לפני שהכל התחיל אבי מרציאנו היה בחור נורמטיבי לכל דבר ועניין, אלא שאז הוא קיבל הצעה ששינתה את הכל. "חבר הציע לי ללכת להביא סמים מדרום אמריקה", סיפר אבי, "הציגו לי את זה בתור לצאת לטיול. עטפו את זה בעטיפה יפה, אבל אני בחרתי לראות את העטיפה הזאת. אמרתי 'בואו נלך להביא את המכה'".
אבי וחברתו נחתו בדרום אמריקה, נהנו מכל הטוב שיש למקום להציע, אבל אז הם הגיעו לרגע האמת ונאלצו לעמוד בהבטחתם. "כשהביאו לנו את המזוודה כבר התחלנו להבין שזה באמת קורה", המשיך, "ישבנו במלון ושאלנו 'מה נעשה? נוותר?' כי היו לזה הרבה השלכות, זה מלכוד".
לבסוף השניים הגיעו לשדה התעופה, עברו את הבידוק בהצלחה והיו בטוחים כי הסכנה מאחוריהם. "פתאום מישהו עלה וקרא בשם שלי", שחזר, "הרגשתי כאילו העולם קרס עליי באותו רגע. הורידו אותי לקומת המרתף וראיתי את המזוודה – אז ידעתי שאנחנו נשארים. לא ידעתי עד כמה אנחנו מסובכים, אבל ידעתי שאנחנו בבעיה".
באותה נקודת זמן גלנדה מרטינז, הייתה אם צעירה שגידלה את בתה ישרלי לבדה ועשתה את כל מה שביכולתה על מנת לשרוד. "עבדתי בשלוש עבודות, נלחמתי עבור עתיד טוב שאוכל להביא לילדה", סיפרה גלנדה, "בעזרת חברים החלטתי לעזוב את ונצואלה ולטוס למיאמי. בניתי לעצמי סוג של חלום מאוד מסודר".
בזמן שגלנדה ספרה את הימים עד ההמראה לחיים חדשים וטובים יותר, אבי עמד לדין בוונצואלה בגין הברחת סמים ונשלח להכיר מבפנים את הכלא המקומי. "לקחו אותי למקום שנקרא 'לה פלנטה'", סיפר, "הייתי בשוק, ראיתי אסירים הולכים עם אקדחים בידיים, מאפיה מנהלת את הכלא הזה. לא ישנתי לפחות יומיים, הייתי דרוך כל הזמן, אין כללים בתוך הבית סוהר ומי שישמור עלייך. הבנתי שנכנסתי למקום הכי קשה שאפשר להגיע אליו, המקום הכי שפל בעולם. חשבתי 'מה עשיתי לחיים שלי?'".
אבי לא תיאר לעצמו שדווקא במקום הזה הוא יכיר את מי שלימים תהפוך לאהבת חייו. "זאת הייתה הפעם ראשונה שביקרתי בכלא", סיפרה גלנדה שהשתכנעה על ידי בת דודתה לבקר קרוב משפחה לפני הטיסה. "בת דודה שלי אמרה לי 'בוונצואלה יודעים מתי נכנסים לכלא, אבל לא יודעים אם יוצאים', אז השתכנעתי".
ואז נפגשו מבטיהם. "לא היה מי שיבקר אותי, אז ישבתי לי באיזו פינה", סיפר אבי, "היא קפצה לי לעין, הכל היה אפור, אבל ברגע שראיתי אותה שכחתי מה יש מסביבי". "שאלתי את בן דוד שלי למה הוא לבד, הוא סיפר לי שאבי זר ואין מי שיבקר אותו. אמרתי לו שיבוא לשבת איתנו", הוסיפה גלנדה. למרות מחסום השפה, בין השניים נוצר קליק של פעם בחיים. "היה סוג של קליק שלא ראיתי אצל אחרים", אמרה גלנדה ואבי הוסיף: "לא הורדתי ממנה את העיניים, והתחלנו לגשש".
בעקבות המפגש, אבי החליט לקנות טלפון וביקש את המספר שלה מבן דודה. "לא היה לי כלום להציע לה, אבל זה לא עניין אותי", סיפר אבי שהקדיש את עצמו למשימה והתקשר שוב ושוב לגלנדה שהייתה עסוקה באריזות לקראת המעבר למיאמי. "כל פעם שראיתי את המספר עלה לי חיוך, הוא הצליח להביא אותי למקום אחר לגמרי, שכחתי את כל מה שהיה לי בראש", סיפרה גלנדה.
והשניים נפגשו שוב בכלא, אלא שהפעם המפגש היה מוגדר כדייט. "פתאום שאלתי שאלות יותר עמוקות וגיליתי בן אדם שיש לו לב יותר גדול מהעולם", שחזרה גלנדה ואבי הוסיף, "היה חיבור מטורף, הרגשתי שהיא רואה את אבי, את הבן אדם ולא את הפושע".
מהר מאוד הקשר בין השניים התפתח לסיפור אהבה גדול מהחיים. "בפגישה השלישית או הרביעית הוא ביקש שאביא לו את הילדה", סיפרה, "בין ישרלי לאבי הייתה אהבה ממבט ראשון. זה מאוד ריגש אותי". אלא שאז החלו לעלות ספקות בגלנדה. "פתאום קלטתי ששמתי לב שבן אדם בכלא עושה לי את זה. הייתי בבעיה מאוד רצינית. החברות שלי מאוד דאגו לי. היה לי ברור שכל מה שהם אומרים נכון, אז החלטתי שאני חותכת את זה".
גלנדה הסבירה לאבי שהיא צריכה לחשוב על העתיד של בתה ולעבור למיאמי לבדה - הוא מנגד לא הסכים. "אמרתי לי שאני רוצה שהילדה שלה תהיה איתה", סיפר אבי, "היא אמרה לי 'המציאות זה לא מה שאתה מכיר, היא אחרת'".
אחרי שלוש שעות, גלנדה קיבלה שיחת טלפון מעורך דינו של אבי, שהסביר כי אבי ביקש להעביר לה כסף. אותו כסף שהיה מיועד להישרדות שלו בכלא. "אם אתה רוצה לעזור צריך לוותר", אמר, "זה בא מהרגש, מהלב רציתי שהילדה תהיה איתה".
אבי עשה הכל כדי לעזור לאישה שבה הוא התאהב, אבל ידע היטב שהוא לא יוכל לתת לה עתיד בטוח. גם גלדה הבינה זאת. "הייתה התלבטות מאוד קשה, כי העתיד של הילדה שלי היה במשחק, אפילו לא אני. מצד שני פגשתי בן אדם מהחלומות בכלא. שאלתי למה לא הכרתי אותו במטרו? לא ידעתי איך העתיד שלו יראה, רק ידעתי שיש שם בן אדם מדהים שמוכן לתת לי את האהבה שאף פעם לא חלמתי עליה, לא חשבתי שיגיע אליי דבר כזה", סיפרה גלנדה, "הלכתי לישון עם הרבה מחשבות, ובבוקר קמתי עם ההחלטה להישאר".
אלא שמהר מאוד האהבה הגדולה שלהם עמדה בפני מבחן נוסף. בית המשפט בוונצואלה הרשיע את אבי וגזר עליו עשר שנות מאסר. אבי מנגד החליט להציע לגלנדה נישואים, והשניים קיימו את חתונתם בין כותלי הכלא. "אחרי כמה חודשים גיליתי שאני בהיריון", סיפרה גלנדה ואבי הוסיף: "נכנסתי רווק, ופתאום הפך למשפחה".
כעבור תקופה, גלנדה הגיע לביקור עם שתי הבנות – ואז הכל השתבש. "הכל התחיל להתפוצץ שם", שחזר אבי, "הייתה מלחמה בין שתי כנופיות". "לקחתי את אחת הבנות, ונזרקתי על הילדה שהייתה על הרצפה. הוא עשה את אותו הדבר. הסתכלנו אחד על השנייה, והבנו מה אנחנו עושים לבנות האלה, שאנחנו צריכים לגונן עליהן ואין לנו את הכלים חוץ מהגוף שלנו".
ברגע בהם אבי מגן על בנותיו בגופו, הוא החל לעשות חשבון נפש. "אמרתי 'מה אתה חושב לעצמך? אתה מקים משפחה ונמצא בתוך הכלא'", שחזר, "שאלתי 'למה אתה עושה את זה? למה עשיתי ילדה? ולמה הייתי צריך להכניס את האישה למערכת הזאת?'. אמרתי 'אני לא מביא אותן לפה יותר, אני לא מסכן אותן ונותן להן לעבור דבר כזה עוד פעם'".
האירוע הזה היה רק יריית פתיחה של מלחמה אכזרית שפרצה בין כנופיות בכלא. קרבות שליטה עקובים מדם התרחשו מדי יום והלכו והחריפו עם הזמן. "זאת הייתה תקופה מאד קשה בכלא", סיפר, "מלחמה שנרצחו בה כל יום בין שלושה לחמישה אנשים", סיפר אבי וגלנדה הוסיפה: "גרתי ממש קרוב לכלא וכל לילה התעוררתי כי היו יריות בכלא".
המצב של אבי רק החמיר בעקבות סכסוך עם חבר כנופייה. "בבוקר אחד הייתה מלחמה רצינית, והוא ניסה לנצל את הבלגן", שחזר אבי, "הוא התחיל לירות לכיוון החדר שלי. כדורים עברו לי מעל ראש, התחלתי להבין שהחיים שלי יכולים להיגמר כל רגע". "חוויתי רגעים מאוד קשים, נשארתי בחוץ עם הלחץ, הבנתי שזה לא מה שאני רוצה לחיים שלי והחלטתי שאני מוציאה את אבי מהכלא", הוסיפה גלנדה.
גלנדה גילתה כי במקרים מיוחדים, אסירים מורשים לצאת לעבודות יום מחוץ לכלא, אבל אישורים כאלה ניתנים רק על ידי שופט – והם נחשבים נדירים מאוד. "אמרתי לשופטת שהיא חייבת לשחרר את בעלי, הסברתי לה שהוא שם כי הוא עשה טעות שיכולה לעלות לו בחיים. והחיים של אבי אלה החיים שלי ושל שתי הבנות שלי", סיפרה גלנדה.
גלנדה עשתה את הבלתי אפשרי, והשיגה לאבי אישור מיוחד, אשר ירחיק אותו מהסכנה לפחות לכמה שעות עבודה ביום. אבל כשהאסירים שמעו על ההטבה שקיבל, מצבו של אבי החמיר עוד יותר. "מאותו רגע שמתי את החיים של אבי בסכנה גדולה", סיפרה גלנדה ואבי הוסיף: "לא יכולתי לחזור לכלא".
בעקבות כך והוא וגלנדה רקמו תוכנית בריחה ובמקום להגיע לעבודה שמחוץ לכלא, השניים עלו על מונית לקולומביה. "ראיתי את הגבול מרחוק והתחלתי הלחץ", שחזר אבי, "יכולנו להיתפס. אני אסיר נמלט ועל העונש שכבר יש לי היו מוסיפים לי. גלנדה יכלה להסתבך". "הגענו למעבר והוא הזיע ורעד. היה לו כתוב במצח 'שימו לב אני בורח'", הוסיפה גלנדה, "אמרתי לו 'תעשה את עצמך ישן, אל תפתח עיניים'".
השניים חצו את הגבול בהצלחה, אבל לפניהם הייתה עוד דרך ארוכה עד לבירה בוגוטה. "פתאום נפל לי האסימון, נכנסתי לחרדות מאוד חזקות, חשבתי שכל בן אדם שמסתכל עליי ברחוב מחפש אותנו", סיפרה גלנדה, "דמיינתי ששוטרים תופסים אותנו וזורקים אותנו על הרצפה – סרט נוראי".
אחרי שלושה ימים מפרכים השניים הצליחו להגיע לשגרירות ישראל בבוגוטה. אבי ביקש אישור מעבר כדי לטוס לישראל ולהוציא ויזה לגלנדה ובנותיו. "כשהגעתי לשגרירות הם ידעו מי אני", סיפר, "הם הבינו שאני אסיר נמלט, אבל הם היו מחויבים לתת לי להיכנס לארץ אם לא עשיתי עבירה בקולומביה".
השניים נפרדו בשדה אחרי מסע מפרך. "עליתי לטיסה והיא נסעה להביא את הבנות", סיפר אבי, "אבל בשביל להיות מאושר אני צריך את המשפחה שלי. דיברתי עם משרד הפנים כדי שיוציאו להן ויזה, הם אמרו לי 'איפה אתה חושב שאתה נמצא? זה לא עובד בצורה הזאת זה תהליך'". "אבי התקשר והייתי בשיא ההתרגשות שלי. שאלתי אותו 'איך היה? קיבלו אותך? איך אתה מרגיש?' ופתאום הרגשתי שמשהו לא בסדר בקול שלו. פה נכנס פחד אחר לגמרי, הוא הגיע לאדמה שלו, לטריטוריה שלו, הוא לא צריך אותי".
כשאבי שמע את החששות שלה, הוא ניסה להסביר לה שאין סיכוי שהוא ישאיר אותה מאחור. "היא לא רצתה להאמין לי היא נכנסה לשוק", אמר וגלנדה הוסיפה: "לא נתתי לו להסביר. אמרתי לו 'יפה שיחקת אותה' וניתקתי לו את הטלפון. נשבר לי הלב. הייתי אחראית לא על ילדה אחת, אלא על שתי בנות, חשבתי מה עשיתי לחיים שלי".
מהרגע הזה גלנדה ניתקה מגע ולא ענתה לשיחות של אבי במשך ימים ארוכים. אחרי רכבת ההרים שעברו יחד נדמה שסיפור האהבה שלהם הגיע לסיום. "זה פירק אותי. כל מה שעשיתי לא היה שווה שום דבר", אמר אבי, "ברחתי מהמשפחה שלי? מה עשיתי? האישה שלי עצובה ולא ראיתי את הילדים שלי".
אחרי כמה שבועות אבי הודיע למשפחתו שהוא לא עומד בזה וכי הוא מתכוון לעלות על טיסה. "הייתי מוכן לחזור לונצואלה, שלפחות אהיה עם המשפחה שלי", אמר. גלנדה מנגד קיבלה שיחת טלפון מאביו של אבי, שהסביר לה כי הוא מתכוון לעשות זאת עבורה. "לכלא, לאשתו ולבנות שלו", שחזרה גלנדה את דבריו.
באותה רגע גלנדה הבינה כי הסיטואציה שונה לחלוטין. "הסכמתי לדבר עם אבי", סיפרה, "השיחה הייתה מלאה ברגש. הוא הסביר לי מאוד ברור שהוא מוכן לוותר על ישראל ועל ההורים שלי כי הוא לא מאושר אם אשתו והבנות שלו לא איתו. הרגשתי אותו".
בכוחות משותפים, השניים עשו את הכל כדי להשיג את המסמכים הדרושים ואחרי חודשיים של עבודה מאומצת גלנדה ושתי הבנות עלו על טיסה לישראל. "ראיתי את אבי. לב אחד גדול שמחכה לי", שחזרה גלנדה, "הוא רץ אליי. ארבעתנו התחבקנו חיבוק של אהבה וניצחון". "הייתי בעננים, רק כשהתאחדתי איתן הרגשתי שאני חופשי ויכול לצאת לדרך".
היום גלנדה ואבי הם הורים גאים לשלושה ילדים, שיודעים את סיפורם. "אצלנו אין סודות בבית", סיפר אבי וגלנדה הוסיפה: "מאוד ברור מאיפה אנחנו ואיך הכרנו". "הם למדו דרכי מה צריך לעשות בחיים האלה, באיזה צד צריך להיות".
מאז שחזרו לישראל אבי וגלנדה נלחמו כדי לבנות יחד את החיים עליהם חלמו, הוא החל לעבוד כמנופאי בעבודות בניין והיא למדה עברית, התגיירה ופתחה עסק לקוסמטיקה בבית שמש, בה הם מתגוררים עם ילדיהם. אם היו אומרים לגלנדה בתחילת הדרך שכדי לקבל אהבת אמת תצטרך לעבור את כל המסע ייסורים הזה – גלנדה הייתה מסכימה. "אני הייתי חוזר לכלא בשביל להביא אותה", אמר אבי, "קשה למצוא דברים כאלה. אין מחיר להקרבה שהאישה הזאת נתנה לי".