איפה: yes Comedy, yes VOD ו-Sting TV
כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בשני פרקים
המלצת tvbee: אם לא תצפו זו עבירה על החוק
בין הקומדיות המקוריות של yes, שלרוב נוטות לכיוון המלנכוליה והעצבות (ככה זה ורון), השוטר הטוב תמיד הייתה על תקן הילד החריג. בשתי העונות הראשונות, הסדרה, שמתארת את הרפתקאותיהם של שוטרי תחנת משטרה בפתח תקווה, התאפיינה בשטותניקיות, וליהטטה בחן בין הומור סטראוטיפי ועדתי לפארודיות וקריצות קולנועיות. בעונה הראשונה זה היה כיפי, קרץ לפלחי קהל שונים והפך את הסדרה לאחד הלהיטים הבולטים של yes. אך הדברים הפכו מורכבים בעונה השנייה, כשיוצרי הסדרה - האחים תומר וארז אבירם - היו צריכים לתרץ את היעדר אביו של הגיבור (שגולם על ידי משה איבגי, והועזב לאחר שהופיעו התלונות נגדו) ובחרו בתעלומת היעלמות שהחלישה את השוטר הטוב.
הסדרה נפרדה מאיתנו לפני שנתיים עם מעט בדיחות והמון קליף האנגרים: השוטר דני קונפינו (יובל סמו) מחלים מפציעת ירי, מפקד התחנה (גיא לואל) עוזב למערך הכבאות, ואימו של הגיבור, יונה (ליאורה ריבלין) במעצר לאחר ניסיון שוד כושל.
למרבה השמחה, מישהו התעורר והבין שהדרמות האלה לא תורמות לסדרה, ורוב השלכות העונה הקודמת נעלמות עוד לפני הפתיח בפרק הראשון של השוטר הטוב 3. את החלל העלילתי שהתפנה מנצלים יוצרי הסדרה כדי לבנות עונה פוליטית מקודמותיה. בעונה הזו נדמה כי שוטרי פתח תקווה פוגשים את החברה הישראלית כפי שהיא אנחנו מכירים, והסדרה משתמשת בתבונה בהומור העממי שאפיין אותה כדי לירות חיצים סאטיריים ראויים, שמקדמים לא רק ביקורת חברתית, אלא אפילו סובלנות.
קחו לדוגמה את הפרק השני, אשר מתאר את התמודדות השוטרים עם מותו של פועל בניין. אם בעבר השוטר הטוב הייתה ודאי מתמקדת בנסיונות האיתור של הקבלן היהודי הרע, הרי שהיוצרים מעדיפים להתמקד ממושכות באופן בו בני משפחתו של הפועל מתמודדים עם האבל (כולל סצנה היסטרית בה השוטרים מבקשים בקלוואה מאביו האבל של הפועל, והתשובה המתבקשת: "גם באבל אנחנו צריכים לשרת אתכם?"). כדי להציף נושא כזה, יחד עם סוגיות אקטואליות אחרות דוגמת האלימות בבתי ספר והמחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, השוטר הטוב ממשיכה לשלוף את אריטלריית ההומור האווילי שתמיד אפיינה אותו: בדיחות על שמנים, ערבים, להט"בים, רוסים, you name it. אבל הזרקור באמת השתנה. בעונות קודמות ראינו איך על כל ארבע בדיחות עדות מתקבל רגע אחד של חסד, בו נרמז לנו שמעבר לסטראוטיפ יש מציאות מורכבת, וכואבת יותר. הפעם המינונים כמעט הפוכים.
קו העלילה הכי מוצלח שהמשיך מהעונה הקודמת הוא הפיכתה של יונה קונפינו לאסירה משוחררת. אם בעבר ליאורה ריבלין הייתה בעיקר עזר כנגדם של הגברים במשפחתה בסדרה (סמו, איבגי ואלון חמאווי), בעונה הזו היוצרים נותנים לה להתפרע. ריבלין מרביצה ומנבלת את הפה כפי שמעולם לא ראינו אותה, וזה מצחיק מאוד.
הופעה נוספת שראויה לציון היא אורי גבריאל בתור אייזק, שמאוהב נואשות ביונה. יחד עם הופעתו האחרונה במצולמים, זו לגמרי שנה קומית מצוינת עבור גבריאל, שעושה עבודה מעולה בתור המחזר הרגיש עם האובססיה הקלה לעוף בנוסח ארמני. כן אפשר היה לא לחזור על כל בדיחה שלוש פעמים (הבנו, אמא של הגיבור שדדה סניף של ילו, הלאה), אבל לפחות זה מצחיק בפעם הראשונה.
ככלל, חשוב לציין שהשוטר הטוב עדיין לא תמיד פוגעת במטרות שלה. כסדרה שזגזגה תמיד בין קהלים שונים, ההומור שלה מעולם לא היה אחיד ותמצאו את עצמם צוחקים ובוהים בה לסירוגין. אבל בעונה הנוכחית בהחלט מורגש שהיא גיבשה לעצמה תכלית אחרת. זה בולט במיוחד כשמסתכלים על דני קונפינו, גיבור הסדרה. בעונות קודמות סמו גילם דמות לא עקבית שנעה בין צרחות לאפתיות, לפי דרישת התסריטאים. אך נדמה שהעונה דמותו של קונפינו נינוחה בהרבה, כמעט כאילו סמו ויוצרי הסדרה הבינו שהחברה איתה צריכים להתמודד הגיבור כל כך מופרעת ואלימה - שאין לו ברירה אלא להשתדל להיות שפוי, ולעשות כמיטב יכולתו. ומה אתם יודעים, זה אפילו מצליח.