אם הייתם אומרים את השם ׳לידן מלכה׳ בנתניה שלפני עשר שנים, יש סיכוי שלא מעט אנשים היו לוקחים מכם צעד אחורה. מלכה, אז נער כבן 14, בנה לעצמו במהירות תדמית של צעיר בעייתי שהסתבך במעשי שוד ואלימות או כמו שהוא מכנה את זה - לידן מלכה סומן כ״כוכב״ בזירת הפשע של עיר החוף. ״אני לא רואה את זה כהתדרדרות לפשיעה״, מספר היום מלכה, ״מגיל מאוד צעיר נמשכתי לאקסטרים - הייתי בסקייטבורד, פארקור, ברייקדאנס, כל שנתיים הייתי מוצא תחום אחר והייתי חייב להצטיין בו. בסקייטבורד הייתי מקום שלישי בארץ כבר בגיל 12 למשל. פתאום התלהבתי מהפשיעה ואמרתי לעצמי "גם פה אני אהיה הכי טוב".
ובאמת, עוד לפני שמלאו לו 14, ללידן מלכה היו כבר כעשרים תיקים במשטרה (״מעצרים היו עניין שבשגרה״) וחמור מכך, לא היה אף אחד שירסן אותו. ״מדובר בילד שבערך מגיל תשע, התחיל להתנהל בכוחות עצמו״, אומר דן בן גיגי, מי שהיה מדריך של מלכה בפרויקט ״נירים בשכונות״ והיום מנהל את התכנית כולה, ״ההורים שלו התגרשו עוד לפני שנולד ואמא שלו לא הייתה במצב שאפשר לה לטפל בו אז הוא פעל כמו שהוא מצא לנכון״. כמו הרבה מקרים בחיים, אפשר לומר שהפגישה בין מלכה הצעיר ובן גיגי הייתה כמעט גורל, ״אני ליוויתי חבר שלו לבית משפט ושם ראיתי את לידן לראשונה״, הוא מספר, ״לידן מלכה היה שם ששמעתי כמה פעמים מהנערים שהגיעו אלינו לפרויקט, היה לו שם של הנער הכי בעייתי בנתניה״.
דן, יוצא סיירת מטכ״ל שחי את תחום החינוך בכל רמ״ח אבריו, החליט לנסות למשוך את מלכה לתכנית כבר במפגש הראשון בין השניים. ״בפעם הראשונה כשנפגשנו בבית המשפט, אני הייתי באזיקים והוא התחיל לשבת לי על הווריד, לטפטף לי על הפרויקט״, נזכר מלכה, ״אני הייתי בראש אחר לגמרי באותה תקופה ולא באמת רציתי להקשיב״. אבל לגורל יש דרכים משלו ומה שלא עשתה השיחה הראשונית בין השניים, עשה מעצר בית אליו נשלח מלכה לאחר עוד עבירה שביצע. ״כאשר נשלחתי למעצר בית, נירים בשכונות היה החלון היחיד שלי לצאת החוצה ולראות עולם. הגעתי ובאותו רגע התחלתי לקבל בעקיפין את הדברים הנכונים לחיים. אף אחד שם לא אומר לך ׳נו נו נו׳, הנערים שמגיעים לשם כבר רגילים שמאיימים עליהם בעונשים ונהיים אדישים לזה״.
התכנית מתמקדת בהשתלבות בחברה, בחיזוק המשפחה והקהילה
נירים בשכונות היא תכנית תוך קהילתי הפועלת ב- 18 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. הפעילות מתבצעת במהלך השבוע מבוקר ועד לילה, ומורכבת ממפגשים קבוצתיים ופרטניים, עבודה אינטנסיבית לשיפור הישגים לימודיים, הענקת כלים להתפתחות רגשית, רכישת ביטחון עצמי ופיתוח מוטיבציה להצלחה. התכנית מתמקדת בהשתלבות בחברה, בחיזוק המשפחה והקהילה. חתך המשתתפים בפעילות מורכב מנושרים מביה"ס או לפני נשירה, בעלי מאפיינים של נוער בסיכון גבוה.
מתי בפעם האחרונה הצלתם לנער/ה את החיים? עמותת נירים צריכה אתכם. לתרומות לחצו כאן>>
השינוי שחל בחייו של לידן מאז הצטרף לתכנית נשמע כמעט טוב מכדי להיות אמיתי. ״הכרתי צעיר אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן״, אומר בן גיגי, ״בחור כריזמטי עם אופי של מנהיג ועם המון אנרגיות. הבנתי שכמו עם הרבה צעירים אחרים בתכנית, העבודה הכי טובה עם לידן תהיה באמצעות מסעות בשטח״.
בתכנית ״נירים בשכונות״ כמו בכפר הנוער ״נירים״, ששניהם הוקמו על ידי לוחמי שייטת 13 לזכר חברם ניר קריצ׳מן ז״ל שנפל במהלך מבצע "חומת מגן", מאמינים שחלק גדול מהחיבור של הנערים והנערות שמגיעים לתכנית כרוך בעבודת שטח אינטנסיבית, היכרות עם הארץ ופעילות מחוץ לסביבה הביתית המוכרת להם. ״כשאתה מגיע לנירים אתה רואה עולם חדש. עשו לי מסע בו ביקשו ממני לשמור על להבה בוערת לאורך כל הדרך, אלה דברים שהיו חדשים מבחינתי אז״, נזכר לידן בתהליך שעבר, ״קיבלתי בתכנית דברים שלא הייתי מקבל בשום מקום אחר - לא בבית הספר, לא אצל העובדת הסוציאלית או אצל קצינת המבחן. מבחינתי הם פתחו לי דלת חדשה לחיים״.
אחרי ההצלחה בתכנית ״נירים בשכונות״ ובהשראת צוות המדריכים ובראשם בן גיגי, כשכל חבריו לתכנית התגייסו לשירות צבאי ביחידות לוחמות, רצה גם מלכה לשרת שירות ערכי ומשמעותי בצה״ל. לצורך כך היה צריך שבית המשפט יועיל למחוק לו את הרישומים הפליליים שלו. ״בזכות המקום הזה השתנתי לגמרי״, אומר מלכה, ״כשהגעתי לשופטת רות בן חנוך בבקשה לאיחוד תיקים, אמרתי לה משפט שאני לא אשכח: ׳אני לא מצטער על כל מה שעברתי ועשיתי בחיים. אני מצטער על האנשים שפגעתי בהם בדרך׳. תמיד ידעתי לדבר בפני אנשים ולמרות שראיתי שהיא הופתעה ממה שאמרתי, היא אכן אישרה את הבקשה״.
לא תופתעו לשמוע שאת כל האנרגיות הגבוהות שלו, לקח מלכה ותיעל לטובת שירות בסיירת גולני. במהלך השירות הוא הקפיד לשמור על קשר עם ״נירים״ וכמובן שגם עם דן בן גיגי, איתו הוא בקשר חם עד היום. לצד התמיכה מתכנית ״נירים בשכונות״, לידן הצטרף לתא המשפחתי של אחותו הגדולה שלמעשה אימצה אותו ואת אחיו לביתה ובין השניים יש קשר מיוחד מאוד. היום, כשהוא בן 24 ואף הספיק לסיים כמו כל ישראלי טיול אחרי צבא (״מיאמי, ברזיל הוואי ועוד״), לידן מתעסק בעיקר באהבתו הגדולה לים, בו הוא גולש מדי יום ואפילו הקים עסק משלו לתחזוקת בתים פרטיים שמספק שירותי ניקוי בריכות, גננות ועוד (״תמיד נשאר פעיל פיזית״). עם הזמן החברים מהעולם התחתון שהתקשרו אליו מהכלא, הלכו ונעלמו וכיום החברים שלו מורכבים מאנשים שהכיר ב״נירים״, בצה״ל ובחיים. ״הדבר הכי משמעותי עבורי היום הוא ההסתכלות קדימה, לחשוב על השלב הבא והתחנה הבאה. כל הדברים האלה לא היו קורים בחיים שלי אם לא הייתי מגיע לנירים״.
