רוב חיי עליתי וירדתי במשקל. בכל פעם שירדתי במשקל, ידעתי היטב שאעלה את הקילוגרמים בחזרה. זה היה האוטומט שלי. התקופות בהן הייתי רזה היו קצרות מאוד ובכל פעם שהשמנתי, נזכרתי בערגה ב"תקופה הרזה" – באותה תחושת קלילות, במחמאות שקיבלתי, בקניית הבגדים ובייחוד תהיתי איך כל שנה, אני מביטה אחורה לאותה התקופה בה שקלתי 15 קילו פחות.
בעודי מדפדפת באלבומי התמונות, מלמלתי לעצמי את המנטרה שוב ושוב: " קלי קלות. ירדתי במשקל בעבר אני יכולה לרדת שוב. אני רק צריכה להחליט". וזה היה השקר הכי גדול שסיפרתי לעצמי. כי מעולם לא ירדתי במשקל בגלל שהחלטתי וזה בטוח לא היה בקלי קלות.
החלטות זה יפה, אבל זה ממש לא מספיק
החלטות בלבד לא מביאות תוצאות. הרי בכל רגע נתון אני החלטתי שאני רוצה להיות רזה, שאני רוצה לעשות דיאטה (שוב), רוצה לעסוק בספורט , אז החלטתי - אז מה?! הרי שבכל פעם שהשמנתי בחזרה, זה לא היה בגלל שהחלטתי שעכשיו אני רוצה להיות שמנה, ותהיו בטוחים שלא הרגשתי מעולה ורחוקה מלהיות בריאה.
אז איך זה עבד? אחרי ירידה יפה במשקל שגרמה לי להרגיש מצוין, הייתי משחררת. יום אחד אכלתי קצת יותר ובהתחלה לא עליתי במשקל. מכרתי לעצמי שהכול בסדר, ושאני יכולה להמשיך לאכול עוד קצת, ואז עליתי רק עוד קילו אחד. זה הרגיז אותי, אבל עדיין הבגדים עלו עליי ואף אחד עוד לא הבחין בקילו המיותר. וכך בהתמדה ובהדרגה חזרתי להרגלים ישנים – וכך גם התווספו עוד קילוגרמים, ואני כבר הזדעזעתי פחות ופחות וגם הפסקתי להישקל – כי למה זה טוב? עכשיו אני כבר בנקודה של רחמים עצמיים, שנמאס לי לשמור כל הזמן, לעשות דיאטה כל הזמן ולחשוב על האוכל - אז אני פשוט חודלת. הכמויות על הצלחת גדלו, הנשנושים התרבו והבגדים הרחבים עם הגומי ירדו למדף הזמין ביותר.
רוצה לומר: החלטות בלבד אף פעם לא הביאו אותי לעשות שינוי אמיתי לטווח ארוך. המעשים לעומת זאת כן.
וזה ברור שגם היום אני לא חסינה בפני עלייה במשקל. ההבדל הוא שכיום אני עוצרת את ההידרדרות בתחילתה בזכות המעשים. מה אני עושה?
חוזרת לתרגל את מה שעובד בשבילי. לאכול ארוחות מסודרות, להוסיף ירקות לתפריט, לשתות מים לאורך כל היום, להכין לי אוכל מראש ולעשות עוד פעילות גופנית.
מציבה מטרות לטווח קצר אבל יודעת שהעשייה היא לטווח ארוך. היום אני בוחנת יום ביומו, לא מתוסכלת מזה שעליתי ושוקעת לייאוש בגלל שאני צריכה לרדת במשקל.
מנהלת יומן אכילה. כותבת הכל, כל ביס, כל פרי. היום אני מסתכלת לאמת בפנים ולסלט באגוזים.
חוסכת מעצמי את הכעס. מזכירה לעצמי לחזור ולתרגל את מה שעוזר לי לשמור על אורח חיים הבריא ועל המשקל. ככל שאתרגל יותר את ההרגל החדש כך הוא יהפוך ל"אוטומט החדש" ותידרש ממני פחות מחשבה והתעסקות סביב הנושא.
יש לך גם טיפים איך לשמור על משקל יציב? בואי לספר לנו בעמוד הפייסבוק של מיכל