העונה הראשונה של "שבאבניקים" צולמה כל כך מזמן, שנראה כאילו כבר חלפו מאז עידן ועידנים (במובנים של עולם הטלוויזיה, לפחות). ב-2017, הסדרה מבית היוצר של אלירן מלכה עלתה למסך, וזכתה לביקורות חיוביות ברובן. ובצדק; אם יש דבר שהוכיחה "שבאבניקים" זה שבסופו של יום, אין יותר כיף מדרמה קומית קלילה אך קולעת. עונתה השנייה של הסדרה שומרת על הקסם הייחודי שלה אבל גם עושה שינויים קלים בנוסחה: הפרקים התארכו, הקצב הואט ושתיים מדמויות המשנה האהודות הפכו לדמויות ראשיות. נוסף על כך, העונה גם מכילה כמה פרקים שיכולים לעמוד כל אחד בפני עצמו כמעין סרט קצר. השינויים האלה מרחיקים את "שבאבניקים" מאזור סיטקומי החבורה הגברית (סטייל "קרועים" הבריטית); כלומר, היא כבר לא רק מספרת את העולם דרך עיניהם, אלא גם דרך עיניהם של אחרים שחווים אותם (לצורך העניין, בעונה הראשונה דבורה לא הופיעה על המסך ללא גדליה לצידה, ובעונה השנייה יש לה גם חיים משל עצמה).
אבל אכן, ארבע שנים עברו וככל הנראה כבר שכחתם מי אלה דבורה וגדליה. אז הנה תקציר הפרקים הקודמים: ארבעת השבאבניקים אמנם הצליחו לגרום להדחת ראש הישיבה הקשוח והקפדן שפיצר (רותם קינן) ולחזרתו של הרב בלוך החביב והאנושי (דב נבון) לתפקיד, אבל מה? הם כבר עשו כל כך הרבה צרות לאורך הזמן ולבלוך לא נותרה ברירה אלא להעיף אותם מהישיבה היוקרתית.
ביום שאחרי (כלומר, בפתח העונה השנייה, שהפרק הראשון שלה זמין ב-VOD ושתשודר משבוע הבא בימים ראשון ושני ב-HOT3) גדליה (אורי לייזרוביץ') כבר שקוע עד צוואר בלימודים לקראת מבחן הרבנות (דרך ישיבה אחרת, כמובן); בצד השני של המתרס, אבינועם (דניאל גד), מאיר (ישראל אטיאס) ודב לייזר (עומר פרלמן) מנסים למצוא את מקומם בעולם כחרדים מודרניים. הם שוקלים לעבוד בחנות לכובעי בורסלינו או להשתלב בתחום ההייטק, למשל - אבל הניסיונות האלה נכשלים. בעיה. מצד אחד, אף ישיבה כבר לא תקבל אותם; מצד שני, הם חייבים ללמוד בישיבה כדי להצליח למצוא שידוך מוצלח ולחמוק מצו גיוס; מצד שלישי, אם יחזרו להיות בחורי ישיבה, הם לא יוכלו לחיות את החיים הטובים שהתרגלו אליהם בימיהם ב"נתיבות אברהם".
ואז מגיעה ההארה: החברים מוצאים פרצה בחוק שמאפשרת להם להקים ישיבה פיקטיבית, שבעצם מהווה פתרון לכל הבעיות הנ"ל. הם מוצאים בית מדרש (כולל שהתפרק), מקום לינה (ביתה המפואר של סבתו של דב) ואפילו ראש ישיבה (מי אם לא גדליה, שמבחן הרבנות שלו נפסל). איפה הקאצ'? הישיבה החדשה שוכנת ברחוב חילוני במרכז העיר בירושלים, מה שמייצר מתח בלתי נמנע בין החבורה לבין השכנים. כדי לתבל עוד קצת את התבשיל המהביל הזה, במרחק יריקה משם ממוקמת ישיבה חילונית.
הפיתויים, המכשולים והאינטריגות קיבלו צורה אחרת בעונה הזו, אבל הרבה נשאר אותו דבר: גם הפעם אבינועם הוא זה שלוקח עליו את ההנהגה, גם הפעם המתירנות שלו מתנגשת עם השמרנות של גדליה. הראשון כנראה עומד להידלק שוב על בחורה חילונית והשני שוב נקרע בין אהבתו לדבורה לבין אהבתו לתורה. מאיר, מצידו, חווה שוב על בשרו את האפליה העדתית במגזר החרדי; סוף סוף, משפחת גוטליב העשירה והאשכנזית מעוניינת בו כשידוך הגון לבת רות, אבל הוא מגלה לדאבונו כי פיליפ הסכים להתפשר עליו רק כי רות עברה תאונה שהטילה בה מום. ומה עם דב, האמריקאי המתנשא האהוב עלינו? ובכן, עד כה לא הרבה קרה בחייו האישיים (ונמשיך לקוות שפרלמן יקבל יותר זמן מסך בהמשך העונה).
מה שכל כך אהבנו בעונה הראשונה של הסדרה היה הקצב המאוד מדויק שלה: האיזון המושלם בין קומדיה לדרמה, הפסקול המהנה, העלילות שמתחילות ומסתיימות בטווח של פרק אחד, הפרשנויות הכתובות שהופיעו על המסך מדי פעם בפעם. בעונה הנוכחית, כל אלה עוד נוכחים אך בווליום נמוך יותר. בפרק השלישי, גדליה קונה לדבורה סווטשירט (או, במילותיו, חולצת מיזעים) עם הדפס השפנפנה של פלייבוי במחשבה שמדובר בארנבת חמודה ותמימה. רק בהמשך הוא מבין לתדהמתו שמדובר בלוגו של מגזין פורנו (או, במילותיו, פרונו). בעונה הראשונה, קו עלילה כזה יכול היה להימתח על פני פרק שלם. בעונה השנייה הוא זכה רק לסצנות בודדות. התחושה היא שהפעם הדגש מושם יותר על הקונפליקטים לכשעצמם ופחות על רוח השטות (כלומר, על האנקדוטות הטיפשיות שמדבררות את הקונפליקטים), וזה קצת חבל.
מה שכן, "שבאבניקים" תמיד תבוא לנו בטוב, כמו מנה שתמיד כיף לקבל במסעדה. היא הייתה ועודנה דוגמה לליהוק לא פחות ממושלם. עוד מעונתה הראשונה, אנחנו כבר יודעים שארבעת הכוכבים הראשיים מתאימים כל אחד לדמות שהוא מגלם בצורה מעוררת השתאות: בו זמנית, הדמויות מוציאות מהשחקנים את הטוב ביותר שלהם, והשחקנים מוציאים מהדמויות את המלוטש ביותר שהן יכולות להיות (זה נכון גם לדמויות המשנה, הוותיקות והחדשות כאחד). הדיוק הזה, שנתמך על ידי כתיבה חכמה ומושחזת, הוא שהופך את "שבאבניקים" לאחת הסדרות המשמחות ביותר על המסך הישראלי.