ד"ר טלי דבורה, זוכת פרס טראמפ להוראה איכות, מורה מצטיינת למתמטיקה בתיכון כצנלסון בכפ"ס, מדריכה פדגוגית ומרצה למתמטיקה במכללת לוינסקי לחינוך, מציעה להורים את הטיפים הבאים:
חיזוק חיובי: הדגישו את נקודות החוזק של ילדיכם, שבחו אותם על הצלחותיהם בתחומים מגוונים, הראו להם שהם בעלי ערך ואהובים כפי שהם. זה יתרום להעלאת ביטחונם העצמי.
>> מה הילד שלכם באמת צריך כדי להצליח? ענו ואולי תזכו בפרסים
שיתוף והזדהות: שתפו את ילדיכם בקשיים שחוויתם כילדים או אף כמבוגרים ואת דרכי ההתמודדות שלכם. בכך תאפשרו לילדיכם להרגיש נוח לשתף אתכם בקשיים שלהם. עם זאת, הימנעו מלהדגיש כמה שאתם ומתמטיקה זה לא ממש סיפור אהבה, שכן זה עשוי ליצור אצלם אנטגוניזם ואולי ימנע מהם לנסות ולהתאמץ.
הדרך היא החשובה: הדגישו בפני ילדיכם שכדי להגיע להישגים חשובה הדרך, ההשתדלות וההתמדה. עצם הלמידה, ההתנסות והדבקות במטרה היא ההצלחה הגדולה ולא התוצאה הסופית.
לצד הטיפים הללו, נסו עוד שיטות להפחתת חרדה. אחת השיטות היעילות להפחתת חרדה מבניהן היא יוגה -
תרגילי נשימה ומדיטציה. תוכלו למשל ללמד את ילדכם או לעשות זאת ביחד: לשבת או לשכב בפינה שקטה, להשמיע מוסיקה מרגיעה ולנשום. כדאי לעשות זאת בשגרה, אך אם לא תמיד מסתדר, מומלץ לעשות זאת ערב לפני מבחן.
ליוגה יתרונות רבים: היוגה מלמדת אותנו לראות ולמצוא את האור והשקט שבתוכנו. גם כשאנחנו נסערים ולחוצים, השקט והריכוז קיימים בנו תמיד. כך היוגה מלמדת אותנו כיצד לשלוט בלחץ ולנהל אותו נכון במקום שהוא ינהל אותנו, להיות רגועים, שלווים ומרוכזים. היוגה משפרת את מצב הרוח, גורמת לתחושת רעננות, מעלה חיוך, היא מטמיעה מסרים חשובים של הקשבה ואמונה בעצמנו ומעלה את תחושת המסוגלות האישית. ולבסוף -בתרגול יוגה אין שיפוטיות, אלא יש קבלה והכלה שהם מהות היחס שאנו רוצים ללמד את ילדינו.
ברק ברבי, מורה מצטיין למתמטיקה ופיזיקה ומנחה בחממה הפדגוגית ברנקו וייס, מציע את הטיפים הבאים:
הצלחות עבר: הזכירו לילדים את הצלחות העבר שלהם במשימות דומות. דברו איתם על חווית העבר בהרחבה - כיצד הם חששו והתאמצו ולבסוף הצליחו. זה מסמן לילד כי יש לו את הכוחות שיאפשרו לו להתגבר על המשוכה הנוכחית, כפי שהתמודד ועבר את המשוכות בעברו.
דיאלוג: שאלו את הילד: "מה (או מי) אתה חושב יוכל לעזור לך בהתמודדות הזו?" - שוחחו עם הילד ובררו מהו הסיוע והתמיכה שהוא זקוק להם. כך גם תוכלו להתאים את התמיכה המוצעת לצרכים האמיתיים שלו וגם תלמדו אותו לדעת להגדיר מהו הסיוע לו הוא זקוק, לבקש עזרה בעתיד, במידת הצורך, ולא להישאר עם הקשיים לבד.
מסרים חשובים על הצלחה: אם ילדים נמצאים בלחץ וחרדה גבוהים, כדאי לנסות לחשוב יחד איתם מהו המקרה הגרוע ביותר שעלול לקרות במצב זה, ומהן ההשלכות שלו. תנו להם לגלות שגם אי הצלחה אינה גרועה כל כך ויהיה ניתן להתגבר עליה. אחד המסרים הכי חשובים שתוכלו להעביר לילדכם הוא כי מי שבאמת רוצה להצליח בדבר מה יצליח בו בסופו של דבר, גם אם יכשל בדרך. בנוסף, מרבית הסיכויים הם שאם אתם לא תתייחסו למקרה הגרוע ביותר כ"סוף העולם" ותכילו אותו כתרחיש שניתן להתמודד איתו ולצמוח ממנו - הדבר ירגיע מאוד את ילדכם.
התוצאה חשובה, אבל לא יותר מהדרך: הבהירו לילדיכם כי הערך המשמעותי בלמידת המתמטיקה הוא לא רק התוצאה הסופית (למשל בגרות של 5 יחידות במתמטיקה או ציון גבוה במבחן), אלא כי ההתמודדות עם הקושי ועם הדרך הלא פשוטה - היא הלמידה המשמעותית. הסבירו לילדיכם כי אם קשה להם – סימן שהם לומדים ומתקדמים. אם הם טועים - יש פה למידה אמיתית. כפי שכל מורה למתמטיקה תגיד – התוצאה חשובה, אך הדרך חשובה הרבה יותר. שקפו זאת לילדיכם והוו דוגמה אישית לכך בהתמודדות עם קשיים וכישלונות בחייכם.
תכנון משימות: עזרו לנערים ולנערות לבנות לוח זמנים הגיוני, שיכלול מחד עמידה במשימות הנדרשות, באמצעות פירוק המשימה הגדולה למשימות קטנות ובנות השגה, ומאידך גם הפסקות למנוחה, פעילות גופנית, ארוחות ועיסוקים שאינם למידה. עזרו להם להקפיד על הלו"ז דווקא על ידי עידודם לצאת להפסקות ששריינו לעצמם (כך שהם ייקחו אחריות על ביצוע המשימות).
מיכאל גורודין, מורה למתמטיקה והיסטוריה:
חוק השווארמה בבאגט: שאלה במתמטיקה היא כמו שווארמה בבאגט. אם מנסים לבלוע את הכול בבת אחת, אז גם לא מצליחים לאכול כלום, וגם מתלכלכים. המטרה היא לא ״לפתור את השאלה״, אלא לעשות משהו; להפעיל משפט פה, להציב שם. משהו. ואז עוד משהו. ואז עוד משהו. לפעמים צריך ללכת צעד קטן אחורה ולהמשיך בכיוון אחר, אבל בכל פעם רק ביס אחד קטן. לעיתים קרובות בצעד הראשון בכלל לא נראה שהוא מוביל אותנו לאנשהו, אבל בצעד הרביעי או החמישי, הדברים יתחילו להסתדר. תמיד, תמיד, תמיד עדיף לעשות איזשהו צעד, גם אם לא ברור אם הוא בכלל יהיה מועיל, מאשר לבהות בדף.
כל שאלה פתירה: זכרו - שאלות פוחדות מכם יותר מאשר אתם פוחדים מהן. גם אם השאלה נראית קשה - היא פתירה. אל תתנו לה לראות שאתם חוששים. העמידו פנים שהכול בסדר, שאתם יודעים לפתור את השאלה והתחילו לכתוב. ברוב המכריע של המקרים, השאלה תיכנע.
הטיפים של מיכל מדמון, מורה למתמטיקה ומדריכת מורים למתמטיקה:
לנקות את הראש: חשוב לומר לילדים שלנו לבוא לשיעורי מתמטיקה, כמו לכל דבר, עם ראש פתוח ונקי; בלי דעות קדומות, אמונות טפלות ורשמי זוועה מאחים או שכנים. הורים יכולים לבקש מהמורים להרגיע את הילדים ולהקדיש מספר דקות בחלק מהשיעורים לאורך השנה לדבר על החששות, לדובב את התלמידים ולרכך את הרגשות הקשים והחרדה. אם אתם תלמידים – הימנעו מקריאת העיתון ביום הבגרות במתמטיקה, ואם אתם הורים - הקפידו שלא להעביר את העיתון לילדים באותו היום. כותרות כגון: "אימת התלמידים", או "יום הדין של הבגרויות" לא עושות טוב לאף אחד.
לימודים ברשת: יש המון משחקים, יישומונים ותוכנות מתמטיות חינמיות ברשת. שוטטו והתנסו להנאתכם, כך תקבלו ביטוי ומענה למגוון האינטליגנציות והחוזקות שלכם, תבינו יותר את החומר ותחושו יותר חיבור ורגש למתמטיקה.
יעקב ברארו, מורה למתמטיקה המתמחה בהוראה מתקנת לחטיבה העליונה ומלמד בהוד השרון ופתח תקווה:
סימולציות: לקראת מבחן כדאי לעודד את הילדים להתאמן ב"מבחני סימולציה", תוך שהם מקפידים על תנאי מבחן (זמן הבחינה המדויק, היעדר הסחות דעת). אם ניתן לבצע את הסימולציה בכיתה בה תתקיים הבחינה או לפחות בבית הספר - אפילו טוב יותר.
התאימו את סגנון הלמידה אל הילדים: להורים אני ממליץ לברר האם אופן הלמידה של הילד הוא אפקטיבי. נסו להבין יחד עם ילדכם מהו סגנון הלמידה שמועיל לו – ייתכן למשל שלמידה בזוג או בקבוצה תסייע, אך ייתכן שזו דווקא תסיח את דעתו. כמו כן, אם יש מורה נוסף שמלווה את התלמיד במסגרת פרטנית או פרטית, חשוב שיהיה עמו קשר רציף והתייעצות גם בתחום יעילות הלמידה, כדי שהסיוע יהיה ממשי ויעיל.
את רשימת הטיפים אנחנו גאים לסיים בטיפים שמציע סלימאן סלאמה, מפקח על הוראת המתמטיקה, רפרנט מחוז צפון:
ארגון ומיקוד החומר: ככל שמתקרב מועד בחינת הבגרות, כדאי להתמקד בארגון ומיקוד החומר, ופחות בשאלות מאוד מורכבות, שעלולות לערער את הביטחון העצמי של התלמיד. חשוב שהתלמיד יכתוב בעצמו את הסיכומים שלו, בכל נושא - כך נוצרת סינתזה חשובה לכל החומר. חשוב לא לזלזל בידע הבסיסי שהתלמיד צריך לדעת באופן וודאי, כי הוא יופיע במבחן בכל מקרה והוא יהיה הדבר הראשון שעמו ייפגש במבחן.
ציפייה ריאלית מהילד: חשוב שלא ליצור צפייה מוגזמת, העלולה ליצור אצל התלמידים לחץ מיותר, שישפיע לרעה על התפקוד בבחינה. כדאי לנתב את הדאגה והרצון שלכם שהתלמידים יצליחו להעלאת הביטחון העצמי של התלמידים, וטיפוח דימוי עצמי חיובי, שיתבסס על חוויות הצלחה ויכולת אישית גבוהה.
מהקל אל הקשה: במבחנים במתמטיקה חשוב תמיד להתחיל לפתור את המבחן מהשאלה הקלה ביותר בעיני התלמיד. סדר המענה על השאלות אינו חשוב בבחינה, וכשתלמיד מתחיל משאלה שהוא יודע לפתור, הוא ימשיך בתחושת ביטחון ושליטה גבוהות יותר שיאפשרו לו להיות מרוכז ובטוח בעצמו בהמשך הבחינה. בנוסף, אם במהלך הבחינה התלמיד מסתבך בשאלה מסוימת - אל לו להתעקש בלי סוף. אם יתעקש על שאלה ויעבור את הזמן המוקצב לה - גם אם יפתור אותה בסוף - הוא בזבז זמן יקר. במקרה כזה כדאי לעזוב את השאלה ולהמשיך לפתור את המבחן. אם התלמיד סיים את שאר השאלות - אפשר לחזור אליה בהמשך, בראש נקי ורגוע יותר. רצוי במצב כזה להתחיל את השאלה מההתחלה לגמרי, על מנת שלא להיתקע בטעויות קודמות.
ולסיום, שירו של המורה למתמטיקה גיל ברנד המשתדל ליצור סביבת למידה תומכת ומשפחתית, ובכך להפחית את הרתיעה מהמקצוע. הוא מאמין גם שפואטיות ויצירת אנלוגיות לחיי היומיום, מקרבים את התלמידים אל המתמטיקה. להלן קטע משיר שכתב, המסכם תקופה של שלוש שנות תיכון:
"מי מפחד ממתמטיקה?" - שתיקה.
"מי מפחד ממתמטיקה?" - שתיקה אפילו יותר חזקה.
"שלוש פעמים מי מפחד ממתמטיקה?"
רציתי "כיפאק היי היי היי", דמיינתי שאני נהג בטיול שנתי
אבל הם לא הבינו ולא צעקו איתי.
הם דווקא כן הבינו – אני לא נהג אלא מורה,
לא סוף המסלול הוא שחשוב, אלא מה שעכשיו קורה.
נשמתי לרווחה, אמרתי תודה בלב,
"כבר סיפרתי לכם שמתמטיקה אני מאוד אוהב?"
"אולי תספר?" מישהי אמרה, "זה אמיתי?" אחר שאל,
וכך בנחת החל להסתובב לו הגלגל.
לשיר המלא - קרוואן שש, המספר על התמודדותם של מורה וכיתה עם מתמטיקה לבגרות, באתר "הגיע זמן חינוך".