מבצע "שלמה" היה אחד המבצעים המורכבים הנועזים שביצעה הסוכנות היהודית. במסגרת המבצע, שנקרא במקור מבצע "גשמי זעף", הועלן לישראל 14,310 מיהודי אתיופיה בתוך 36 שעות בלבד.  למבצע היו שותפים הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל, השב"כ, המוסד, ארגון הג'וינט, צה"ל ויהדות ארה"ב. מבצע שלמה היה נקודת השיא של תהליך שהחל עשור חודש לכן וכלל מבצעי עלייה נוספים כמו מבצע משה במסגרתו עלו כ-7,000 עולים דרך סודן. מי שניהל את העליות ממש מהימים הראשונים הוא אבי מזרחי, שליח הסוכנות היהודית:

"הועסקתי בסוכנות היהודית כעובד סוציאלי משנת 1978, ובשנת 1981 הייתי חלק מהמשלחת הסודית הראשונה שהגיעה בחשאי לאתיופיה בכדי לסייע לקהילה היהודית ולהביא את היהודים באתיופיה ארצה. בשנת 1990, לאחר שחודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה, יצאתי לשליחות ארוכה בת שנתיים יחד עם משפחתי- אשתי וארבעת בנותיי, שהיו אז בגילאי 13-3. היינו המשפחה הישראלית הראשונה באתיופיה, ומהר מאוד הצטרפו אלינו עוד מספר משפחות".

המטרה העיקרית והראשונית של הסוכנות היהודית הייתה לאחד את יהודי אתיופיה ולהעביר אותם מהכפרים לעיר הגדולה, אדיס אבבה, שם העניקו להם סיוע כלכלי ורפואי, דיור והשכלה. שליחי הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט הקימו בית-ספר לבני הקהילה, אותו ניהלה אשתו של מזרחי, אורנה, ובו למדו כ-5,000 ילדים.

בו זמנית, הקימה הסוכנות היהודית ביחד עם הג׳וינט 'רשת' של 120 פעילים מבני הקהילה שהיו אחראיים לסייע ולאגד את כל יהודי אתיופיה בעת הצורך.

בסוף שנת 1990 החל ניסיון הפיכה באתיופיה. "ניסיונות הפיכה היו דבר שבשגרה", נזכר מזרחי, "אלא שהפעם זה היה נראה רציני יותר. המורדים התקדמו מהר מאוד לכיוון אדיס אבבה והתחלנו להבין שקיימת סכנה לגורלה של הקהילה היהודית". מספר תוכניות עלו על הפרק, עד שלבסוף הוחלט על רכבת אווירית שתפנה את בני הקהילה מאתיופיה לישראל.

מבצע שלמה (צילום: דלית קסל אברהמוף)
אבי מזרחי, שליח הסוכנות היהודית באתיופיה|צילום: דלית קסל אברהמוף

"קיבלנו אישור למבצע ביום חמישי, 23 במאי, בשעות הערב. ריכזנו את פעילי הרשת שלנו בקהילה וסיפרנו להם על המבצע. ביקשנו מהם להביא את כל 15,000 בני הקהילה לחצר שגרירות ישראל מוקדם בבוקר ולשמור על חשאיות. חברי הקהילה היו אלו שהכינו את המתחם לקליטת כל חברי הקהילה מספר ימים קודם לכן, מבלי שהם ידעו שבקרוב הם כבר יהיו על מטוס בדרך לישראל".

"הרגשנו צורך קיומי לפנות את כל היהודים לישראל"

מי שהיה אחראי על המבצע מטעם הסוכנות היהודית הוא מיכה פלדמן, מחבר הספר 'יציאת אתיופיה', ששימש כראש משלחת הסוכנות היהודית וכקונסול ישראל באתיופיה שפתח את השגרירות באדיס אבבה. "זה היה מבצע הצלה. חששנו שחילופי השלטון יובילו לתקופה ארוכה של חוסר וודאות, אנרכיה ועוני רב, מה שיהפוך את חברי הקהילה היהודית למטרה. באותם ימים הרגשנו צורך קיומי לפנות את כל היהודים לישראל".

מבחינת פלדמן, מבצע שלמה הייתה סגירת מעגל. "בשנות ה-80' הייתי אחראי על קליטת העולים מאתיופיה בסוכנות היהודית. היו הרבה משפחות חצויות, ילדים שעלו לבד והוריהם נשארו באתיופיה. הבטחתי להם שאעשה הכול כדי להעלות את המשפחות שלהם ארצה. מבחינתי הצלחתי לקיים הבטחה אישית שלי ולאחד משפחות רבות שהיו חצויות במשך שנים".

מספר גורמים הפכו את המבצע ליעיל ומוצלח. ראשית, ההתערבות של ארצות הברית ונשיאה דאז, ג'ורג' בוש האב, שתיווכו בין ממשלת ישראל לבין השלטון המקומי, וגם לבין המורדים. ״כך יצא שבזמן המבצע המורדים ממש 'ישבו על הגדר' בפאתי העיר וחיכו עד תום המבצע. שעות לאחר המראת המטוס האחרון, הם נכנסו לאדיס אבבה וניסיון ההפיכה הושלם".

מבצע שלמה (צילום: אלבום פרטי)
מיכה פלדמן, ראש משלחת הסוכנות היהודית וכקונסול ישראל באתיופיה|צילום: אלבום פרטי

הגורם השני שהשפיע על המבצע היה העוצר הלילי שהונהג באדיס אבבה. בשעות הבוקר והצוהריים, כאשר התגלגלה השמועה על עלייה מאסיבית לישראל, הגיעו למתחם השגרירות המוני אתיופים שאינם יהודים, אשר ביקשו לעלות ארצה, מה שהקשה מאוד על מלאכת העבודה. "בזכות התשתית שיצרנו שנה קודם לכן, ידענו לזהות מי זכאי לעלות ומי לא, אך עדיין, היה קשה מאוד לדחות משפחה והורים שרק רוצים להבטיח לילדים שלהם עתיד טוב יותר". כאשר התחיל העוצר, ההמון שפקד את שערי השגרירות התרוקן במהרה, זאת לאחר שכבר הובטחה כניסתם של יהודי הקהילה.

הגורם האחרון היה המשמעת של אנשי הקהילה. "אף קהילה או אוכלוסייה אחרת בעולם לא הייתה עומדת במבצע שכזה", אומר אבי מזרחי. "הקהילה היהודית באתיופיה נבנתה על ערכים של משמעת, כבוד ועזרה הדדית. הם הצליחו להגיע במהרה למתחם השגרירות, הקשיבו לכל ההוראות והתנהגו בסבלנות ואחריות לאורך כל הדרך".

מבצע שערך 24 שעות בלבד

המבצע תקתק כמו שעון. פלדמן ניצב מרבית הזמן במתחם השגרירות והיה אחראי על ריכוז העולים לקבוצות של 190 איש והעלאתם בצורה מסודרת להסעות. למעלה מ-100 סבבים של אוטובוסים נסעו בדרך שמובילה מהשגרירות לשדה התעופה, שם המתין מזרחי יחד עם סגן הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין שחק ז"ל, נציגים מהמוסד והשב"כ וגם לוחמי יחידת שלדג בפיקודו של בני גנץ, שהיו אחראיים לאבטחת נמל התעופה.

מבצע שלמה (צילום: נעמה לוויצקי, עיתונאית. סיקרה את המבצע בשטח)
סגן הרמטכ"ל, אמנון ליפקין שחק, מימין ואבי מזרחי משמאל|צילום: נעמה לוויצקי, עיתונאית. סיקרה את המבצע בשטח

"היו כמה רגעים בהם היינו צריכים 'לאלתר', במיוחד בהתנהלות מול המקומיים. את האוטובוסים הזמנו יום קודם לכן, בתירוץ של 'יום כיף בספארי' שארגנו לתלמידי בית הספר. במקרה אחד, טייס 'אתיופיאן איירליינס' שהשתתפה במבצע סירב להמריא לאחר שטען שיש במטוס 200 נוסעים ולא 150 כפי שהמטוס יכול להכיל. שכנעתי אותו מיד בכך שאמרתי ש-50 הנוסעים הנוספים הם פעוטות שיושבים על ברכיהן של אימם, וכך המטוס המריא לבסוף".

מזרחי: "בספרי ההיסטוריה נכתב שהמבצע ערך 36 שעות, אך למעשה הוא ערך 24 שעות בלבד"- זה פרק הזמן שעבר בין המראת הטיסה הראשונה ביום שישי בבוקר ועד יציאת המטוס האחרון בשבת, עליו עלה מזרחי בעצמו. מספר חודשים לאחר מכן חזר לאתיופיה וסייע בהעלאת המשפחות שנותרו מאחור ולא הצליחו לעלות במסגרת מבצע שלמה.

פלדמן: "שלושה שבועות לאחר סיום המבצע נשלחתי לגרמניה למשימת גיוס כספים. בזמן הפנוי ביקרתי במחנה דכאו, ושם הבנתי את החשיבות של עליית יהודי אתיופיה, לא רק עבורם אלא גם עבור כל עם ישראל והמורשת היהודית שלנו. זכיתי להיות חלק מהמבצע הזה".

מזרחי: "חלפו 30 שנה ואני עדיין מדבר על המבצע כאילו הוא התרחש אתמול. יש לי צמרמורת כאשר אני נזכר באותן שעות, ואני מתמלא גאווה כאשר אני רואה את הקהילה האתיופית בישראל היום, איך הם משגשגים היום בתוך החברה הישראלית".