"מצטערת, אני ממש רוצה לבוא אבל אני לא יכולה. אין לי זמן. אני חייבת לסיים פה איזה משהו, ואז צריכה לעשות קניות וגם מוכרחה לפגוש את אמא שלי".
שמתם פעם לב לביטויים המלחיצים שבהם אנחנו משתמשים בכדי לתאר את חיינו? ביטויים כמו "אני צריך", "אני מוכרח", "אני חייב", "אין לי זמן", מתבלים כל משפט שני שלנו ונותנים תחושה כללית של חיים על זמן שאול.
מכירים את האמרה הטיפה-מעצבנת לפיה "מחשבה בוראת מציאות"? באותו האופן, ואולי אפילו בצורה ישירה ופרקטית יותר, המונחים בהם אנו משתמשים יוצרים מציאות נפשית. המילים והתבניות בהן אנחנו בוחרים לארגן את מה שיש לנו להגיד, משפיעות על תפיסתנו את המצב.
כשאתם אומרים שאתם חייבים, צריכים וממש מוכרחים - אתם בעצם אומרים ששום דבר לא בידיים שלכם. אתם משכנעים את עצמכם, בלי לשים לב, שאיזשהו כוח עלום דוחק אתכם לפינה ולא מותיר לכם זמן לנשום.
נסו במשך שבוע לא להשתמש בביטויים המלחיצים האלה. החליפו אותם בביטויים רכים כמו "יכול להיות", "אני עשוי", "אני מעדיפה", "אשתדל למצוא זמן". תתפלאו לגלות פתאום שבאמת יש לכם זמן ושאתם לא חייבים שום דבר לאף אחד. אם הניסוי הזה ילך ממש טוב, אולי אפילו תגלו שאתם נפגשים עם אמא לא כי מישהו מכריח אתכם, אלא כי אתם באמת רוצים.
מדריך ספא: עיסוי מרגיע לאם העתידית שיעזור להתמודד עם לחצי ההריון
מחקר חדש מגלה: דקלום של מנטרות חיוביות מוריד את רמת הביטחון העצמי
