מנת דג מוצלחת היא חלק מכל שולחן חג שמכבד את עצמו, בטח ובטח בחג הפסח. אך לא על החגים לבדם: על פי המלצות התזונה הים תיכונית, רצוי לצרוך מנת דג 2-3 פעמים בשבוע, כדי לזכות במגוון הערכים התזונתיים שהם מכילים – החל מחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה ועד ויטמינים ומינרלים חיוניים.
ישנם סוגים רבים של דגים, כך שההתלבטות באיזה דג לבחור היא קשה, ולאחרונה היא אף לוותה בחששות רבים. החששות נוצרו כתוצאה מאירוע הזפת שהתרחש בחודש שעבר, אחד מהאסונות האקולוגיים החמורים ביותר שפגעו בחופי ישראל בים התיכון מאז הקמתה. במסגרת אירוע זה, נפלטה לחופים פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוציא הוראה לפיה אין לשווק דגים ובעלי חיים ימיים שנדוגו בים התיכון עד להודעה חדשה. השבוע יצאה הודעה רשמית לפיה האיסור הזה בוטל, לאחר שבדיקות הראו כי לא נמצאו בדגים מזהמים ברמות הניתנות לזיהוי או עולות על הסף המירבי המותר. ועדיין, האירוע הציף את הסכנה שבחשיפה של מי הים למזהמים, כימיקלים וחומרים אחרים שמקורם בשפכי מפעלים, ספינות, חלקיקי פסולת פלסטית וכדומה, כמו גם את החשש שהחומרים האלה עלולים למצוא את דרכם לדגים שאנחנו אוכלים.
נשאלת השאלה: האם יש אלטרנטיבה? ובכן, בהחלט כן. בישראל, לצד דגי ים, מתבצע גם גידול דגים בבריכות. גידול זה נהנה ממספר רב של יתרונות על פני דגי הים: ישנו פיקוח וטרינרי צמוד, והקפדה על בריאות הדגים ואיכותם; הדגים גדלים במי מעיינות מליחים וטבעיים, ובניגוד לדגי הים - אין בהם כספית או כימיקלים אחרים; מתבצעות בדיקות שוטפות של מי הבריכות ושל תערובות המזון של הדגים כדי לוודא את איכותם; הגידול מתבצע בבריכות סגורות וללא מגע או חשיפה למזהמים חיצוניים, ובכפוף לתקנות המחמירות ביותר של משרד הבריאות. כמו כן, הדגים גדלים בכפוף לכשרות מלאה (כולל מעבר לתזונה כשרה לפסח כשבועיים לפני החג), ומגיעים מהבריכה לנקודת המכירה תוך מקסימום 24 שעות - מה שמבטיח טריות מירבית. חשוב לציין שטריות הדגים מובילה לשמירה על ערכיהם התזונתי, שבמקרים רבים עלולים להיהרס כתוצאה מהקפאה ממושכת. ״כבכל שנה, המגדלים נערכו לספק את צפי הביקוש לתקופת הפסח", אומר אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים. "בימים אלה, אנו מעלים הילוך באופן משמעותי ופועלים להגביר את התפוקה, בכדי להבטיח שבכל בית בישראל יוכלו ליהנות בשבועות הקרובים ובמהלך החג מדג ישראלי טרי שמכיל אך ורק100% דג איכותי וטעים״.
דגי הבריכות הפופולריים ביותר לצריכה
אז אחרי שהבנו את יתרונותיהם של דגי הבריכות בישראל, הגיע הזמן להעמיק יותר בסוגי דגי הבריכות המצויים בישראל ובמאפייניהם השונים.
אמנון (מושט)
אמנון הוא שם כולל למספר מינים של דגים ממשפחת האמנוניים. האמנונים המיועדים למאכל גדלים בבריכות, ובשרם נחשב למשובח במיוחד. כמו כן, הם אהובים מאוד על הצרכן הישראלי ובשל הביקוש הגבוה נחשבים לדג הדגל של המדגה הישראלי.
למעשה, האמנון זכה לרגע של תהילה בעקבות מגפת הקורונה, כשהתברר שהוא אחד המאכלים העשירים ביותר בוויטמין D - שלפי משרד הבריאות, הוא ויטמין חשוב לחיזוק המערכת החיסונית ולהתמודדות עם הקורונה. ואכן, באמנון ישראלי טרי תוכלו למצוא 1,920 יחידות בינ"ל של ויטמין D, כלומר, 48 מק"ג ל-100 גרם. כך שאם אכלתם 360 גרם פילה בשבוע, כבר זכיתם בכלל הצריכה המומלצת כיום לאדם בוגר, על פי משרד הבריאות. בנוסף, האמנון נחשב למקור איכותי לחלבון והוא דל בשומן ובנתרן. חשוב לציין שישנה עדיפות לצריכת אמנון טרי ולא קפוא, כדי ליהנות משלל יתרונותיו התזונתיים.
בורי
בורי הוא דג מאכל שנפוץ בכל העולם, ומסוגל לחיות בטווח רחב מאוד של מליחויות מים. למעשה, בחופי ישראל בלבד ניתן למצוא 11 סוגים של בורי. בנוסף, באגן הים התיכון הוא נחשב לדג מאכל פופולרי מאוד, בזכות העובדה שבבשרו הלבן אין כמעט עצמות, ושטעמו משתלב בקלות עם סוגי מזון רבים ועם טעמים שונים. רוב דגי הבורי הנמכרים כיום בשווקים גדלים בבריכות דגים מפוקחות, ולכן ניתן להשיגם כמעט בכל ימות השנה. מבחינה תזונתית, ב-100 גרם פילה בורי יש 183 קלוריות, 19 גרם חלבון, כמויות יפות של ויטמינים D ו-B12, ו-12 גרם שומן - מתוכו 2 גרם של אומגה 3, כמות שנחשבת מכובדת מאוד. וכאמור, קל מאוד לעבוד איתו ולשלב אותו במיני מנות שונות.
קרפיון
מקורו של הקרפיון הוא באסיה, אבל עם השנים הוא הובא לסביבות שונות ברחבי העולם. הקרפיון הוא למעשה ותיק הדגים במדגה הישראלי. בריכות הדגים הראשונות בארץ, באזור עמק המעיינות, אוכלסו בשנת 1938 בדגי קרפיון שהובאו במיוחד מיוגוסלביה, בעיקר כדי להספק את הגעגועים של עולי מזרח אירופה לטעמי הבית שהשאירו מאחור. למעשה, בריכת הדגים הראשונה שאוכלסה בקרפיונים בשנת 1938 מהווה עד היום את המקור לחלק ניכר מהקרפיונים הגדלים בארץ. ב-100 גרם בשר קרפיון יש 131 קלוריות, 17.3 גרם חלבון ו-6.5% שומן. בנוסף, הקרפיון גם נחשב לדג דל בנתרן ועשיר בווטמין B. עם זאת, עיקר התהילה שלו בישראל הגיעה בזכות היותו מרכיב עיקרי בגפילטע פיש - קציצת דג טחון הנפוצה בעיקר בקרב יהדות אשכנז ומזרח אירופה, שהפכה לסמל של חג הפסח.
באס
מקורו של דג הבאס הוא בצפון אמריקה, משם עשה עלייה לישראל ונקלט בה בהצלחה. הבאס הוא דג מים מתוקים הניתן לזיהוי בקלות בזכות הקווים השחורים האופקיים על גופו, שמעניקים לו מראה מחוספס. הוא נחשב לאיכותי, ומכיל מעט עצמות - מה שהופך אותו לידידותי לאכילה. הבאס מהווה מקור מצוין לחלבונים, ויטמין E, מגנזיום ויוד. כמו כן, הוא מאוד מומלץ מבחינה בריאותית – משום שב-100 גרם פילה יש רק 150 קלוריות ו-2 גרם שומן רווי.
בארגון מגדלי הדגים מזהים בשנים האחרונות עלייה משמעותית בביקוש לדגי הבאס. ליאור סרבסטיין, מנהל פיתוח עסקי בארגון מגדלי הדגים: "הישראלי חובב הבישול נע בין גפילטע פיש מסורתי וחריימה לוהטת לסביצ'ה מרעננת, בין מזרח למערב, בין המטבח של אמא וסבתא למנות שף וגורמה ביתי. הבאס הישראלי הטרי הוא דוגמא מצוינת לכך. זהו דג מעודן ואיכותי שזכה בצדק לכינוי "מלך הבריכות". הביקוש לו עלה בשנים האחרונות במאות אחוזים והוא ממשיך לעלות בהתמדה. למעשה, הבאס עשה את המעבר מדג של מנות יוקרה ל'מביני ענין' במסעדות, גם אל המטבח הביתי והמשפחתי של בשלנים בכל הארץ".
ברמונדי
ונסיים עם המלצה על דג שלא כולם מכירים - וחבל שכך. הברמונדי ("דג עם קשקשים גדולים", בשפה האבוריג'ינית) עשה עלייה לישראל מאזור אוסטרליה ודרום מזרח אסיה, ונחשב לנפוץ מאוד בתרבות הקולינרית של מדינות כמו תאילנד, וייטנאם, מלזיה, טאיוואן וכמובן אוסטרליה. ישראל, ככל הנראה, היא המדינה היחידה שהצליחה להגיע לגידול ורבייה של הברמונדי מחוץ לאזור המוצא שלו - והרווח כולו שלנו, שכן הברמונדי הוא דג בעל ערך תזונתי ובריאותי גבוה במיוחד.
דג הברמונדי מכיל כמות גבוהה של חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה ומהווה מקור מצוין לחומצות שומן מסוג אומגה 3, החשובות מאד לגוף האדם, בעלות תפקיד חשוב בהתפתחות ותפקוד המוח מהשלב העוברי ועד לגיל השלישי. בנוסף, יש להן תרומה משמעותית במניעת מחלות לב, סרטן ודלקת פרקים, והן גם מסייעות בבעיות קשב וריכוז. טעמו של הדג הוא עדין ולא דומיננטי, ומכיוון שיש בו רק מעט עצמות שהן קלות לשליפה, הוא ידידותי גם לילדים.
באפליקציית איזי ריכזו את כל המסעדות והעסקים באזורכם שמוכרים דגים טריים: