תהליך ההונאה הפיננסית מתחיל לרוב בכך שאנשים מבצעים חיפוש תמים באינטרנט, למשל, על החזרי מס או איתור כספים אבודים. במהרה, הם נתקלים בפרסומות שמציעות להם שירותים בתשלום עבור ביצוע בדיקה פשוטה, אותה הם יכולים לעשות בעצמם. הטרגוט המדויק והשימוש במידע אישי שניתן על ידי המשתמשים מאפשר לחברות הללו לשכנע את הקורבנות לשלם עמלות מיותרות.
כיצד פועלות ההונאות הפיננסיות?
הונאות פיננסיות מתרחשות כאשר חברות מציגות שירותים אטרקטיביים, כמו החזרי מס או איתור כספים אבודים, ומציעות את שירותיהן "בתנאים מפתים". לרוב, הן פונות לאנשים שמחפשים מידע באינטרנט ומשאירים פרטים כדי לקבל מידע נוסף. כשהלקוח משאיר את פרטיו, מתחיל שלב שני, שבו החברה יוצרת עימו קשר ומפעילה לחץ שיטתי לחתום על חוזה או לשלם עבור שירותים, שניתן לבצע אותם לבד וללא עלות.
תהליך זה כולל הצגת חוזים דיגיטליים לחתימה, בהם הלקוח מתבקש לאשר את קבלת השירותים. החברות האלה מנצלות את חוסר ההבנה של הלקוחות בתחום, ואת העובדה שאנשים לא קוראים לעומק את החוזים שהם חותמים עליהם. בעקבות זאת, נגרמים ללקוחות נזקים כספיים גדולים, כאשר הם נאלצים לשלם עמלות גבוהות על שירותים שניתן היה לקבל בחינם. במקרים מסויימים, בנוסף לגביית העמלות הגבוהות, מתבצעת משיכת כספים בסכומים גדולים שלא לצורך.
המקרים החמורים ביותר קורים כשמדובר באנשים פגיעים במיוחד: מבוגרים, אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית, או כאלה שאינם מבינים את המושגים הפיננסיים המורכבים. במקרים כאלה, ההונאות הופכות לנצלניות במיוחד והנזק הנגרם עשוי להיות משמעותי מאוד.
כספי פנסיה הם לא כספים אבודים
הסיפור של לינוי ואביה ממחיש את אחד המקרים הקשים בהם אדם מבוגר, לאחר ניתוח מוח ואובדן זיכרון חלקי, נפל קורבן להונאה פיננסית חמורה. הכול החל כאשר אביה של לינוי נתקל במודעה על "איתור כספים אבודים", והשאיר את פרטיו מבלי להבין את המשמעות של הפעולה. "אבא שלי אפילו לא זכר שחתם על החוזה," מספרת לינוי. "הוא קיבל חוזה דיגיטלי לחתימה, ולא הבין שהוא למעשה מתחייב לתשלום גבוה עבור שירותים שניתן לבצע בקלות באופן עצמאי."
החברה שהתקשרה לאביה של לינוי הציגה בפניו את המידע שהם "מצאו כספים אבודים" בשווי של למעלה מ-100 אלף שקלים, ודרשה 20% עמלה על איתור הכספים. הבעיה הייתה שהכספים כלל לא היו אבודים, אלא כספי פנסיה של האב, שכבר היו ידועים למשפחתו. "הם אמרו לו שהם מושכים לו את הכספים בתמורה ל-20 אחוז עמלה. אבל הכסף הזה היה כספי פנסיה, משהו שידענו עליו. לא היה שום דבר אבוד" מוסיפה לינוי.
החברה הפעילה עליו לחץ כבד, התקשרה בכל יום ודחקה בו לחתום על המסמכים ולהעביר את הכסף. לינוי, שהבינה את גודל הבעיה, החלה להתערב ולנסות למנוע את התהליך, אך למרות מאמציה, החברה טענה כי אביה מחויב לשלם להם 2,500 ש"ח עקב חתימתו על החוזה הדיגיטלי. "הם לא הבינו בכלל את מצבו הבריאותי" מספרת לינוי. "אבא שלי אחרי ניתוחי מוח, סובל מאובדן זיכרון ולא הבין מה קורה סביבו".
ההפצרות של לינוי והמשפחה לא הועילו, והחברה המשיכה לדרוש את התשלום. "הם פשוט רדפו אחרינו יום-יום, התקשרו ושלחו הודעות כל הזמן" היא אומרת. "הם לא הבינו שאבא שלי במצב בריאותי קשה ושאין כאן כספים אבודים. הם פשוט רצו לגבות את העמלה המופקעת".
ראוי לציין כי כניסה עצמאית ל"הר הכסף" או "הר הביטוח" היא בחינם וללא כל עלות נלווית, והיא מייתרת כל צורך בחברה מתווכת. פעולה שכזו, הייתה יכולה למנוע עוגמת נפש מאביה של לינוי ומשפחתו.
איך הסתיים המקרה?
כשלינוי הבינה שאין לה אפשרות לעצור את התהליך בכוחות עצמה, היא פנתה לאמון הציבור, המסייע לצרכנים להתמודד עם הונאות פיננסיות. "פניתי אליהם ושלחתי להם את כל המסמכים הרפואיים של אבא שלי" משתפת לינוי. "ובסופו של דבר העסקה בוטלה ללא כל עלות נוספת".
אבל לא כל המקרים מסתיימים בצורה כה מוצלחת. לא מעט אנשים נופלים להונאות דומות, אך לא יודעים למי לפנות או איך לפעול ואף חוששים לפנות לגורמים כמו אמון הציבור או עורכי דין, ופשוט משלמים את הסכומים שנדרשים מהם. זה חמור במיוחד כשמדובר באנשים מבוגרים או כאלה שנמצאים במצב כלכלי קשה.
כיצד ניתן להימנע מהונאות פיננסיות?
הונאות פיננסיות קיימות בכל מקום, והן נוגעות כמעט לכל תחום בחיים – הלוואות, החזרי מס, איתור כספים אבודים, משכנתאות ועוד. כדי להימנע מנפילה קורבן להונאות כאלו, ישנם מספר כללים ברורים שיכולים לסייע:
- בדקו את מקור האתר: בעת חיפוש שירותים כמו איתור כספים אבודים או החזרי מס, ודאו שאתם נמצאים באתר ממשלתי רשמי עם סיומת gov.il. חשוב להקפיד על כך, מאחר שחברות פרטיות מציגות לעיתים את עצמן כגופים רשמיים. אתרים ממשלתיים הם הגורם המוסמך לביצוע שירותים אלו, ואין צורך לשלם כסף עבורם.
שימו לב – אם נדרשתם להשאיר פרטים ליצירת קשר זהו אינו אתר ממשלתי, אלא חברה פרטית המעוניינת בקבלת תשלום עבור מתן השירות, במקרה הטוב. ובמקרה הפחות טוב – בעמלה גבוהה על לא דבר. את האתרים הממשלתיים תוכלו לזהות בקלות. מעבר לסיומת ה-org.il, באתרים ממשלתיים רשמיים תצטרכו להזדהות במערכת הזיהוי הממשלתית. - בצעו את הבדיקה לבד: חלק גדול מהשירותים שמוצעים בתשלום על ידי חברות פרטיות, כמו איתור כספים אבודים, ניתנים לביצוע חינם דרך אתרים ממשלתיים כמו "הר הכסף" ו"הר הביטוח". מדובר בשירותים פשוטים שניתן לעשות בקלות לבד, וללא כל עלות. על הצרכנים להיות מודעים לכך ולהימנע מלשלם על שירותים שאינם נחוצים.
הקישורים הרשמיים:
- שימו לב לחוזה דיגיטלי: חשוב לקרוא בעיון כל חוזה שמבקשים מכם לחתום עליו, במיוחד חוזה דיגיטלי שנשלח באימייל או בווטסאפ. אנשים רבים נוטים לחתום במהירות על מסמכים דיגיטליים מבלי להבין את המשמעות. חתימה דיגיטלית מחייבת בדיוק כמו חתימה פיזית.
- היזהרו משיווק אגרסיבי: אם אתם מקבלים שיחות רבות שמציעות לכם שירותים כלכליים בלחץ, זהו סימן אזהרה. חברות שמפעילות לחץ מיידי על חתימה או תשלום עשויות לפעול בצורה לא הוגנת. שיווק אגרסיבי הוא טקטיקה נפוצה במקרים אלו, ובדרך כלל החברות משתמשות בפחד או תחושת דחיפות כדי לגרום לכם להחליט במהירות. יש לבדוק היטב לפני שמתחייבים.
חפשו ביקורות על החברה בגוגל: חיפוש פשוט של שם החברה יכול לחשוף תחקירים, תלונות או אזהרות לגבי החברה. אם יש לכם ספק לגבי לגיטימיות החברה, בדקו את השם שלה באינטרנט לפני שאתם נוקטים פעולה. קיימים לא מעט מקרים בהם חברה מסוימת צברה מוניטין שלילי, והמידע על כך זמין בקלות ברשת.
שירות לאיתור כספים אבודים: במקרים כאלו חובה להחריג מוצרים שאנחנו יודעים על קיומם, כמו פנסיה וקרנות השתלמות.
"חשוב להכיר את הזכויות שלכם ולהשתמש בגורמים חיצוניים כמו אמון הציבור במקרים של חשד להונאה. היום קיימים כלים רבים למניעת הונאות, ובמקרים רבים הצרכנים יכולים להתגונן בעזרת מודעות ובדיקה פשוטה של פרטי העסקה", מסבירה עו''ד בת-חן משינסקי אבן, מארגון אמון הציבור. "אם נתקלתם בחוזה לא ברור או בשירות שמפעיל עליכם לחץ, אין למהר לחתום. פנו לגורם חיצוני לקבלת חוות דעת שנייה, וקראו כל מסמך בעיון. במקרים רבים ניתן לבטל הסכמים שנחתמו בחוסר תום לב ותוך אי גילוי נאות וביצוע הטעיה. שיתוף מידע ומודעות הם הכלים החשובים ביותר שיש לנו כיום למניעת הונאות פיננסיות".