העצה הבאה שאנחנו הולכים לתת לכם היא אמנם די בנאלית, אבל אין לנו ספק שזו העצה הכי משמעותית שאנחנו יכולים להעניק. אם תפעלו לפי הכללים הפשוטים, השפעותיה יהיו מידיות וחזקות. את השינוי הדרסטי בחייכם תרגישו תוך זמן קצר. אתם צריכים רק טיפה אומץ. אולי כדאי שתשבו רגע. מוכנים?
תשאירו את הפלאפון בבית. פשוט כך. קומו בבוקר, צאו לעבודה, והשאירו את הפלאפון כבוי על השולחן. לקרובי משפחה כדאי להודיע על הניסוי הזה מראש. מי שמחפש אתכם ימצא דרך להשיג אתכם במשרד. הילדים יסתדרו גם בלי ניטור צמוד. ובן הזוג יוכל לשמור את כל מילות האהבה לסוף היום בו תפגשו זה בזו פנים אל פנים.
אם אתם מכורי פלאפון אמיתיים, השארת הפלאפון בבית ולו ליום אחד תגרום לכם להרגיש בני חורין. המכשיר הקטן הזה, שאתם לא יכולים לתאר את חייכם בלעדיו, הפך, בלי ששמתם לב, ל"בעל הבית" ואתם לעבדיו הנרצעים. הכל בשם ערך ה"זמינות".
תחושת השחרור שתחושו פתאום תהיה עילאית. המבט יפסיק לפזול כל חמש דקות אל עבר הצג האפור. הצפצוף הצורם המבשר על הודעה נכנסת לא יטריד את מנוחתכם. רף הנוירוטיות ירד פלאים. איזה שקט. אף אחד לא יוכל למצוא אתכם, רק מי שממש ירצה. אתם, מצדכם, לא תהיו חייבים להחזיר טלפונים. תהפכו פתאום לאנשים עם גבולות. שכל העולם יקפוץ. אתם לא זמינים.
אם קודם שאלתם את עצמכם "איך לפני עשור הסתדרנו בלי פלאפון?" אחרי יום אחד בלי הסלולרי הצמוד תשאלו את עצמכם איך אתם מסתדרים איתו.
מחברת "שלום לך עצלות" מציעה: אל תגדילו ראש ותגידו תודה שיש לכם ג'וב
עצה מהרבי: אם כולנו ניפטר מרגשי נקמה או נטירה מיותרים, אולי ה' ינהג כמונו ויסלח לנו