תוססת: כל מה שרציתם לדעת על שמפניה

שמפניה ישראלית? אין דבר כזה!

יש הרבה יינות תוססים בעולם אבל שמפניה יש רק אחת! על מנת לזכות בתואר האצילי, על היין להיות מיוצר אך ורק בחבל שמפאן שבצרפת, וגם אז יהיה עליו לעמוד בתו תקן קפדני מאוד. עובדה מעניינת בהקשר הזה היא שבמקום להילחם בזה, אזורים גאוגרפיים נוספים בעולם מיתגו את היין התוסס שלהם בשמות המיוחסים רק אליהם, כך למעשה נולדה הקאווה הספרדית והלמברוסקו האיטלקי.  

הקשר בין נפוליאון לאיך שאתם שותים שמפניה

המנהיג הצרפתי הדגול (ויש שיאמרו הידוע לשמצה) נהג לפתוח בקבוקי שמפניה בעזרת חרב. לפני שאתם רצים להתארגן על חרב ומנסים את זה בעצמכם, כדאי שתדעו שלחץ הגזים בתוך בקבוק שמפניה יכול להגיע ל-5 אטמוספירות (בצמיג של רכב יש לחץ של 2 אטמוספרות), מה שמחייב זהירות יתרה. אם אתם לא מתכוונים לערוף למישהו את הראש בנוסח נפוליאון, הקפידו לא להסיר את הפקק לכיוון אנשים, חלונות או חפצים שבירים.

מנפצים את הבועה: ההבדל בין "מתוד שמפנואז" ל"מתוד שרמאט"

כל יין בין אם הוא מיועד לשמפניה או לא, נעשה כתוצאה ממעיכת ענבים והתססת המיץ והסוכר שלהם עד לקבלת אלכוהול. כדי להפוך יין בסיסי לשמפניה המיוצרת בשיטה המסורתית "מתוד שמפנואז", נדרשות כמה פעולות נוספות הכוללות ערבוב של כמה יינות בסיס, הכנסתם לבקבוקים עם שמרים ומעט סוכר ואחסון הבקבוקים על הצד לתסיסה שנייה; לאחר תסיסה הנמשכת בין חצי שנה לשלוש שנים או יותר, הבקבוקים מוכנסים למתקן בו הם עוברים תהליך איטי של סיבוב והטיה עד למצב אנכי בו צוואר הבקבוק פונה מטה. המשקעים והשמרים מתרכזים באזור הפקק, מה שמאפשר הפרדה שלהם מהיין על ידי הקפאה ושליפת הפקק עם כל המשקעים הבלתי רצויים.

מכיוון שמדובר בתהליך איטי ומוקפד במיוחד שאינו מתאים בהכרח לייצור המוני, התפתחה עם השנים "שיטת שרמאט" הנקראת גם מיזוג מלאכותי. בשיטה זו התסיסה מתבצעת במיכלי נירוסטה גדולים והיין מבוקבק תת לחץ. בשיטה זו הבועות גדולות יותר באופן משמעותי והתוצאה היא יין נתזים שהוא רחוק מלענות על ההגדרה "שמפניה".

משלוש יוצאת אחת: הענבים המתאימים לשמפניה

כמו שכבר הבנתם, הצרפתים מעדיפים דיוק על פני מגוון, לכן זה לא מפתיע שהענבים היחידים מהם מייצרים שמפניה הם ענבי שרדונה, פינו נואר (לבנים) ופינו מונייה (אדומים). נדיר מאד שייעשה שימוש בענבים אחרים אף על פי שיש מספר זנים בודדים המותרים לשימוש. שמפניה המיוצרת אך ורק משרדונה נקראת "בלאן דה בלאן", בעוד שמפניה המיוצרת מענבים אדומים נקראת "בלאן דה נואר".

וכך נולד הצבע הוורוד

שמפניה ורודה הפכה לשם נרדף לנהנתנות ויוקרה, אבל מה מעניק לה את הצבע הכה מיוחד שלה? מסתבר שעל מנת לייצר שמפניה ורודה, מייצרים שמפניה לבנה (שיכולה לגמרי להיות מורכבת מזנים לבנים ואדומים יחד, משום ששיטת הסחיטה מונעת מגע בין מיץ הענב לקליפתו), ובעת תהליך ערבוב היינות מוסיפים לה יין אדום שהופך אותה לשמפניית רוזה ורדרדה.

הנזיר ששינה את עולם השמפניה

דום פריניון מוכר היום כמותג איכות של שמפניה המשתייך לבית השמפניה המוערך מואט אה שנדו, אבל מי שעומד מאחורי מוצר הדגל של אותו בית שמפניה הוא למעשה נזיר הנושא את אותו השם. פריניון היה נזיר בנדיקטיני שהשפיע רבות על השמפניה כפי שאנו מכירים אותה היום. הוא היה הראשון להשתמש בענבים שנבצרו באותה השנה, מה שסייע לזהות ולהתגבר על פגמים רבים ולברור רק את הענבים האיכותיים ביותר. אבל זה לא הקרדיט היחיד שמגיע לנזיר שלא זכה להכרה בחייו (גרסתו הפכה לפופולרית רק 100 שנים לאחר מותו!), פריניון היה מי שהכניס את השימוש בפקקי שעם כדי לשמור על טריות היין, וגם מי שהשתמש לראשונה בבקבוקי זכוכית עבים אחרי שנים בהן התנפצות בקבוקי שמפניה הייתה עניין שבשגרה. ועל זה נאמר "איך לא חשבו על זה קודם".  

שמפניה ונשים: ממאדם פומפדור ועד מרלין מונרו

אפשר לומר שמאז המצאתה, השמפניה נחשבה למשקה אהוב במיוחד על נשים. למעשה נראה שהחיבור הזה נוצר כבר במאה ה-17, בתקופה בה שמפניה הפכה למשקה החביב על בתי המלוכה בצרפת ובכל יבשת אירופה. מאדם דה פומפדור, פילגשו המפורסמת של מלך צרפת לואי ה-15, אף השאירה אחריה את הציטוט המפורסם "שמפניה היא היין היחיד שהופך אישה ליפה יותר". מאות שנים אחרי הגיעה מרלין מונרו שלקחה את האהבה הזו צעד אחד קדימה ונהגה לטבול באמבט של שמפניה. השמועה אומרת שנדרשו כ-350 בקבוקים כדי למלא אמבט אחד, ואנחנו אומרים – אם אין מים תתקלחו בבועות.

ליהנות משמפניה כמו מקצוענים

אם כל המידע הזה עשה לכם חשק להרגיש כמו נפוליאון או מרלין מונרו, יש כמה דברים שכדאי שתדעו על האופן בו מאחסנים, מגישים ושותים שמפניה. כדי לשמור שמפניה באופן שיישמר אותה במצב אופטימלי, מומלץ לאחסון במקרר בצורה אופקית. לקראת פתיחת הבקבוק כדאי שתדעו כי את השמפניה מומלץ להגיש בטמפרטורה של 4-6 מעלות, ומומלץ שזה יהיה בכוסות עם רגל כך שאחיזת הידיים לא תחמם לכם את הכוס והמשקה. לחיים.