ביום ראשון תירשם היסטוריה קטנה, כשחברת אייר חיפה, שעד עכשיו טסה מתל אביב בגלל המלחמה, תמריא לראשונה מנמל הבית שלה ותנחת באילת ובלרנקה. לאחר מכן, ב-2.1 יחלו גם הטיסות לאתונה מהשדה הצפוני.

עם הפעלת הטיסות ללרנקה ואתונה, חיפה יהפוך לנמל התעופה הבין-לאומי השני שפועל כרגע בארץ, זאת לאחר שמרמון, שהיה אמור לשמש כנמל תעופה בין-לאומי בעל חשיבות בארץ, לא המריאה או נחתה טיסה לחו"ל כבר לא מעט שנים.

> קרוב לבית: טסנו מנמל התעופה בחיפה

> ככה נראות הטיסות עם אייר חיפה

נמל התעופה בחיפה, למי שלא היה או מכיר, הוא קטן מאוד, כזה שאפשר לקרוא לו "תחנת אוטובוס". היתרון הגדול והמרכזי בכך, הוא שניתן להגיע אליו זמן קצר לפני ההמראה, לעבור בידוק זריז, צ'ק אין מהיר ומשם לצאת מהדלת ולעלות למטוס ברגל. הוא אולי לא הנמל הכי מרהיב שיש, אך הוא מאוד יעיל ונוח. ההפעלה המחודשת שלו ביום ראשון, היא בהחלט בשורה לתושבי הצפון, ורק נשאר לקוות שהפעם הטיסות המסחריות יפעלו ממנו באופן יציב ולאורך זמן. לאורך ההיסטוריה שלו כבר היו לא מעט ניסיונות להפוך אותו למרכזי ועד היום זה לא ממש עבד.

שדה התעופה בחיפה, ארכיון (צילום: רשות שדות התעופה יח
החל מיום שני - נמל תעופה בין-לאומי שוב|צילום: רשות שדות התעופה יח"צ, חדשות

שדה התעופה בחיפה (צילום: אילן ארנון)
הטרמינל הקטן. שני שערי יציאה סמוכים|צילום: אילן ארנון

 

הכירו את נמל התעופה הראשון בארץ

נמל התעופה בחיפה נפתח בשנת 1934, מה שהופך אותו לנמל התעופה הבין-לאומי הראשון בארץ (נתב"ג נפתח באותה השנה), ושימש בעיקר את חיל האוויר הבריטי באותם הימים. לאורך השנים היו לא מעט ניסיונות להגדיל אותו ולהפוך אותו לנקודה מרכזית בה נוחתות חברות זרות רבות.

הטיסות המסחריות בנמל התעופה התחילו בשנת 1936, לקפריסין, מצרים ולבנון וב-1938 הצטרפו גם טיסות סדירות ליעדים נוספים באירופה. הכל נעצר די מהר בגלל מלחמת העולם השנייה ובשנת 1940 הטיסות הפסיקו. לאחר סיום המנדט והכרזת המדינה, כשנמל התעופה עבר באופן רישמי לידי עיריית חיפה, פעלו ממנו טיסות בעיקר לקפריסין. 

לאורך השנים המריאו מחיפה טיסות של חברות ארקיע וישראייר, שהחזיקו בצי שלהן מטוסי ATR שיכלו לנחות ולהמריא במסלול הקצר הקיים בו. מרבית הטיסות היו לאילת, מדי פעם הפעילו טיסות עונתיות ליעדים בקפריסין ויוון, אך הדבר לא היה סדיר. גם חברות כמו TUS, סקורפיאון המצרית ורויאל ג'ורדניאן הפעילו טיסות לפרקים, ליעדים כמו לרנקה, עמאן ושארם א'-שייח'. הטיסות הבין-לאומיות האחרונות שהמריאו מחיפה היו ביוני 2023, לזמן קצר של כמה חודשים, אז איסתא וישראייר שיתפו פעולה ושיווקו טיסות של חברה ממלטה שהפעילה קווים ללרנקה ופאפוס במהלך חודשי הקיץ.

שדה התעופה בחיפה (צילום: אילן ארנון)
צילום: אילן ארנון

שדה התעופה בחיפה (צילום: אילן ארנון)
דלפקי הצ'ק אין|צילום: אילן ארנון

השנה שבה עברו הכי הרבה נוסעים בנמל התעופה היתה 2017, אז עברו בה כ-140 אלף נוסעים. שנת 2023 היתה מהשנים הכי חלשות של הנמל, עם 61 אלף נוסעים בלבד (כמות נוסעים ביום אחד רגיל בנתב"ג, בשנה רגילה). 

למה נמל חיפה לא המריא עד היום?

בשנים האחרונות ישנם לא מעט דיונים על הקמת נמל תעופה שלישי משלים בישראל, כשנכון לעכשיו המועמדים הסופיים הם נבטים ורמת דוד. בעבר גם נמל התעופה של חיפה היה ברשימות, אך נפסל בגלל הקושי המרכזי שתמיד חזר על עצמו - אורך מסלול הנחיתות וההמראות.

בנמל התעופה חיפה קיים מסלול באורך של 1,326 מטרים, מה שמאפשר רק למטוסים קטנים של כ-70 מקומות (בדיוק כמו אלה שאייר חיפה מחזיקה), לפעול בו. על מנת שמטוסים מסחריים גדולים של כ-200 נוסעים יוכלו לנחות בו, הוא חייב להתארך בעוד כ-800 מטרים לפחות, לכ-2,100 מטרים.

לא מעט רעיונות ותוכניות נעשו במהלך השנים, על מנת למצוא את המרחב שיאפשר את הרחבת המסלול. הרי התשתית קיימת, המבנה קיים, רק צריך למצוא עוד שטח. אחד הרעיונות היה להמשיך את המסלול לתוך הים, דבר שנפסל על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות. פתרון נוסף שהוצע היה להעתיק את המסלול למקום אחר, אך גם זה נפסל. פתרון הביניים המקובל נכון להיום, הוא להאריך את המסלול בכ-300 מטרים נוספים, מה שיאפשר למטוסים של עד 120 נוסעים לנחות בו, ובתקווה שהדבר יאפשר להגיע ליעדים כמו איטליה, בולגריה ועוד. בנוסף, צפויים להקים בנמל עוד מבנים שיאפשרו לכמיליון נוסעים לעבור בו בשנה.

שדה התעופה בחיפה (צילום: אילן ארנון)
הדיוטי פרי יחזור לפעול|צילום: אילן ארנון
שדה התעופה בחיפה (צילום: אילן ארנון)
הולכים למטוס ברגל|צילום: אילן ארנון
 

"פיתוח שדה התעופה בחיפה והרחבת פעילותו הבין-לאומית מהווה נדבך חשוב בפיתוח מטרופולין חיפה וכלל אזור הצפון דווקא בימים אלה", אמרה לפני כשנה שרת התחבורה מירי רגב. "מטרתנו היא להעניק לתושבי הצפון אלטרנטיבה בסטנדרטים בין-לאומיים בסמוך לבית, הן לטיסות פנים והן לטיסות בין-לאומיות. כל אלה, לצד עידוד תיירות נכנסת בצפון הארץ".