נכון, לרוב ההמצאות שאנחנו מכירים קדם מחקר ארוך ושנים של ניסויים במעבדות. אבל יש אנשים שמוכיחים שאפשר אחרת, רגעי "אאוריקה" שכאלה. אלו סיפוריהם של יזמים שהתחילו מרעיון פשוט והפכו אותו לעסק מצליח.
צ'ימיגג – תיק גג לרכב
באחד מימי החורף של שנת 2007 התקשה הקיבוצניק מתניה כהן להכניס את עגלת התאומים שלו יחד עם חפצים נוספים לתא המטען של מכוניתו. גגון לא יכול היה להציל את המצב, כי בדיוק ירד גשם. ואז הבריק במוחו הרעיון של תיק גדול וחזק בגודל של תא מטען שיהיה ניתן לחברו לגג הרכב בצורה קלה ובטוחה, בלי צורך בגגון.
עם הרעיון הזה הגיע מתניה כהן ליוסי כהן, בעלי חברת "פוקוס ישראל" המייצרת אפודים ואוהלים לצה"ל. יחד הם תכננו תיק עשוי בד אטום דוחה מים ואבק, עמיד לזעזועים ועם רצועות חיבור לרכב. הפתרון קיבל את השם: צ'ימיגג, שזה שילוב של צ'ימידן + גג. הצ'ימיגג מכפיל בעצם את תא המטען של הרכב. כיום הוא בא בצורת מנשא מתקפל שאינו תופס מקום, ונפתח בעת שימוש. הוא מתאים לכל גג של רכב, והוא מגיע במבחר דגמים ונפחים של 400-800 ליטר.. לצ'ימיגג ניתן להכניס שולחן מתקפל, כסאות מתקפלים, שקי שינה ומזרונים, מנגל, אוהל ועוד. אגב, ההמצאה הזו משמשת גם את צה"ל
הסבונים של סבתא ג'מילה
ג'מילה חיר נולדה למשפחה דרוזית ענייה בכפר פקיעין שבהרי הגליל. משחר ילדותה ליוותה את סבתה ואימה בצאתן ללקט צמחי מרפא במורדות ההרים, לפי מיטב המסורת הגלילית. כשבגרה, ביקשה ג'מילה לחקור את סודותיהם של השדות הנרחבים ועתירי הצמחייה, הקרויים בפיה "בית המרקחת של הטבע". בכל רגע פנוי רקחה תרכובות מהם ניסתה לייצר סבון, אך לא הצליחה ליצור סבון מוצק ואיכותי. לאחר עשרות שנים של ניסוים הצליחה סוף סוף ג'מילה ליצור סבון שלא התפרק. בהתחלה חילקה לשכניה ולחברי בניה בצבא, וכשקיבלה תגובות נלהבות על איכות הסבונים והיכולת הטיפולית שלהם, החלה למכור בחנות המזכרות שפתחה בביתה סבונים בודדים.
בעקבות כתבה אודותיה שפורסמה בידיעות החלו להגיע אליה בקשות רבות לרכישת סבונים. השיווק הראשוני נעשה בדואר, ואיכות המוצרים עברה מפה לאוזן. ג'מילה קיבלה הצעות לשיווק בחנויות טבע וברשתות הפארם.
כיום מיוצרת הקולקציה של ג'מילה על ידי החברה המשפחתית "סבתא ג'מילה", הממוקמת בגן התעשייה תפן שבגליל. המפעל מייצר כ-10,000 סבונים ביום ומנוהל בידי בניה. מוצריה משווקים גם בחו"ל כולל ביפן ודרום קוריאה.
Urban Sophistication
נטע ואלעד ים הם אח ואחות, היא בת 18 והוא בן 20, שעלו בילדותם מארה"ב וגדלו במשפחה דתית בגבעת שמואל. מזה כחצי שנה הם הבעלים של חנות מקוונת מצליחה שמציעה בגדי "אופנה מהירה ומבדרת". בראיון לאתר האופנה FASHION FORWARD מהם מספרים שהם התחילו עם אתר קטן בפסח האחרון, והחליטו מראש לכוון לקהל יעד בינלאומי. הם קנו חולצות בתל אביב, הדפיסו, צילמו דוגמניות עם הבגדים שיצרו ופירסמו באתר. לאור ההצלחה המיידית יצרו האחים קשר עם ספק אמריקני ותוך זמן קצר שדרגו את האתר לחנות אינטרנטית בינלאומית ומצליחה. בין ההדפסים – השפתיים של קיילי, בריטני, בראנג'לינה ועוד רבים מסמלי תרבות הפופ העכשווית. אלה מככבים על הטי שירטים והסווטשירטים של Urban Sofistication בשלל פאראפרזות מקוריות ומשעשעות, ולצדם גם אייקונים אמריקאים מסורתיים כמו מקדונלד'ס ודאנקן דונאטס. אם מיילי סיירוס עשתה פרובוקציה, סביר שלאחר כמה שעות תופיע באתר חולצה עם הדפס של האירוע.
בשנת 2004, כריסטי ליי, אם לשלושה ילדים בת 34, התעייפה מלתחוב חיתולים בשקית רק כדי למנוע מהם להימעך בתיק היד שלה. ליי רצתה ליצור משהו שיהיה קומפקטי אך אופנתי ומושך. יחד עם בעלה מרקוס הם עיצבו תיק אופנתי לחיתולים שהיה גדול דיו כדי להכיל חבילת מגבונים ועד 4 טיטולים, שמונע מעיכתם. היום יש לכריסטי ריין 22 עיצובים שונים של התיק, והיא מוכרת אותם ברשת האינטרנט וגם ב-120 בוטיקים ברחבי העולם תמורת 14.99$ לתיק. היא בסופו של יצירת נישה חדשה לגמרי בענף תיק החיתולים עם שקית קטנה יותר, מסוגננת שהייתה איחוד מושלם לאמהות קדימה אופנה ב-Diapees & Wipees. זמין כעת בלמעלה מ-1,000 חנויות ברחבי הארץ ומקוונת. הם זמינים גם ביפן, קנדה, בריטניה, ספרד, דובאי, גרמניה, שוודיה ואוסטרליה.
והשראה לסיום: מקס ברנר – ממציא תרבות השוקולד בישראל
עודד ברנר גדל ברחובות ובכלל חלם להיות סופר. הוא נרשם כברירת מחדל לקורס קונדיטורים בבית הספר תדמור אליו הופנה מלשכת התעסוקה, והתאהב בתחום. הוא עדיין חלם על כתיבת רב מכר, והחליט לשוטט בעולם כשוליה של מאסטרים באפייה, כשבדימיונו ראה עצמו משתלב בתחום כשוליה בבתי מאפה קטנים בהרי אלפים תמורת שכר זעום וחדר אליו יפרוש בלילה כדי לכתוב את הספר הנחשק.
באחת ההשתלמויות הוא שימש כשוליה אצל השוקולטייר הפריזאי מישל שודה שהתמחה בהכנת שוקולדים וטופי. כשוליה נהנה מהצצה בספרי המתכונים של שודה, סייע בהכנת מוצרי השוקולד והבין שמדובר במוצר פשוט להכנה. הוא החליט להביא לישראלים, המכורים לבתי הקפה, את הרעיון החלופי של בתי קקאו/שוקולד בר, במהלך ששינה לחלוטין את תרבות השוקולד בישראל. יחד עם הקונדיטור מקס פיכטמן פתח ברנר את חנות מקס ברנר הראשונה ב-1996 במגרש חנייה מוזנח ברעננה. אט אט נחשפו אליה חובבי שוקולד, ועד מהרה הפכה מקס ברנר לרשת חנויות ולמותג יוקרתי בתחום השוקולדים. בשנת 2000 רכשה שטראוס עלית חלק מהבעלות וכיום יש למקס ברנר סניפים גם ברחבי העולם.