ענת היא צעירה טרנדית ששומעת עדן דרסו וג'ני פנקין, מספרת שהיא מתל אביב וממש לא כזו טובה במתמטיקה. אבל ענת היא גם אנה, בת לעולים מברית המועצות לשעבר, שדווקא יודעת רוסית טוב מאוד והפציצה במבחן של אינפי 1. היא קרועה בין השורשים הבולטים לבין הרצון להיטמע בקרב הסטודנטים האחרים באוניברסיטה, בין ערבי שירה היפסטריים לבין חיבור עמוק לבית שאן. והחל מאתמול, היא גיבורת הקומדיה החדשה של כאן 11: "סובייצקה".
ב"סובייצקה" - סדרת הביכורים האישית של היוצרת דנה אברמוביץ', שאותה ביימה ענת סטלינסקי - אין שום "ראשן-פייס", אלא קאסט עמוס בכישרונות מהעלייה הגדולה ונספחותיה. את ענת מגלמת סוזנה פפיאן, שחקנית מפס הייצור של נלי תגר שנראית כאילו נתלשה מסרט בבימוי אבי נשר (ואכן מככבת באחד הקרוב שלו, "גן קופים"). את ההורים שלה מגלמים יבגניה דודינה וגרא סנדלר (ממוקה מ"שנות ה-80"), את אחיה סטס מגלם דניאל סטיופין (אנטולי מ"קופה ראשית"), ואת גיסתה מגלמת לנה פרייפלד ("כפולים"). יחד הם מתמודדים עם קשיי הקליטה של הדור השני, ובקרוב גם השלישי, אלה שבכלל לא היו אמורים להיות רלוונטיים אבל בכל זאת מורגשים.
שאלות הזהות והשייכות שמעסיקות את ענת מפעפעות בהדרגה ליתר בני המשפחה שלה. אחיה סטס לא מבין למה צריך לחבוש כיפה כשברית המילה של בנו מתקיימת בבית חולים, ולמה בכלל צריך לעשות אחת. ענת, מצדה, דווקא חושבת שהיא זו שצריכה לחבוש כיפה במהלך הטקס - והסבתא של השניים בכלל חושבת שצפירה ביום הזיכרון היא אזעקה. למרות הרצון הברור בהשתלבות (הוא ואשתו אף מדברים ביניהם בעברית), סטס מחליט לסגת מקיום הברית. המתח שמגיע לאחר מכן בינו לבין אשתו, שכנראה תופסת באופן מעט אחר את ההיטמעות שלהם בחברה, הוא רק מופע אחד של החיכוך בין הדת והממסד לגיבורי "סובייצקה".
עוד לפני שפרק הבכורה נגמר, "סובייצקה" כבר מציגה נקודת מפנה שמעלה אותה קומה אחת למעלה: מפגש מעליב בביטוח לאומי עם פקיד חצוף (היי למידד מ"האחיות המוצלחות שלי"), שהופך את ענת לוויראלית ומוכיח שאין כאן שום סינדרלה מבית שאן. "טיסת השוקולד של הרוסים" גורמת לענת להקשיב לכעסים שמבעבעים בה, אישה צברית כמו כל סטודנט אחר, והיא מאמצת לעצמה דמות אינטרנטית פיקטיבית שעל שמה קרויה הסדרה. לוחמת צדק שהיא קולו של דור, רק בטיקטוק ובאינסטגרם.
חיסרון בולט ראשון, לפחות על סמך הפרקים שנשלחו מראש לביקורת, נוגע לכך שהאירוע המכונן של "סובייצקה" לא באמת משפיע עליה לאורך זמן. זהו טריגר ברור שעוזר לענת לגבש את עצמה מחדש, אך הוא מעלה סימני שאלה לגבי היכולת של הסדרה למשוך צופים שבוע אחר שבוע (או פעמיים בשבוע, במקרה שלה). אבל סך החסרונות בטח שלא מתעלה על סך היתרונות - שם ראוי לציין את היותה של "סובייצקה" סדרה צעירה ומרעננת באווירת "המפקדת" ו"חאנשי". פס הקול, הצבעים, אפילו שלט ה"Go Girl Give Us Nothing" שתלוי בסלון התל אביבי של ענת וכנראה ידבר רק לשלושה צופים - כל אלה מוכיחים שהקול של אברמוביץ' הוא חשוב לא רק מבחינת המוצא, אלא גם מבחינת הגיל.
יש הרבה הומור ב"סובייצקה", אבל הוא ממש לא קריקטורי ובטח שלא מעליב. הנוכחות המכשפת של יבגניה דודינה, מגדולות השחקניות בישראל, היא פאנץ' אפילו בלי שהיא בכלל תצטרך לדבר - והדינמיקה שלה עם הסבתא (בגילומה של פירה קנטור) רק משכללת את זה. בולטים לטובה גם יואב רוטמן ופיליפ שאולוב (שאותו אתם ודאי מזהים בתור מי שמחזק את זוגתו אלה לי להב מהקהל של "רוקדים עם כוכבים") בתור מושאי אהבה פוטנציאליים, ובעיקר סטיופין שיוצא באופן מרשים מדמות כל כך מזוהה כמו זו של אנטולי. במקרה של "קופה ראשית", מדובר באתגר שבו רק חלק מהכוכבים שלה מצליחים.
לצד הבנה עמוקה בתרבות פופ ובדיחות שפונות לא רק לפלח האוכלוסייה הרלוונטי, "סובייצקה" מאוד ברורה בכוונות שלה להיות סדרה המוכוונת לרשתות החברתיות. הקאסט ללא ספק נותן מספיק חומר מעצמו, והעיסוק בנושא שלא תמיד זוכה לבמה - בטח כשסובייצקה של ענת היא דמות שנוצרה עבור טיקטוק - מעניק הזדמנות מעניינת לסדרה ולתאגיד. כי בדיוק כמו שהאמא והסבתא בסדרה צופות רק בערוץ הרוסי, "סובייצקה" תצטרך למצוא את דרכה לטלפונים וללבבות של קהלים חדשים. ככה היא תדבר לא רק על הדור השני, אלא גם אליו. והדור הזה ראוי לסדרות כאלה כבר הרבה יותר מדי זמן.