הפסקת האש עם חיזבאללה שנכנסה הבוקר לתוקפה, מבשרת את הניצנים הראשונים של החזרה לשגרה, ובתוכם הציפייה לחזרת חברות התעופה הזרות שהרבה מהן הפסיקו את טיסותיהן לארץ בחודש ספטמבר, כשהחל סבב הלחימה בצפון.
> הרשימה המתעדכנת: כל חברות התעופה שביטלו הגעה לישראל
אך אם אתם חושבים שמחר תנחת בנתב"ג רכבת אווירית של חברות תעופה זרות, זה לא ממש המצב. סביר שכמה מחברות התעופה באמת יחזרו בזמן הקרוב, אך יש לא מעט סייגים ותנאים שעלולים לקחת עוד זמן רב עד שנראה חזרה מסיבית של חברות גדולות ומשמעותיות.
- שקט לאורך זמן: הפסקת האש נכנסה לתוקפה רק הבוקר ויש לא מעט חברות תעופה שיירצו לחכות ולראות שיש יציבות לאורך זמן לפני שיחזרו לנחות בארץ, הרבה בגלל הצוותים שמפחידים להגיע לכאן.
- מחיר הביטוח: מי שעוד ירצו לראות שהשקט הביטחוני נשמר אלה חברות הביטוח של הטיסות שהעלו מאוד את המחיר שלהן לטיסות לישראל. ברגע שהן יורידו מחירים, או שהמדינה תעזור בסבסודן, יותר חברות ירגישו בנוח לחזור לארץ.
- חוק טיבי: בשבוע שעבר התקיים דיון על השהיית חוק טיבי לתקופה זו, וגם רטרואקטיבית מתחילת המלחמה. אם ההשהייה תכנס לתוקפה זה יעודד חברות לחזור לארץ. החוק אומר שיש לפצות נוסעים על ביטולי טיסות, מה שגרם ללא מעט חברות לשלם פיצויי ענק לנוסעים מישראל בגלל המצב הלא יציב. מצד אחד השהיית החוק תעודד חברות לחזור, מצד שני היא תשאיר את הנוסעים חשופים לביטולים ודחיות רבות בהמשך.
- טרמינל 1: נכון לעכשיו טרמינל 1 צפוי להישאר סגור לטיסות בין-לאומיות עד חודש מרץ 2025. הדבר מוביל לכך שחברות לואו קוסט, בראשן ריינאייר, לא רוצות לחזור לארץ, כי עלות התפעול בטרמינל 3 לא כדאית להם. בריינאייר טענו לא פעם שפתיחת טרמינל 1 תעודד אל החזרה שלה לישראל.
- שתגיע העונה: היות ולא מעט חברות תעופה כבר דחו את החזרה שלהן עד לאפריל 2025 (תחיל עונת התיירות) וכבר שיבצו טיסות ומטוסים ליעדים אחרים, סביר שלא מעט מהן ישמרו על לוח טיסות זה, גם אם יהיה כאן שקט הרבה זמן, כדי לא לפגוע בלוח הטיסות שכבר נקבע וכדי לחזור לארץ כשהביקוש לטיסות גבוה יותר.
גם לטרמינל 1 תפקיד חשוב בחזרת חברות התעופה הזרות|צילום: Roman Yanushevsky, shutterstock
"ההסכם לסיום המלחמה בצפון הוא בהחלט צעד משמעותי שיכול להוביל לחזרת חברות התעופה הזרות לישראל, אך חשוב להבין שזהו תהליך מורכב שייקח זמן ויתבצע בהדרגה", מסכם סימן עובדיה, מנכ"ל קרוז תור. "חברות התעופה הזרות, שבמהלך הלחימה נאלצו לשנות לוחות זמנים ולהעביר מטוסים ליעדים אחרים, יידרשו כעת להתאים מחדש את התכניות שלהן, פעולה שמחייבת זמן ותכנון לוגיסטי. למרות התקווה לחזרת הפעילות המלאה, לא נראה שהדבר יקרה מיד עם סיום הלחימה, אלא באופן הדרגתי ומתוך בחינה זהירה של המצב בשטח ושל הביקוש מצד הנוסעים".
אפרים פורטיס, מנכ"ל אופן סקיי, אמר: "אני מייצג חברות בינלאומיות רבות, ומשוחח עם חברות כמו לופטהנזה ואחרות. הן טוענות שאם חוק טיבי יבוטל, הן יהיו הראשונות להחזיר טיסות לישראל. לדוגמה, לוט, שהפעילה בין 28 ל-32 טיסות שבועיות, הפסיקה את פעילותה בעקבות תביעות רבות תחת חוק זה. הן הצהירו שברגע שהמצב יירגע, הן יחזרו לפעילות מלאה. אייר אינדיה מתמקדת בביטחון ובשקט. הן אמרו שהן יחזרו לפעול בישראל מהר יותר ממה שמצופה, ברגע שהמצב יירגע. מבחינתי, צריך להשקיע בבונוסים לחברות תעופה שממשיכות לטוס לכאן, וזה יגרום לכך שהטיסות יהיו מלאות."
מי שעוד שמים מבטם אל עבר לוח הטיסות הנכנסות אלה אנשי תיירות הפנים, שמעל שנה מחכים ורוצים שהתיירים יחזרו לארץ. בתוך כך, אתמול התקיים הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל באולם מקבלי הפנים הישן שבנתב"ג (טרמינל 1). הכנס נערך תחת הכותרת "שנה של אתגרים ותקווה לתיירות הנכנסת" ושימש פלטפורמה לדיון מעמיק על מצב הענף, הקשיים שניצבים בפניו, והאסטרטגיות הנדרשות לשיקומו.
> חיפה הפכה לטרנד תיירותי והיום הרחובות שלה ריקים
ענף התיירות הנכנסת חווה ירידה של כ-80 אחוזים בכמות התיירים הנכנסים והפסדים כלכליים מוערכים במיליארד דולר. בתוך כך, עסקי התיירות בפריפריה, בהם הענף אחראי לכ-35 אחוזים ממקומות העבודה, מתמודדים עם חוסר ודאות כלכלית ותלות מוחלטת בהתאוששות הענף.
למרות האתגרים, סיום אפשרי של הלחימה באזור מציב הזדמנות ייחודית לשיקום הענף. מארגני תיירות רבים, הנמצאים בקשר רציף עם שותפיהם בחו״ל מעידים כי הביקוש לשוב ולחזור לישראל בהחלט קיים. לדבריהם, תיירים פוטנציאליים ממתינים לחזור, ובהם עולי רגל נוצרים ואוהדי ישראל, שעבורם הביקור בישראל מהווה מסע בעל משמעות עמוקה. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, המדינה נדרשת להשקיע מאמצים משמעותיים בפיתוח התשתיות, בבניית תוכניות השיווק ובחיזוק האמון בקרב השווקים הבינלאומיים בישראל כיעד בטוח ואטרקטיבי.
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל: "לצערנו, המדינה בחרה שלא להתמודד עם המשבר באופן פעיל, והסתפקה במתן תגובות לעיתונות במקום לגבש מדיניות מעשית. היה על המדינה להקים צוות מקצועי שיתמקד בשאלות מרכזיות כמו: כיצד ניתן להמשיך ולטוס לישראל, אילו יעדים סמוכים יכולים לשמש על מנת להפעיל שאטלים לישראל, ומהם חסמי הביטוח שיש להסיר. אם הדיון היה מתרכז בשאלה 'איך כן' במקום 'למה לא', אנחנו משוכנעים שהתוצאות היו שונות בתכלית. מאכזב שבמדינה המתמודדת עם משברים באופן תדיר אין תכנית מגירה סדורה להתמודדות עם משברים אסטרטגיים, ובפרט בתחום התעופה. מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית, והיעדר תכנון מראש משאיר את המשק הישראלי ואת ענף התיירות פגיעים במיוחד. לו היה נמדד הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהמשבר, סביר להניח שהמסקנה הברורה הייתה כי יש להשקיע משאבים משמעותיים בצמצומו.
שר התיירות, חיים כץ, אמר: "אני תקווה שבקרוב מאוד התיירות הנכנסת תחזור לשגשג עם מיליוני תיירים מרחבי העולם שייהנו גם הם מכל הטוב שישראל מציעה. אנו פועלים לעידוד תיירות הפנים ופעילות עסקי התיירות שספגו מכה קשה מהלחימה הממושכת. 2025 היא שנת הגובילי, תיירות הדת מהווה כשליש מהתיירות הנכנסת לישראל, נקווה שזה יהיה מנוף לפתיחת הסדק, במחירים אטרקטיביים הזיכרון קצר".