תמרור עצור בעל שבע צלעות מקבל את פניהם של צופי "ילד רע". צלע אחת עבור כל יוצר שחתום על הסדרה הישראלית החדשה של HOT: הראשון הוא דניאל חן, קומיקאי סופר כריזמטי וייתכן שגם טיפ-טיפה פרובלמטי שזהו לא רק פרויקט חייו אלא פרויקט בהשראתם. אחריו באים רון לשם, רועי פלורנטין, משה מלכה, עמית כהן ודניאל אמסל, שמות שמרגיש כאילו נזרקו לשם זריקתם בלבד ושמעוררים חשד שתהליך היצירה הסתבך איפשהו באמצע ודרש עירוב של בעל מקצוע (ואז עוד אחד). ובסוף, או דווקא בהתחלה, משלימה את כל רשימת הגברים הזאת הבמאית והתסריטאית הגר בן-אשר. שבעה יוצרים על סדרה זה תמיד סימן לירידה מהפסים, לשיגעון גדלות, לאובדן דרך ובמקרה של חלק מהמעורבים לסדרה נטולת נשמה. תמיד, חוץ מהפעם.
"ילד רע" מבהירה שהיא לא מעתיקה את סיפור חייו של חן באופן מדויק, אבל ניכר שהיא נשענת עליו בהרחבה: גם הוא בילה מאחורי הסורגים חלק משנות נעוריו, וגם הוא מופיע בה בעצמו - בתור גרסתו הבוגרת של דין שיימן, סטנדאפיסט דמוי חן שהעבר שלו חוזר לרדוף אותו בהווה. את רוב זמנה מעבירה "ילד רע" בנעוריו של דין (גיא מנסטר), נער בן 13 עם התמחות בשחמט ועשיית צרות שנלקח מהמיטה שלו עם תחתונים וכפכפים היישר למעצר ומשם לכלא נוער. שם יוצא לדרך סיפור חניכה שהוא למעשה סיפור התבגרות, סיפור על נער שיושב בכלא ושחלק גדול ממה שיושב עליו הוא המשפחה שבחוץ. כלומר לא רק סדרת נוער פושע כמו "בני אור" או "אינדל", אלא סדרה אפלה שסוחבת על עצמה חתיכת תסביך אמא. כמו "הפינגווין", נניח.
מלבד מנסטר והגיחות של חן בתור עצמו, את הקאסט של "ילד רע" משלימים לירז חממי, הפאה של לירז חממי, בת חן סבג, נטע פלוטניק, בן סולטן - וגם עודד מנסטר, אביו במציאות של הכוכב הראשי. יש בה שחקנים צעירים שמצטיינים בדיוק כמו אלה המבוגרים (כאמור, לירז חממי), בימוי שמצליח לגרום למפגשים בין אלה לאלה להיות קרבות של שווים מול שווים, וגימיקים מסוג הבלחות אנימציה וקפיצות להווה שדווקא ממש לא מנג'סים. קטעי הסטנדאפ של חן הבוגר בכלל מעולים, ובהקשרים שבהם הם משולבים אפילו מושלמים. כבר דובר בעבר על כך שלשם ובן-אשר הסתובבו עם רעיונות על יצירות דומות ל"ילד רע", ואף יישמו חלקים ממנה ב"אופוריה" שלו וב"נשים מתות מהלכות" שלה, אבל החיבור לסיפור הספציפי של חן ולחוש ההומור שלו מתגלה כגרוש להרבה יותר מלירה.
שלושת הפרקים הראשונים של "ילד רע", שנשלחו מראש לביקורת, עוד לא מצליחים להביא למסקנה ברורה בנוגע לשאלה הכי מסקרנת לגביה: איך כל כך הרבה יוצרים ואגואים נכנסו לחדר אחד, ועדיין הצליחו לצאת ממנו בלי שנרגיש כאילו יש יותר מדי טבחים במטבח? אולי התשובה היא שכולם פשוט עשו עבודה טובה. כי מעבר לכך ש"ילד רע" עושה חו"ל בצורה שבה היא ערוכה ומצולמת, היא באמת מתעלה על רוב מה שיש שם כרגע בטלוויזיה. ההומור הממזרי של חן, שלפחות לפי התפיסה שלו את עצמו היה שם מהרגע הראשון, מעניק לסדרה המצוינת הזאת את המצפן הישראלי שנעדר בכל כך הרבה ממקבילותיה המקומיות - ולמרות המחמאות שכבר פוזרו לכל חברי הקאסט, חממי היא באמת עילוי שלא מגיע לנו את כל הטוב שהוא מביא איתו. מלבד היכולת שלה לפצח סדרה עם אפיל מיינסטרימי שיקסים גם את המבקרים והפלצנים, "ילד רע" היא בראש ובראשונה סדרה עם סיפור מעורר הזדהות והשראה שקרה בחיים האמיתיים. ואותה דווקא כן אפשר לכנות "מלחמת התקומה", בניגוד לכל מיני דברים אחרים.