקי הבית שסבלו מהתייקרות החוב הפרטי, בעיקר מנטל המשכנתאות (ואכן, בעת הזאת בנקים רבים יוצאים במבצעים להקפאת המשכנתא באופן זמני וריבית 0% וכן סיוע והקלות לעסקים שנפגעו מהלחימה בדרום).

כך, על אף החלטת הנגיד, בדן אנד ברדסטריט סבורים שהפחתת הריבית תגיע בהמשך כדי לאושש את הפעילות במשק ולהקל על נוטלי המשכנתאות, עם זאת, מוקדם לתזמן זאת כאשר אנחנו כשבועיים מתחילת המלחמה. תרחיש של מלחמה רב זירתית עשוי לזרז את המהלך. 

התחזקות הדולר: המוצרים שצפויים להתייקר

היבט נוסף שמושפע מאוד מהמלחמה ומשפיע אף הוא על החלטת הריבית הקרובה הוא שער החליפין דולר-שקל. התחזקות הדולר מול השקל כבר הפכה למגמה בשנה האחרונה, בין היתר בשל חוסר הוודאות בעקבות המהפכה המשפטית, אבל המלחמה הזניקה את עוד יותר את המטבע האמריקאי אל מול מקבילו הישראלי, כאשר נכון למועד זה כבר נחצה רף ה-4 שקלים לדולר, שיא של 8 שנים.

כסף שקל דולר יורו (צילום: Suprun Vitaly, shutterstock)
מגמת ההתחזקות של הדולר צפויה להימשך |צילום: Suprun Vitaly, shutterstock

המלחמה גורמת לירידה בהשקעות הזרות ולעלייה ברמת הסיכון של מדינת ישראל, מה שגורם בתורו להתחזקות הדולר אל מול השקל (פיחות בשקל). שער חליפין גבוה גורם להתייקרות הייבוא, דבר שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים – כלומר לעליית מחירים. כך לדוגמה התחזקות הדולר עלולה לגרום לעליית מחיריהם של: מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרי חשמל לבית, רכבים, מכשירים סלולריים ומחשבים, קניות אונליין באתרי סחר בחו"ל ועוד. בנק ישראל מנסה לייצב את שער החליפין ועל כן הזרים כ- 30 מיליארד דולר למשק מתוך רזרבות המט"ח של בנק ישראל (לפני המלחמה היו בידי בנק ישראל כמעט 200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, המיועדות לימי חירום כמו אלה שנגזרו עלינו כעת).

התערבות בנק ישראל גורמת לשוק לתהות בדבר צעדיו הבאים של בנק ישראל. מצד אחד,  המלחמה מורידה את הביקושים ואת הפעילות הכלכלית במשק, ועולה הצורך בהורדת ריבית בכדי לתדלק את הכלכלה הצפויה להאט בחדות לאור המלחמה. מצד שני, התערבות הבנק בשוק המט"ח היא צעד המנוגד להורדת ריבית, שגורמת לפיחות המטבע המקומי.  להערכתנו, תחת התרחיש הראשון מגמת ההתערבות בשוק המט"ח של בנק ישראל תימשך, אולם תחת התרחיש השני שהצגנו, הסלמה בצפון, ייתכן שיופעל לחץ להורדת הריבית שיגרום לפיחות נוסף של השקל.