"שוב פעם אתה מול המסך?!?" צעקה מהדהדת ברחבי הבית, "בלי טלפונים בשיעור שלי!" נשמעה שאגה בכיתה, "אמא, רק עוד ווטסאפ אחרון, ואם זו הודעה חשובה ורק אני לא אהיה בעניינים?" (קצת לפני חצות). נשמע לכם מוכר? מגוון המסכים השונים שעולם התקשורת והטכנולוגיה מציע לילדים שלנו רק ילך ויגדל. לא נוכל להימנע מכך, ולא נוכל למנוע מילדינו לדרוש ולהשתמש בהיצע המשודרג והמשתכלל של אמצעי המדיה. ילדים כמעט מרגע לידתם נחשפים למסכים, והם חווים את העולם באופן שונה מאד מזה של הוריהם. השאלה היא אם צריך למנוע או להגביל את השימוש במסכים? עד כמה רצוי וניתן להתערב?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לשימוש במסכים יש גם יתרונות: בתינוקות ובגיל הרך – מגוון השירים, הצלילים, התנועות והצבעים הוא כמעט אינסופי. הקטנטנים מקבלים העשרה אור-קולית שמחדדת את החושים ויצר הסקרנות. אך בילדים בבית הספר היסודי והתיכון - יש דרישה לטלפון סלולרי כבר משלב הכיתות הנמוכות, וחלק הולך וגובר של יצירת קשרים חברתיים עם בני גילם הופך להיות מנוהל ע"י אצבעות ומסכים, במקום פנים מול פנים. לעיתים מספר חברים יושבים באותו חדר, ומנהלים שיחה, דרך המסך. אך גם פה יש יתרון בכך שעבודות ומטלות של ביה"ס נעשות ומוגשות במחשב. מידע מהצוות החינוכי לתלמיד, להורים ובחזרה עובר דרך תוכנות משוב שונות של משרד החינוך, וקל הרבה יותר להעביר הודעות חשובות "של הרגע האחרון" בתפוצה רחבה ("ולא לשכוח להביא חולצה לבנה לטיול מחר. ההסעה הוקדמה ל 7:45 ☺♥ C..."). קבוצות חברתיות שונות חולקות לא רק מידע, אלא גם מחשבות ותחושות – כל אחד מהחברים בקבוצה זוכה לשמוע ולקרוא מה חלף במוחם של כל האחרים, ולמען הסר ספק, גם לראות המחשה (אימוג'ים, תמונות פרופיל, לינקים וכו').
גם אם ההורים יגבילו את שעות המסך, הרי שבעולמנו כיום אין באפשרותם של ההורים להשגיח בכל שעות היום והלילה על ילדיהם, ולעקוב אחר התכנים אליהם נחשפים הילדים בכל רגע. לעיתים הילד צופה עם חבר בסרטון תמים לכאורה, אך מסתבר שהחבר קיבל אותו מאחיו הגדול, וילדים בני 6 נתקלים בגסויות, גזענות ואף בפורנוגרפיה, כך שהמשימה של הגבלת תכנים או מעקב אחריהם הינה מורכבת לא פחות מהרצון לפקח על פרק הזמן שבו שוהים מול המסך.
מה המחקרים אומרים?
"הפרעת התמכרות לאינטרנט" (Internet Addiction Disorder) מופיעה כאבחנה כבר בגרסה המעודכנת של הDSM-V, הספר המרכז את כל הקריטריונים של ההגדרות הפסיכיאטריות. הגדרה זו מתייחסת ל "זמן בידור" בלבד, ולא לזמן מחשב המוקדש לצורך לימודים או עבודה. להפרעה זו יש מרכיבים שונים התמכרות למשחקי מחשב, לקניות באינטרנט לפורנוגרפיה ועוד וקריטריונים מוגדרים היטב. מדובר בהתמכרות שמשפיעה על חיבורים עיצביים והפרשת חומרים במוח, בדומה לתופעות הנפוצות בהתמכרות לאלכוהול וקוקאין.
לפי מחקרים, 12 אחוז מהילדים ובני הנוער מוגדרים כסובלים מ"הפרעת משחקים באינטרנט פתולוגית" (Internet-gaming disorder). בכנס הנוירו-פידיאטרי הגדול בעולם שנערך באמסטרדם השנה הציג אחת הנוירולוגים המובילים בעולם ד"ר סיגמן נתון לפיו 50 אחוז מהילדים שנבדקו במחקר סובלים "רק" מ"התנהגות בעייתית", כזו שעונה רק על מרבית הקריטריונים של התמכרות. קו-מורבידיות, כלומר, בעיות נוספות שנלוות להתמכרות לאינטרנט הן הפרעת קשב וריכוז וכן דיכאון שכיחות יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות.
באמצעי הדמיה שונים של המוח (מיפוי מוח, FMRI ועוד) הוכח כי ההתמכרות לטכנולוגיה גורמת לשינויים בחומרים שונים במוח. למשל עלייה ברמת הדופמין, הפרעה בוויסות של הקולטנים לדופמין, המוביל לפגיעה עיצבית, מחקר מצא שככל שמשחקים יותר במשחק המחשב סופר-מריו, יש יותר שינויים בחומר האפור של המוח. במחקרים אחרים נמצאו שינויים באזורי מוח נוספים, כגון ב-Cingulate gyrus, ב- Nucleus Acumbans, בגזע המוח ובאמיגדלה, הודגמו חיבורים בין-עיצביים לא תקינים, הפחתה בשלמות של הרישות העיצבי, ודילול או ניוון של קליפת המוח הקדמית, שחשיבותה רבה בתפקודים הקוגניטיבים הגבוהים כמו עיבוד מידע, ריכוז וזיכרון.
עוד ב-mako בריאות:
>> בוקר (לא) טוב: מה הסיפור של אנשים שלא נחמדים בבוקר?
>> לא הבנו: הניתוחים הפלסטים הכי מוזרים שיש
>> לבלוע או לא? מה מותר ואסור לעשות עם מסטיק?
מחקרים אלה ואחרים גם מלמדים כי עם הזמן נוצרת סבילות לזמן-מסך: ה"משתמש" זקוק ליותר ויותר זמן מסך, כדי להגיע לאותן רמות של ריגוש והנאה שחווה בעבר. וככל שהשימוש במסכים הוא יותר רב-משימתי (מולטי-טאסקינג), כך נוצרים יותר מסלולים עצביים לא-תקינים.
המסכים משפיעים על מערכות נוספות בגופינו, מלבד המוח: פגיעה בעיניים, הפרעת מיקוד ויובש בעיניים, בעצמות ובמפרקים המתבטא בכאבי צוואר, גב וידיים כתוצאה מישיבה ממושכת או בתנוחה לא נכונה, נזק למערכת ההורמונלית כמו השמנה, סיכון לעליית לחץ דם, סוכרת ומחלות לב ושיבוש במחזורי שינה-עירות.
כמו כן, לצריכת התוכן במסכים יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת על דימוי הגוף והדימוי החברתי , שכן האינטרנט מאפשר הפצת מידע ללא כל פילטרים ומהווה לפעמים קרקע ללעג, השפלה וחרמות ברשתות החברתיות, עד כדי מקרים קיצוניים.
תכלס, מה ההמלצות לזמן-מסך?
הארגונים המובילים לרפואת ילדים נסחו המלצות לזמן-מסך, בהתבסס על מגוון המחקרים והממצאים הקיימים:
* עד גיל שנתיים כדאי להימנע מזמן-מסך באופן מוחלט. לילדים מעט גדולים יותר, מומלץ להימנע מצפיה במסכים בזמן הארוחה. במסגרות חינוכיות לגיל הרך יש להגביל זמן מסך עד חצי שעה ביום, וגם זה מותנה באישור ההורים.
* ד"ר אילת הלוי, מומחית בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד, שירותי בריאות כללית, מחוז דן-פ"ת, והמכון לנוירולוגיה ובבי"ח שניידר