שנתיים אחרי שעלתה באמזון פריים, "שר הטבעות: טבעות הכוח" ("The Lord of the Rings: The Rings of Power"), סדרת ההמשך ללהיט הקולנועי, חזרה לעונה שנייה - עדיין מצוידת בתקציב ענק וגם בלא מעט ציפיות והבטחות שטרם קוימו. העונה הראשונה בעיקר הראתה פוטנציאל, והייתה ברובה אקספוזיציה שהשאירה את הצופים עם קצת יותר מדי טעם של עוד. ולמרות שבסוף העונה נראה היה ש"טבעות הכוח" התעוררה לחיים וסיפקה טוויסט משובח שחשף את הנבל הראשי, ההנחות שעונת הבכורה קיבלה גם ככה כבר לא תקפות.
גם העונה השנייה של "טבעות הכוח" לא ממהרת לשום מקום, והיא נפתחת בעוד אקספוזיציה, פלאשבק המספק מידע נוסף על מקורו של אותו סאורון. למעשה, שלושת הפרקים הראשונים של העונה השנייה ששוחררו עד כה ממשיכים באותו הקו של העונה הראשונה: קצב איטי שמצריך הרבה סבלנות ומספק מעט בתמורה. אחרי הפלאשבק הקצר, העלילה ממשיכה היכן שהיא נעצרה, ואנו רואים כיצד סאורון ממשיך לתכנן את שליטתו בארץ התיכונה בין היתר באמצעות חישול טבעות הכוח. מלבדו אנחנו ממשיכים לעקוב גם אחרי דמויות נוספות, בהן גלדריאל ואלרונד שמנסים לפענח כיצד להתמודד איתו, וגם הקוסם-המסתורי-דמוי-גנדלף ממשיך במסעו עם נורי בת ההארפוט-דמוית-ההוביט. אומנם טרם נחשפה רשמית זהותו של הקוסם שעדיין מתואר בקרדיטים כ"הזר", אבל הרמזים שמצביעים על היותו גנדלף ממשיכים גם בעונה השנייה. הדמות שלו ממשיכה להיות אחת מנקודות החוזקה של הסדרה, בעיקר בזכות תצוגת המשחק של דניאל וויימן היחסית אנונימי, שמצליח להביע המון רגש באמצעות פניו (ומעט מילים), ולהעביר גם תחושה נוסטלגית גנדלפית אהובה ומוכרת.
שמירה על איזון - בין נוסטלגיה לטובת מעריצי ספריו של ג'.ר.ר. טולקין ליצירת סדרת פנטזיה שגם תעמוד בפני עצמה - היא משימה לא קלה, שקשה להגיד עד כמה יוצרי הסדרה מצליחים לעמוד בה. אחת הסיבות היא ש"טבעות הכוח" טרם הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה, ככל הנראה בגלל שהיא לא לגמרי סגורה על הזהות שלה. כי אין ספק שהסדרה נמצאת בטריטוריה מסוכנת: אם היא תישען יותר מדי על נוסטלגיה היא תואשם בהיותה ממוחזרת, ואם היא תחדש יותר מדי היא תואשם בחוסר נאמנות לחומרי המקור. אך לצד זאת, סדרות רבות צלחו את הקושי הזה וסיפקו ספין-אופים מוצלחים בעבר, כך שזה בהחלט אפשרי. הבעיה היא שנראה כי היוצרים לא לגמרי פענחו את זה ברמת התסריט, וזה ניכר בתוצאה שבעיקר מרגישה כפוטנציאל לא ממומש, לפחות נכון לשליש הראשון של העונה השנייה.
וחבל שכך, כי "טבעות הכוח" ללא ספק עשויה היטב וישנם כמה מהלכים חכמים שנעשו ברמת התסריט, הליהוק וכמובן גם ברמה ההפקתית הגבוהה, כולל האפקטים, התפאורה והתלבושות - כיאה לסדרה שהוכתרה ליקרה ביותר בהיסטוריה. חברת אמזון השקיעה בה סכום חסר תקדים של כמיליארד דולר, בחוזה שנחתם מראש לחמש עונות. אלא שכרגע לא בטוח עד כמה היא שווה את הכספים הרבים שהושקעו בה, ועד כמה היא ראויה לחמש עונות. ואולי אחת הבעיות שלה נובעת גם מהתקציב העצום שמאפשר ליוצרים להאריך סצנות רוויות אפקטים, ללא כל סיבה נראית לעין, חוץ מהעובדה שהם פשוט יכולים. מה שמוסיף לתחושה שהסדרה נמרחת יתר על המידה ומספקת מעט מדי דרמה.
תחושת הפספוס ניכרת אף יותר כשמביאים בחשבון את רמת ההשקעה בפיתוח הסדרה, שעל פי הדיווחים נעשה תוך התבססות על כתביו ונספחיו הרבים של טולקין, ובהתייעצות עם יורשיו והאחראים על עזבונו, כמו גם עם מומחי טולקין. כל זה כדי לייצר סדרה שפשוט לא מצליחה להתרומם, לא חבל? ואולי הרצון העז להישאר נאמנים למקור הוא דווקא זה שקצץ את כנפי הדמיון של היוצרים, ומנע מהם לייצר סדרת פנטזיה איכותית ומקורית, כזו שתשאיר חותם. בכל זאת, כדי להיות יורש ראוי ל"שר הטבעות" של פיטר ג'קסון נדרשות גם יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסה, שני אלמנטים חשובים שהציבו את טרילוגיית הסרטים המקורית כפורצת דרך בז'אנר הפנטזיה. בגזרה הזו, "טבעות הכוח" נכשלת.
מרבית העלילות לא מעניינות מספיק ומרבית הדמויות לא חזקות מספיק כדי להותיר חותם, מלבד כמה בודדות, ובראשן דמותו של סאורון שמסתמן כנבל מוצלח שאולי עוד יירשם כאחד המוצלחים ביותר בז'אנר סדרות הפנטזיה. הוא כנראה הסיבה העיקרית ששווה להמשיך לעקוב אחר "טבעות הכוח", שעד כה נראית מתאימה בעיקר לחובבי כתביו של טולקין - ולמי שניחן בסבלנות רבה ורצון להשקיע זמן בסדרה שלא בטוח אם תהיה שווה את ההשקעה.