אם נניח רגע בצד את החלוקה המקובלת לז'אנרים, לעידנים או לקבוצות איכות, אפשר לחלק את כל הסדרות בעולם לשתי קבוצות בלבד: סדרות שמונעות מסיפור וסדרות שמונעות מדמויות. "בעלת החלומות", הדרמה היומית החדשה של HOT, משתייכת בלי ספק לקבוצה הראשונה. זה לא בהכרח דבר רע: אם תצפו בה בציפייה להישאב לתעלומה, לנבכי סיפור סבוך (אך הגיוני), ככל הנראה שתמצאו את עצמכם ממשיכים לפרק הבא; אבל אם תצפו בה במטרה למצוא את עצמכם בדמויות שהן מסוימות עד פליאה, אתם עשויים לפרוש די מהר.
"בעלת החלומות" היא טלנובלה שלא מתנצלת על היותה כזו. היא מגוללת את קורותיהם של בני משפחה עשירה שטרגדיה איומה רובצת עליהם כמו צל כבד. נירה ורבורג (צופית גרנט) היא אימם של יהודה (דניאל ליטמן) ושני (אליאנה תדהר): הראשון טוב לב, רגיש ונוהג להתגמש והשנייה עקשנית, אמביציוזית ואפילו קרה. לפני שנמשיך לפרק את עץ המשפחה הזה לגורמים, חשוב לציין שזו כנראה הפעם הראשונה שבה שחקנית שמגלמת את אימו של איזושהי-דמות-שמגלם דניאל ליטמן נמצאת בגיל הגיוני בשביל להרות אותו לכאורה (שלא כמו נתי קלוגר ב"החממה", יעל שרוני ב"צפוף" או ורד פלדמן ב"אזהרת מסע"). חזון אחרית הימים.
את זהות אביהם של האחים ורבורג אנחנו לא מגלים בינתיים (הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשלושה פרקים), אבל אנחנו זוכים להכיר כבר מהרגע הראשון את אביהם החורג מאיר רומנו (יורם טולדנו), בעל אימפריית מלונות יוקרה שגוסס מסרטן ומתכנן להוריש לשני את החברה. רגע לפני מעמד החתימה על החוזה, מאיר חולם חלום מסויט שמחזיר אותו אל הטרגדיה המשפחתית הנ"ל - היעלמותה המסתורית של בתו, רוז, כשהייתה ילדה קטנה. הוא עסוק ללא הרף במשמעות החלום ומתחיל לפקפק במתן השליטה על המלונות לבתו החורגת.
הסתבכתם? חכו חכו, זו רק ההתחלה. החלום מביא את מאיר להתייעץ עם אמו (שושה גורן המצוינת), שידועה כרוחניקית לא קטנה; זו, מצידה, בטוחה שמשמעות החלום הנורא היא שעל מאיר להשלים עם אחיו אבי, שחי בסיני מזה שנים רבות. מאחר והיא לא מצליחה לשכנע את מאיר לנסוע לשם, היא שולחת את יהודה החביב למשימה. מפה לשם, הוא פוגש שם את נור (אודיה רש), בחורה יפהפייה שחיה בחושה. מהרגע בו הם פוגשים זה את זו, הם מתאהבים בלי מילים (למורת רוחו של בן זוגה, המגולם על ידי אימרי ביטון) ומיד משוחחים כשהם במרחק של פחות מ-20 סנטימטר אחד מהשנייה (אבל ניחא). כשיהודה מספר לנור על חלום מטריד שהיה לו, היא מתגלה כבעלת כישרון מרשים לפתרון חלומות, ופרשנותה מתגלה ככזו שעשויה לשנות את כל מה שחשבו בני המשפחה על מותה - לכאורה - של רוז הקטנה. אבי, מצידו, מחליט לנצל את הצעירה ולשלוח אותה כמתחזה לפותרת חלומות אל אחיו, כך שתתמרן אותו להעביר לו את רשת המלונות ולא לשני.
ככה, אין אה נאטשל, מה שנקרא. כיאה לדרמה יומית, מקפידה "בעלת החלומות" על ריבוי דמויות (את כמה מכוכביה הגדולים של הסדרה אפילו לא ראינו בפרקים הראשונים), ריבוי קווי עלילה וריבוי רבדים סיפוריים וחוטים המקשרים ביניהם. כל הנרטיב הזה טבול באווירה הטלנובלית: משפחה מתוסבכת? צ'ק; שאלה גדולה שאופפת אותה, רצוי כזו שקשורה במוות? צ'ק; סודות חבויים? צ'ק; רומנטיקה? אנחנו מניחים שנראה לא מעט ממנה בפרקים הבאים. וזה עובד: כלומר, בתור סדרה שמתקיימת בזכות עלילה.
עם זאת, יש לדרמה החדשה פגם שקשה להתעלם ממנו: הדמויות כל כך לא חד-פעמיות. בעוד הסיפור שמניע את "בעלת החלומות" מייצר רגש, הדמויות בפני עצמן לא מפעילות את הנפש ומצטיירות בחלקן כבעלות זהות כללית או דלה. מתקבלת התחושה ששחקנים אחרים יכולים היו לגלם אותן; לא כי השחקנים לא עושים את עבודתם נאמנה, אלא כי היעדר הספציפיות של דמות משמעותה שרבים יכולים היו להיכנס לנעליה (כן, אודיה רש מהפנטת, אבל אנחנו לגמרי יכולים לראות את ריף נאמן מגלמת את נור בעולם מקביל). במילים אחרות: האם נכסוס את ציפורנינו בציפייה לרגע בו נגלה מה לעזאזל קרה לרוז? חד משמעית כן. אבל האם נמצא נחמה באנושיות של מי מבני המשפחה או נזדהה עם מי מהם עד כאב? כנראה שלא.
הקושי להתחבר לאנשים על המסך מתקיים גם כי "בעלת החלומות" מתנהלת ביקום משל עצמה (בשונה מסדרות ישראליות רבות שדווקא מתייחסות באופן נוקב או עקיף למציאות הישראלית או העולמית): נושא השיחה היחיד שמתווה דיאלוגים בין דמויות הוא נושא הסדרה שלשמו התכנסנו. ההבלחות הנדירות שחושפות את הקשר של הדמויות לחיים עצמם מגיעות ברובן מדמותה של גל (עומר נודלמן, שמפתיעה לטובה בתפקיד משחק ראשון בעולם המבוגרים), האחות הקטנה והפלפלית של משפחת ורבורג-רומנו; היא הראשונה לגלות לנו שהשנה היא שנת 2021 ואף משווה את משפחתה למשפחת קרדשיאן. יחד עם צחי, בעלה של שני (משה אשכנזי), גל התמיד-מסטולית מפזרת רסיסים של הומור וצבע על האווירה הלרוב-עגומה של "בעלת החלומות" ומעניקה לסדרה איזו רעננות נדרשת ומהנה.
לצד החסרונות הברורים שלה, אם תגיעו ל"בעלת החלומות" בראש הנכון ככל הנראה תתוגמלו כראוי. תוכלו למצוא בה הזדמנות לבריחה חביבה מהיומיום, לראות את הקראש הטלוויזיוני שלכם על המסך (עם הקאסט המפואר הזה, אנחנו בטוחים שהיא או הוא נמצאים שם איפשהו) או לצרוך קצת מז'אנר שדי נזנח בישראל של השנים האחרונות. עד שהתשובות לשאלות של "בעלת החלומות" יתחילו להתבהר, נאחל לעצמנו חלומות סמליים להחריד כמו אלה של יהודה ומאיר - ולא כאלה שהופכים לעיסת נונסנס ברגע בו אנחנו פוקחים את העיניים.