אחד הסממנים הכי מנג'סים של טלוויזיית האיכות בשנים האחרונות (והכוונה כאן ל"טלוויזיית איכות" כז'אנר, כלומר לסדרות קומיות או דרמטיות מופקות היטב, שמכוונות לקהל צופים מנוסה ובררן) הוא הבחירה לא לחשוף יותר מקלף סמלי אחד בפרק הפתיחה, בעיקר כשמדובר בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני. במקום לספק הסבר נהיר על ההבדלים בין המציאות שמופיעה בסדרה למציאות שהצופים מכירים מחיי היום-יום שלהם, יוצרי טלוויזיית האיכות מעדיפים להוליך אותנו למסע רגשי. לא מבינים מה קורה? אחלה, תרימו ידיים ותתמסרו לחוויה. ההסברים, אם יהיו כאלה, יימסרו בהדרגה ובטפטוף אגבי, ויתחברו אט-אט לאיזה פאזל. שזה נחמד מאוד, וכאמור, חווייתי מאוד, אבל אם היינו רוצים להרכיב פאזל, היינו הולכים ל"פאזלנד" ומממשים שם את הגיפט קארד שקיבלנו מהעבודה.
"השומרים", דרמת המד"ב החדשה של HBO מבית היוצר של דיימון לינדולף היא בדיוק זה. זאת אומרת, היא סך כל מה שאתם חושבים כשאתם שומעים "דרמת מד"ב ב-HBO" פלוס היוצר החידתי והטרחני לעתים של "אבודים" ו"הנותרים". וכדי להיות הכי 2019 שאפשר, היא גם מבוססת על הרומן הגרפי של אלן מור ודייב גיבונס, שראה אור בחלקים לאורך 1986 ו-1987, נחשב לאחת היצירות המהפכניות בתעשיית הקומיקס וכן, עובד גם לשובר קופות בינוני ב-2009. אבל הסדרה החדשה איננה עיבוד נוסף לרומן הגרפי, אלא ממשיכה אותו, מתרחשת כשלושים שנים אחרי סיום עלילת "השומרים", ומציגה גלריה חדשה של דמויות הפועלות במציאות חדשה. זאת אומרת, מציאות חדשה חדשה, שהרי "השומרים" כשלעצמו הוא יצירת מדע בדיוני. לכן, הצופה הממוצע של הסדרה נאלץ לא רק להבין מה לעזאזל קורה לנגד עיניו, אלא נדרש גם להפגין בקיאות מינימלית במה שהתרחש בארצות הברית המדומיינת של לפני שלושים שנה. כאמור, ניג'וס.
אז מה בעצם קורה ב"השומרים"? שאלה מצוינת. העולם כמעט הוחרב על ידי פלישת חייזרים ממימד אחר, שהשער אליו נפתח כחלק ממאבקי כוחות בין ארצות הברית, רוסיה הסובייטית וקבוצת לוחמי צדק אמריקאים שהיוו פארודיה נושכת (ומציאותית יותר) על גיבורי על משנות הארבעים. לא מבלבל בכלל. אבל בגדול כן, גיבורי על קיימים במציאות של "השומרים", אם כי הם לא כל כך פעילים, ומעמדם בחוק רופף למדי. אחד מהם, אוזימנדיאס (האיש העשיר ביותר בעולם, שמגולם בסדרה על ידי ג'רמי איירונס) כמעט השמיד את כדור הארץ, ושלושים שנה לאחר מכן הוא חי באחוזה מבודדת ונמנע מכל אינטראקציה עם העולם החיצון.
ואולי טוב שכך, כי העולם החיצון במצב סביר מינוס. אזרחי ארצות הברית (הפרק הראשון התרחש במדינת אוקלהומה - פרט שמוזכר בו כעשרים פעמים באופנים שונים) הפסיקו לבטוח בשוטרים, מה שמסכן את חייהם של אנשי השיטור ומאלץ אותם לחבוש מסכות כדי לטשטש את זהותם. את המלחמה הקרה, שכוננה את עלילת הרומן הגרפי, ירשה המתיחות הגזעית בארצות הברית, ופרק הבכורה מציג ארגון טרור שתומך בעליונות של הגזע הלבן, ושזוקף שוב את ראשו המכוער והאלים אחרי שנים של שקט יחסי (כמו בשביל להעליב בכוונה, גם הם נעזרים במסכות מטשטשות פנים, כמו זו ששימשה את רורשאך, גיבור "השומרים" המקורי). ואה, כן, מדי פעם יורד גם גשם של דיונונים כי השער בין המימדים לא נסגר בצורה יסודית. על רקע כל אלה, פועלת הבלשית/לוחמת הצדק אנג'לה אייבאר (שם קוד: נייט סיסטר), בגילומה של רג'ינה קינג ("סאות'לנד", "סיפור פשע אמריקאי"), שכמו סוחבת על גבה גם את המלחמה בפשע, גם את פענוחה של איזו מזימת על לחיסול ארצות הברית וגם את כל ההיסטוריה הגזענית של הדרום האמריקאי. בקטנה.
למרות שלינדולף הפך במו ידיו את "אבודים" לחידה סתומה בלי פתרון ממשי, הוא פיצה על זה ב"הנותרים" והוכיח שהוא מסוגל גם מסוגל ליצור טלוויזיה חידתית אך מתגמלת בתנאי שיש לו חומר מקור חזק מספיק. ו"השומרים" הוא חומר מקור משובח, מנומק ורחב יריעה, כך שלפחות על פי פרק הפתיחה, נראה שהסדרה שואלת רק שאלות שבכוונתה לענות עליהן בהמשך. ו-HBO הרי יודעים לעשות טלוויזיה מפתה, מחושבת ומקצועית, כך שכל חלקיה הטכניים של "השומרים" נראים נהדר ומתוזמרים להפליא. המציאות החלופית בה מעוצבת בצורה משוכנעת מאוד, מה שהופך את ההחלקה לתוך החלום המטורלל הזה - שיש בו רחפות ענקיות בצורת ינשוף, חדרי חקירות שקירותיהם מכוסים הולוגרמות וכאמור, גשם של תמנונים - לקלה ונעימה יותר מאשר, נאמר, מה שנאלצנו לעבור ב"ווסטוורלד". מיותר כמעט לציין, אבל קינג מעולה בתפקיד הראשי, איירונס נראה נכלולי בצורה יוצאת דופן ודון ג'ונסון מתוק מאוד בתפקיד מפקד משטרה שצריך להגן על חיי פקודיו.
HBO מצויה כעת בצומת דרכים. הם זקוקים ללהיטי רייטינג אחרי סיומה של "משחקי הכס", ולכן חלק ניכר מסדרות הדגל החדשות של הערוץ הן ערב-רב של ז'אנרים בניסיון להבין מה בדיוק עבד ב"משחקי": "אופוריה" היתה דרמת נוער שהיא גם קליפ, "שקרים קטנים גדולים" היא אופרת סבון שהיא גם דרמת בתי משפט ו"היורשים" היא קומדיית מקום עבודה שהיא גם סאגה משפחתית אלימה וטעונה. "השומרים" היא מיקס של מדע בדיוני ודרמה חברתית נוקבת. "The Boys" עם נגיעות כבדות של "בלש אמיתי" ו"פארגו". ככזו, היא מאוד נפוחה ומרוצה מעצמה (גזענות זה רע? יו דונט סיי), אבל גם מסקרנת ומשוכללת מאוד. מעניין לראות לאן עוד תלך.