בסקר שערכה לאחרונה חברת אולוויז, בקרב נערות בגילאי 16-24, 2 מתוך 3 דיווחו על ירידה בביטחון העצמי שלהן בתחילת גיל ההתבגרות. כ-65 אחוז מהן דיווחו כי הן מרגישות שהחברה סביבן מציבה מכשולים רבים להגשמת שאיפותיהן ככל שהן מתבגרות. אך יש גם חדשות טובות: את המציאות הזו ניתן לשנות. כ-92 אחוז מהנשאלות מסכימות כי ביטחון עצמי הוא גורם מפתח בהגשמת חלומותיהן, ואחוז דומה מאמינות שתמיכת המשפחה סביבן חשובה להגשמת חלומותיהן ושאיפותיהן. אז איך נוכל לסייע לנערות לבנות את הביטחון העצמי שלהן?
מחקרים מראים שהחל מגיל הכניסה לבית הספר יש לבנות הערכה עצמית נמוכה יותר מאשר לבנים. על פי המחקרים, הגורם לכך הוא השפעה של התקשורת, ושל הורים ומורים. "הבנות עסוקות בלרצות את הסביבה ובמה שאחרים יחשבו עליהן, יותר מאשר בנים", אומרת נירית צוק, מנכ"לית פורטל "עשר פלוס" ומומחית למחקר תרבות הנוער, "בנוסף לבלבול ולירידה בביטחון העצמי בתקופה הזו, בגיל ההתבגרות החדש נוצר פער בין הטכנולוגיה לבין ההתפתחות הנפשית. ילדים חשופים למידע רב שלא מותאם לגילם, ללא סינון ופיקוח. בגילאי 12-15 החשיבות של קבוצת השווים עולה, ואיתה גם הנושא של פופולאריות חברתית. הרשתות החברתיות תורמות להקצנת המצב, ילדים מרגישים שהם צריכים להתאים את עצמם, להראות איפה הם מבלים או אוכלים והלייקים מסמנים אם הם שווים או לא שווים".
מחקר שנעשה באחד מהמוסדות האקדמיים בלונדון העלה שאחת הסיבות לדיכאון וירידה בדימוי העצמי בקרב בנות 14 הייתה תמונות של קים קרדשיאן, שמהווה מודל עבורן. המחקר גילה בנוסף, שככל שבנות עשו יותר שימוש במדיה חברתית, כך בהתאמה הדימוי העצמי שלהן ירד. עד כמה שנרצה, כהורים, להגן עליהן מחוויות לא נעימות במדיה או בקרב החברים, ההשפעה שלנו מוגבלת. לכן חשוב לייצר סביבה תומכת ומחזקת בבית, ולתת להן את הכלים הנכונים להעצמה אישית.
עד כמה משמעותי המודל האימהי שהנערה רואה בבית?
"מאוד משמעותי", אומרת צוק. "פעמים רבות המעשים שלנו והדוגמה האישית הרבה יותר משמעותיים מהמילים שלנו. אם אגיד לילדה שלי שהיא יכולה והיא שווה לכל גבר, אבל לא אתנהל ככה בעצמי, הסיכוי שהיא תגדל להיות כזו הוא הרבה יותר קטן מאשר שהיא תחווה מציאות - שבה יש אם בעלת יכולות ומסוגלות, ויש בבית מערכת יחסים שוויונית. במקרה כזה, אין צורך ללמד אותה להיות כזו, כי זה חלק מהמציאות היומית שלה".
איך ההורים יכולים להשפיע לחיוב על הביטחון העצמי של הבנות?
"ראשית, הם צריכים להאמין באמת ובתמים שהבת שלהם בעלת יכולות גבוהות, ומבחינתם היא יכולה לכבוש את הפסגה. אם הם לא באמת יאמינו בה, היא תרגיש זאת ותפנים את המסר. רצוי שבבית יהיה יחס שוויוני בין הבנים לבנות, אם לדוגמא הגיע שלב שבו על הילדה לבחור מגמות, כדאי להציע לה מגמות ריאליות, ולא רק לבנים, ובכלל לגרום לה לחשוב שגם היא יכולה להגיע רחוק מבחינה מקצועית.
בסקר שנעשה בארץ מ-2017, בקרב בנות 6-15 רוב המשיבות ציינו שהן רוצות להיות גננות או מורות, בנים לעומת זאת ציינו שהם רוצים להיות ספורטאים, איש הייטק או מדען. אם דמויות המודל והמציאות היומיומית של הבנות תהיה אחרת, והסביבה תהיה תומכת, הן יוכלו לשאוף להגיע יותר רחוק. בנוסף, אחד הדברים הכי חשובים הוא לפרגן להן, לתת להן מחמאות. הורים עסוקים רוב הזמן בביקורת, והמחמאות לבנות הן לרוב על המראה וההתנהגות. חשוב מאוד להוסיף מחמאות על חשיבה על יכולות, על חוכמה ומסוגלות".
מאילו אמירות כדאי להורים להימנע?
"כשהבנות מתמודדות עם קושי, אל תגרמו להן להרים ידיים ולוותר. אם הן מתקשות לדוגמא במתמטיקה 5 יחידות, אל תציעו להן לרדת ל-4 או ל-3 יחידות, אלא תציעו עזרה ותמיכה, כמו שיעורים פרטיים שיחזקו אותן. בנוסף, להרבה אימהות יש מסלול מדומיין על איך הבת שלהם תיראה או מה היא תעשה, שמהווה המשך של מה שהן ייעדו לעצמן. פגשתי אם שהבת שלה למדה MNA – אמנות לחימה משולבת, והייתה מאוד טובה בזה, אבל האם ממש לא רצתה שהבת שלה תמשיך, כי בעיניה זה לא היה נשי. אל תתוו להן את הדרך להיות "נסיכה" או אישה בתפקידים נשיים, ורצוי מאוד להיפטר מהמושג "נסיכה שלי" - הבנות שלנו הן לא נסיכות חלשות וענוגות, והן לא זקוקות לאף גבר שיבוא ויציל אותן".