"תמליצי לי על מסעדה באזור פרדסיה. אין אצלנו כלום!" - זאת לא השיחה שציפיתי לנהל בחדר המתנה עמוס בתור לרופא, אבל ניסיתי לשלוף מהזיכרון שם של מסעדה באזור שהייתי ונהניתי בה לאחרונה. וואללה, חור שחור. העובדה שכל הנוכחים במקום בהו בי והמתינו למענה רק הדגישה את גודל הבעיה; אם תגגלו את צמד המילים "מסעדות בפרדסיה", תקבלו רק שווארמה, פלאפל ומסעדה איטלקית. הרחבתי את החיפוש לשכנות: קדימה צורן, כפר יונה, תל מונד וחירות. אוכלוסייה של כמאה אלף תושבים באזור הגדול הזה של השרון, לא עניין של מה בכך, אבל כמות המסעדות זהה לזאת שתמצאו ברבע רחוב בתל אביב. כשהורדתי מהרשימה את הרשתות, שהמדור הזה לא עוסק בהן, נשארתי עם אופציות מצומצמות ביותר.
לכן, למרות שנפתחה רשמית רק לפני חודש, ניסיתי להגיע בהקדם לביקור במסעדת אסיאן קלאב החדשה, שממוקמת במרכז מסחרי בקדימה צורן. מדובר במסעדה רחבת ידיים, עם מרפסת מקורה חיצונית וחלל פנימי קטן יותר, שמזכיר מסעדות פאן-אסייתיות מוכרות כמו קיסו, סוהו, מוג'ו, נישי, דלי אסייתי ועוד. ההקבלה לא מסתיימת בעיצוב; המסעדות האלה פועלות בליבן של ערים גדולות כמו נתניה, קריית אונו, ראשון לציון והוד השרון, ומהוות עוגן כמקומות שמבטיחים ארוחה ראויה, יציבה ולא שוברת מוסכמות, בלי לעלות על ההגה ולנסוע לתל אביב. אסיאן קלאב מנסה להביא את הבשורה הזאת בדיוק גם לסביבת קדימה צורן. האם היא מצליחה?
על האוכל באסיאן קלאב אחראי מידד סטבינסקי, שהוא גם השף של דלי אסייתי הוותיקה, מבית אותה קבוצת מסעדנות. סטבינסקי מפורסם בחיבור שלו למטבח התאילנדי – הוא התגורר ועבד במדינה במשך עשור – אבל באסיאן קלאב נזהרים מהרפתקאות תאילנדיות אותנטיות ומתמקדים במנות שיקלעו לטעמו של קהל כמה שיותר רחב. אפשר למצוא פה לצד האוכל התאילנדי גם תפריט סושי כנהוג, אוכל יפני ונגיעות וייטנאמיות. בנוסף, התפריט כולל גם כמה מנות ממטבחים אירופאים שקיבלו טוויסט אסייתי כדי להיכנס למועדון בעל השם המחייב. זה הרבה מהכל וזה קצת מבולגן, אבל אולי זה חלק מהתהליך של פתיחת מסעדה במקום שבו יחסי הביקוש וההיצע עדיין לא ברורים במאה אחוז.
ביסק אחד נכנס למסעדה אסייתית
התחלנו את הארוחה עם מנה מסקרנת בשם אסיאן ביסק (58 שקלים) - הטייק האסייתי לכאורה לביסק סרטנים. סביבנו, התמלאה לאט לאט המסעדה בשולחנות של משפחות בעיקר, וגם כמה זוגות שהגיעו לנסות את המקום החדש ליד הבית. המרק הגיע בקערה יפיפייה עם מכסה ועליו עלה שיסו מטוגן וצדפת קוקי סאן ז'אק צלויה. הגשה מאוד מתוחכמת ומפתיעה ביחס לציפיות ממקום שהוא בסך הכל קז'ואלי ותכליתי. אמנם נעשה בציר הסרטנים שימוש ברוטב הוי-סטיר תאילנדי שמבוסס פטריות שיטאקה ופולי סויה וגם בתבלינים אסייתיים כמו ג'ינג'ר וצ'ילי, אבל בפועל זה היה ביסק סרטנים עדין וקלאסי למדי, שלא הייתה בו איזו בעיטה אסייתית. בשר הסרטנים במרק השמנתי היה טוב וכך גם הצדפה שישבה מעל, הוספנו אותה למרק לפני שנגסנו בה והיא שמרה על טעמי צלייה מצוינים. מוזר להתחיל ארוחה אסייתית עם ביסק סרטנים, אבל אם כבר - אז אחד כזה. אם אתם מחליטים לנסות אותו, בודדו אותו מהמנות האחרות, כדי שהטעמים האסייתיים העזים שלהן לא יאפילו על טעמי הסרטן העדינים של הביסק.
מבלי לזלזל במטבח האירופי, לתאילנדים יש מסורת מרקים מפוארת ברמה אחרת לגמרי. מרק הטום קא (42 שקלים) הוכיח את זה יופי: מרק קרם קוקוס מתקתק ועשיר עם ארומת למון גראס וכפיר ליים, חתיכות גדולות של פטריות יער בשרניות, עגבניות שרי, כרוב ובצל לבן. זה היה מרק נעים לפתיחת ארוחה, עוד קצת מלח היה יכול לאזן את מתיקות הקוקוס. מאגף הפתיחים הנאים ניסינו טאקו נורי (26 שקלים) - צורת הגשה חמודה וקוקטית לסוג של סושי שפוגש מטבח ניקיי (מטבח פרואני-יפני), עם אצה מטוגנת שיושבת כמו טאקו בכלי ייעודי ומחזיקה במילוי של טרטר טונה עם אורז סושי ואבוקדו, ברוטב פונזו ואיולי ווסאבי. זה לא היה ביס מעודן, אבל זה היה ביס מהנה, עם תיבול חזק וטוב וחריפות מתונה. לא אלגנטי כמו שהמטבח היפני יודע להיות, אבל בדיוק מה שמצפים ממנה שמוגדרת כטאקו.
הסלט שבעט בנו (בקטע טוב)
המשכנו לטפס במדרג הטעמים עם שני פתיחים נוספים, סלט נאם טוק תאילנדי (72 שקלים) עם נתחי בקר צלוי, שאלוט, נענע, כוסברה, בצל ירוק, ליים וצ'ילי. זה היה סלט בועט ועסיסי עם רצועות בקר, המון עשבי תבלין רעננים ותיבול חמוץ, מלוח, חריף ומתוק, בול בפוני. כנראה המנה הטובה ביותר בארוחה, שהוכיחה שוב שכשזה נוגע לאוכל תאילנדי - סטבינסקי יודע מה הוא עושה. אם הסלט הזה היה מוגש בקערה כפולה בגודלה גם היא הייתה מתחסלת במהירות. מנה נוספת הייתה וריאציה ווייטנאמית-תאילנדית של כדורי עוף מטוגנים, שלמעשה הייתה מנת הרכבה עצמית כמו נאמס ווייטנאמי - נאם נואנג (58 שקלים): לוקחים את כדורי העוף, ממקמים בעלה חסה פריך, מוסיפים אטריות זכוכית, נבטים ועשבים, וטובלים את הכל ברוטב בוטנים עז טעמים. כמסעדה שמארחת גם המון ילדים, זאת מנה שהיא הצלחה בטוחה - גם מהנה להתעסקות, גם בעלת טעמים פשוטים אך טובים מאוד וגם מאפשרת לשלוט במנעד החריפות. בקיצור, כדורי עוף מטוגנים ומתובלים טוב, במעטפת פריכה, על שיפוד - כיף חיים.
הלאה למנת תמנון צלוי בגריל (66 שקלים) על רוטב מבוסס מחית פלפלים, פיש סוס, מירין, צ'ילי, ליים ויוזו. התמנון עצמו היה עשוי ללא פגם, אבל הרוטב קצת פספס. הוא הרגיש פיוז'ן מדי, הותיר תחושה הדרית חמצמצה לא מאוד ברורה ולא החמיא בסופו של דבר למנה, שנותרה כמעט בשלמותה על הצלחת.
אמנם אפשר היה לסיים כאן בקלות ארוחה שמורכבת רק ממנות ראשונות (שהן לא קטנות בכלל), אבל רצינו לדגום לפחות עיקרית אחת. הרשימה רחבה, אך משום מה דווקא מנת ריזוטו הייתה זאת שהמליצו עליה במיוחד. מה לריזוטו ולאוכל אסייתי? לשף הפתרונים. המנה כללה ריזוטו שיטאקה, שמגיע עם דג צלוי, אספרגוס ועלי באק צ'וי (98 שקלים). הריזוטו עצמו היה אכן החלק הטוב ביותר בצלחת. עשיר, עשוי נכון, וציר פטריות השיטאקה הזכיר ריזוטו איטלקי עם פטריות פורצ'יני. אלא שמכאן זה כבר פחות עבד: הדג הצלוי אמנם נעשה במידה נכונה - אבל הרגיש נוכח בצלחת בעל כורחו על מנת לספק מנת חלבון, האספרגוס היה טוב ופריך - אבל עלי הבאק צ'וי היו מסמורטטים, כמו תירוץ אסייתי שמהווה קישוט ולא אוכל. אם כבר להתעקש על ריזוטו במקום כזה, לא באזור הנוחות שלו, אז עד הסוף ובביטחון: ריזוטו שעומד בפני עצמו כמנה שלמה ולא צריך עוד תוספות סביבו.
ואז התאהבנו בקרמו שוקולד
סיימנו עם שני קינוחים, אחד תאילנדי קלאסי ואחד אירופאי למהדרין (שניצח בנוק אאוט!): סטיקי רייס בקרם קוקוס עם אננס כתחליף למנגו שאינו בעונה, היה קינוח מצוין ומתוק במשורה שעושה את העבודה אם אתם מחפשים משהו אסייתי אותנטי. פודינג האורז היה מנחם והאננס הוגש בשפע, טעים, חמצמץ ומרענן. אבל בפינה הנגדית פגשנו קרמו שוקולד עשיר במרקם כל כך טוב, ולצידו קרם קפה, קראמבל נוגט וטוויל קקאו. לא חיפשנו היגיון בקיומו של קינוח שוקולד במקום אסייתי, הוא פשוט היה תענוג אלגנטי וקרמי, שבלתי אפשרי לחדול ממנו. מסוג הקינוחים שהם הסיבה להגיע למסעדה, אפילו רק לקפה ומשהו מתוק.
ואולי זה באמת כל הקטע של מסעדות כמו אסיאן קלאב. הן פועלות די לבדן במרחב, אז הן יכולות להיות הכל: זה יכול להיות בר לכוס יין עם ביסק סרטנים, מסעדה אותנטית לארוחה תאילנדית מלאה עם שלל אופציות או בית קפה משודרג להפוגה של קינוח קרמו שוקולד וכוס קפה. יש כאן מנות נהדרות, בייחוד אלה מהמטבח התאילנדי, ובמקביל כאלה שטרם פוצחו עד הסוף או עוד לא מבוצעות טוב מספיק, אבל הדבר הכי חשוב כאן הוא שמדובר במסעדה שיכולה להיות עוגן איכותי ועקבי לתושבים בסביבה. אסיאן קלאב היא לא מסוג המקומות שצריך להגיע אליהם במיוחד, אבל היא מסעדה שכונתית לא מחייבת שאפשר לבוא אליה שוב ושוב, בכל פעם במתכונת קצת אחרת, והיא תספק את הסחורה. וזאת כבר אחלה המלצה לשלוף בפעם הבאה בתור לרופא.
אסיאן קלאב. האופה 1, קדימה צורן. טלפון: 0773622362 לא כשר