יש כאלה שחולמים להגיע לקרנבל בברזיל, אחרים יותר מתחברים לפסטיבל המסכות בוונציה, והחלום שלי תמיד היה לנחות באוקטוברפסט (שבכלל מתקיים בספטמבר) במינכן - פסטיבל הבירה הכי גדול בעולם. השילוב של אווירה בווארית, נקניקיות ושתייה מרובה של בירה, נראו לי תמיד כמו המתכון המנצח לפסטיבל שהייתי רוצה לקחת בו חלק.

בסוף השבוע האחרון (16.9) נפתח הפסטיבל המסורתי שמתקיים בפעם ה-188 והוא צפוי להינעל ב-3.10. המסורת הארוכה שלו החלה אי שם בשנת 1810 (דילגו עליו בכמה שנים בגלל מלחמות והקורונה) והוא עבר כמה גלגולים עד שהגיע למתכונת שאנו מכירים כיום. כ-6 מיליון מבקרים צפויים להגיע למתחם הענק בשבועיים וקצת, מה שהופך אותו לפסטיבל הכי גדול בעולם מבחינת כמות מבקרים, ולשתות כ-7.5 ליטר של בירה.

נחתנו במינכן, שכבר היתה מלאה בגברים ונשים שלבושים בלבוש המסורתי, והתחלנו עם ביקור במבשלה מקומית של פאולנר, כדי שניכנס לעניינים בהדרגה. פאולנר היא אחת מ-6 מבשלות הבירה הרשמיות של הפסטיבל והגדולה שהן. כדי לקבל אישור להשתתף כמבשלה בפסטיבל צריך לעמוד בשני תנאי סף קשיחים: להיות מבשלה שנמצאת בתוך תחומי העיר מינכן ולעמוד בחוק טוהר הבירה הבווארית. אני לא לגמרי יודע מה הסעיף השני אומר, אבל הבירה טעימה. מאוד. למעשה, לכבוד הפסטיבל, המבשלה מכינה בירה מיוחדת שנמכרת רק בתקופת האוקטוברפסט.

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
מינכן נעימה ויפה בתקופה הזו של השנה|צילום: אילן ארנון
אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
מתחממים במבשלה של פאולנר לפני הדבר האמיתי|צילום: אילן ארנון

 

כשנכנסים לאוהל הגדול מחסירים פעימה

אחרי המשחק המקדים של הביקור במבשלה, שנת לילה טובה, הסתובבות במינכן המקסימה בעונה הזו ועוד קצת מנוחה, הגיע הדבר האמיתי: נסענו ברכבת התחתית לעבר מתחם האוקטוברפסט ׁ. 750 מטר של הליכה מתחנת הרכת, אותה מעבירים ביחד עם נחיל המוני של מבקרים, שרובם לבושים בבגדים המסורתיים, ומגיעים למגרש ענק שמלא במתקני שעשועים (לא ברור מי חשב ששילוב של בירה וקרוסלות הוא מוצלח), דוכני אוכל וגולת הכותרת - 17 אוהלי אירוח ענקיים יותר ופחות, בהם קורה הקסם האמיתי. מיד נגיע אליו.

הכניסה למתחם האוקטוברפסט היא בחינם, כמו גם הכניסה לאוהלים (מומלץ מאוד להזמין מקום מראש כדי להיות בטוחים שלא תישארו בחוץ אם מלא). אך כמובן שאין ארוחות חינם, המתקנים עולים כסף (2-4 יורו) והבירות באוהלים עולות 13-15 יורו לליטר. מחישוב מהיר שאנחנו הישראלים אוהבים לעשות, זה יוצא כ-30 שקלים לחצי ליטר של בירה. זה אמנם רמת המחיר של הארץ, אך הוא מגלם בתוכו גם את הטירוף שמתרחש בתוך האוהל.

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
מתחם האוקטוברפסט. המוני אנשים שבאים להרים לחיים או סתם ליהנות עם הילדים|צילום: אילן ארנון
אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
התלבושות המסורתיות מוסיפות לאווירה הבווארית החגיגית|צילום: אילן ארנון

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
לא ברור מי חשב שבירה ורכבות הרים הולכים ביחד|צילום: אילן ארנון

את הביקור שלנו עשינו באוהל המרכזי והעצום של פאולנר. הרגע שבו עוברים מהמגרש הגדול של מתקני השעשועים ונכנסים לתוך האוהל הענק, בו יש 10,000 אנשים, גורם לך להחסיר פעימה. אנסה לתאר אותו: הסאונד משתנה לגמרי והופך לשירה אדירה וצחוקים של אלפי אנשים שמחים. חלקם יושבים בשולחנות ארוכים ומרימים לחיים ("פרוסט") וחלקם רוקדים ושרים במרכז האוהל, בסמוך לבמת ההופעות בה יש להקת קאברים שמנגנת את כל השירים הנכונים לשתיית בירה (קווין, ביטלס וכל שיר שניתן לצעוק אותו ביחד איתם).

מסביב הכל קורה מהר. מלצריות ומלצרים מסתובבים בכל עבר עם מגשי אוכל או עם עשרות כוסות בירה ביד אותם הם מחזיקים בצורה מרשימה עד לא אנושית. שלאף אחד לא ייחסר פרעצל או בירה רחמנה ליצלן. מעל כל אלה, האווירה השמחה והחיוך משתלטים כבר מהרגע הראשון. קריאות לחיים, נקישת כוסות בקצב מסחרר, צחוק, שירה חזקה, אנשים שמדברים שטויות, הכל מתערבב ביחד. הכל כאן נבנה כך שברגע שתכנס לאוהל תרגיש שנכנסת לבועה הכי שמחה שיש. זה עובד.

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
הכניסה לאוהל הענק של פאולנר מבחוץ|צילום: אילן ארנון
אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
וככה זה נראה מבפנים. 10,000 אנשים ששותים ביחד בירה|צילום: אילן ארנון
אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
צעקות "פרוסט" ונקישת כוסות בלי הפסקה|צילום: אילן ארנון
אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
המלצרים פועלים בקצב מסחרר בין השולחנות. שלאף אחד לא תחסר בירה רחמנה ליצלן|צילום: אילן ארנון

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
הלהקה על הבמה המרכזית. שירים מושלמים לשתיית בירה|צילום: אילן ארנון

על פניו, צירוף של המוני אנשים ששותים בירה בלי סוף באוהל אחד גדול וצפוף, יכול להיות מתכון לאסון, אבל לא כאן. באוקטוברפסט באים ליהנות ולשמוח, אף אחד לא מחפש להרוס את האווירה, לא לעצמו ולא לאחרים. כנראה שרק בבוואריה דבר כזה יכול לקרות בכזו צורה.

שותים ואוכלים עד שתגידו "די!"

המתחם של האוקטוברפסט נפתח בשעה 10 בבוקר והאוהלים ומכירת האלכוהול בשעה 12 בצהריים ונמשכים עד השעה 23:00 (בסופי שבוע נסגר יותר מאוחר). הכניסה כאמור היא בחינם, ואולי יתמזל מזלכם ותמצאו מקום פנוי באחד האוהלים, אך לא כדאי לבנות על זה ומומלץ כאמור להזמין מקום מראש באוהל ובשעה שאתם רוצים. יש שעות וימים שיודעים מראש שהם פחות עמוסים, אם ההמון והצפיפות פחות מתאימים לכם. אבל דווקא ההמון הוא זה שיוצר את האווירה הכל כך מיוחדת של הפסטיבל.

בזמן שיושבים באוהל יש מלצר או מלצרית שיהיו צמודים אליכם ויביאו אוכל ובירה עד שתגידו "די!". לאורך כל זמן הישיבה מסמנים על דף את הכמויות שהזמנתם ובסוף עושים חשבון.

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
קודש הקודשים של המלצרים באוקטוברפסט. דף הכמויות שיש על כל שולחן|צילום: אילן ארנון

אוקטוברפסט (צילום: אילן ארנון)
יש גם ימים פחות עמוסים, אבל דווקא ההמון הוא זה שיותר את האווירה המטריפה|צילום: אילן ארנון

הטייטל של האוקטוברפס - כ"פסטיבל הבירה הגדול בעולם", מביא איתו גם לא מעט ציפיות והוא מצליח לעמוד בכולן. למרות ההמון שלוגם כמויות בירה לא פרופורציונליות, האווירה היא נעימה, שמחה ומכבדת. מומלץ מאוד לחוות את האווירה המושלמת הזו. לכל הפרטים ושאלות נוספות על הפסטיבל, מומלץ לבקר באתר הרישמי. אפילו הוא בנוי בצורה נעימה ונגישה שקל להבין.

אגב, גם במחוזותינו יחגגו בקרוב עם גרסה מקומית של האוקטוברפסט, בבירגארדן בשרונה. הפסטיבל הישראלי יתקיים בתאריכים 11-12/10/2023, בימים ד׳ ו-ה׳, החל מהשעה 18:00. במסגרת הפסטיבל יתקיימו הופעות חיות, יוקמו חנות מתנות של בירת פאולנר, דוכני נקניקיות ועוד. בנוסף, ייערך טקס ייחודי לפתיחת ברז הבירה הראשון כפי שנהוג בעיר מינכן.

* הכתב היה אורח של פאולנר בפסטיבל אוקטוברפסט