רק חנוך דאום מסוגל לפתוח סדרה עם בדיחה על כיתות כוננות ואלק בולדווין, ועדיין לדאוג שהיא תהפוך לצפייה נינוחה ומנחמת שבסבירות גבוהה מתאימה לכל המשפחה. והמצב הזה מתאפשר לא רק בזכות דאום היוצר והתסריטאי של "החיים הם תקופה קשה" החדשה בקשת 12 - אלא גם בזכות דאום השחקן. למרות שכמו עם לארי דיוויד (רק דובר עברית), לואי סי.קיי (רק לא סוטה) ואדיר מילר (רק עם כיפה לשעבר), מה שדאום עושה הוא יותר קיום באמצעות תסריט ופחות משחק.
את "החיים הם תקופה קשה" - שמבוססת על חומריו מהסטנדאפ, מהפייסבוק, מהספר בעל אותו השם ומהחיים עצמם - יצר דאום לצד עמרי עמית ואדר מירום בסיוע הבמאי דן מסר ויוצר "ארץ נהדרת" מולי שגב. בכל פרק יש סוגייה שמעסיקה אותו ואת שכמותו, מהפלח הכי פחות רציף של דתיי הרצף: שומרים שבת אבל בדרך שלהם, מקיימים הלכות מסוימות אבל על אחרות הם עוברים בסתר. במדינה שבה לפעמים נדמה שמותר לייצר רק שלושה סוגי סדרות (חרדים, חיילים ותל אביבים), "החיים הם תקופה קשה" מביאה ייצוג אחר ולא מובן מאליו. בדיוק כמו השיח התמיד-מאחד שמציע דאום, גם הוא אחר ולא מובן מאליו.
"החיים הם תקופה קשה" עולה לאחר שדאום צלח עוד מבחן ייחודי ביחסיו עם הקהל הרחב: מיזם הסיוע למילואימניקים הפך אותו ואת אשתו אפרת למאמים לאומיים (ועם גירושי של חנן בן ארי גם לזוג הבכיר במגזר), וההחלטה שלו להנחות לצד רותם סלע את טקס 7 באוקטובר של ארגון "קומו" לא רק שלא ערערה את מעמדו - אלא דווקא הוכיחה עד כמה מדובר בתו תקן ציבורי בדמות בן אדם. כי דאום הוא ישראלי מהסוג שאין ישראלי שלא יכול להזדהות איתו לפחות במידה מסוימת, בין אם מדובר בדעתו על אירועי השעה ובין אם זו הפרעת הקשב והריכוז שגורמת לו לשבור את הקיר הרביעי של הסדרה פעם אחר פעם.
בכלל, "החיים הם תקופה קשה" היא בדיוק כמו דאום עצמו: מדברת מהר, רצה מהר, אבל לא רצה נגד אף אחד - מקסימום רצה לתת לו חיבוק. עלמה זק, בתפקיד אשתו-של, משתלבת היטב בפעם הראשונה שבה היא מגלמת מתנחלת דתייה מאז הנגנית יוקנת ב"ארץ נהדרת", וסביבה וסביב דאום משתתפים גם נטע רוט, אמיר דדון, שי אביבי, אושרית סרוסי ואורי ורד. והנתון שהופך את "החיים הם תקופה קשה" לכל כך ישראלית הוא זה שאחרי שהצחיק, כתב, הגיש וראיין, דאום החליט שהוא מסוגל ליצור טלוויזיה ואפילו לשחק. אי אפשר לומר שהחוצפה כחול-לבן שלו לא מביאה איזושהי תועלת.