המושג גמישות מחשבתית, שהופך ליותר ויותר נפוץ, מגדיר למעשה את היכולת שלנו להתמודד עם שינויים סביבתיים ולהישאר דינמיים באינטראקציה שלנו עם הסביבה.
מתברר שכאשר מדברים על הגיל השלישי, הגמישות המחשבתית מתחילה דווקא בדור הצעיר יותר שצריך לשנות את התפיסה הכי בסיסית שלו לגבי מה זה אומר להיות אדם מבוגר.
"אין שום דבר דומה בין סבא שלי לאימא שלי - שהיא סבתא של ילדיי", אומר ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית שעוסק בעבודה על פיתוח למידה ואסטרטגיה מול חברות וארגונים שונים, אשר ליווה את המהלך האסטרטגי לגמישות מחשבתית במגדלי הים התיכון.
"אנחנו לא יכולים להתעלם משינויים דרמטיים שקורים סביבנו ולא יכולים להתייחס לאדם בן 75 כמו שהתייחסנו אליו לפני 30 או 40 שנה עם כל מה שהשתנה בתוחלת החיים, הרפואה, התזונה ובעיקר ביכולת להתחבר אל העולם".
איך גמישות מחשבתית משפיעה על אנשים בגיל השלישי?
"אם רוצים לדבר על תפיסה גמישה, צריך קודם כל לדבר על תפיסה גמישה של מושגים - כמו מה זה ילד ומה זה מבוגר. אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו תופסים מושגים באופן נוקשה, מצומצם ומאוד אוטומטי. התפיסה השגויה שלנו לגבי אדם מבוגר הוא שמדובר באדם שהוא אחרי רוב או כל השיאים וההפתעות של חייו. הוא איננו מתפתח או גמיש מחשבתית, ולא חוגג יותר את הסקרנות, הדימיון והיצירתיות שלו. הרי כשמדברים על דיור מוגן חושבים מיד על להגן על הדיירים ולתמוך בהם.
"בעבודה המשותפת עם מגדלי הים התיכון רצינו לתקוף את הנחות היסוד האלו לגבי ההורים והסבים והסבתות שלנו. לאדם מבוגר יש הרבה יותר אפשרויות לגלות הפתעות בעתיד שלו. יש לו ניסיון חיים, יש לו פרספקטיבה, יש לו פרופורציה, יש לו חוכמה נרכשת ואינטואיציה מצטברת. הוא יכול להיות קול של היגיון ומנטור של אנשים צעירים. לסבתא ולסבא יש למשל יותר סבלנות ויותר התבוננות מפוקחת, קצב אחר ופחות סערות חיים – מה שמעניק להם יתרון רציני. יש הרבה דברים שאימא שלי יודעת על הילדים שלי שאני אגלה רק באיחור".
טכנולוגיה היא המהפכה של הגיל השלישי
לדברי ד"ר דורון, למרות שתוחלת החיים ואיכות החיים השתנתה מאוד, אנחנו ממשיכים להתייחס לאנשים מבוגרים כמי שהיתרון הגדול שלהם על פני צעירים הוא העובדה שיש להם זמן פנוי.
"אנשים בגיל השלישי הם לרוב מאוד מעודכנים ומלאי חיים. יש להם הרבה יותר מזמן פנוי לטיולים אחרי פנסיה. המהפכה האמיתית שקרתה עם טכנולוגיה והעולם הדיגיטלי התרחשה אצל מבוגרים - יותר מאשר אצל ילדים ובני נוער. הטכנולוגיה חיברה את המבוגרים לעולם. אם פעם המבוגר היה 'הזקן מעבר להרי החושך', המבודד שמחכה שיבואו ויבקרו אותו אולי פעם בשבוע, היום אותו מבוגר הוא הראשון שרואה את סרטון היוטיוב של הנכדה שלו ועושה לייק או שולח אימוג'י. הוא הרבה פעמים הרבה יותר מעורב מכל בני המשפחה האחרים".
איזה תהליך נעשה במגדלי הים התיכון?
"מה שמגדלי הים התיכון עשו יחד איתי זה לנסות לחתור תחת ההנחות המקובלות ולאפשר לאנשים מבוגרים להוביל, לגלות ולחוות את השנים הטובות ביותר חייהם - ולא מתוך ניסיון להיות צעירים -לרוץ חזק או לטפס גבוה - אלא מתוך מקום שמדבר על עולם אחר, עידן אחר וטכנולוגיה שמאפשרת אחרת. זו תפיסה גמישה שמגדירה תוך כדי תנועה מה זה להיות אדם מבוגר.
"כשזה קורה, גם האדם המבוגר מסתכל על עצמו באופן גמיש וכשאישיות מתפתחת שצריכה להתקדם אל עבר חוויות שעוד לא נחוו. זה שינוי תודעתי".
חלק מהאתגר של מגדלי הים התיכון וד"ר דורון הייתה לדבריו לתרגם את כל היתרונות והיכולות האלו למציאות. "המחשבה המובילה היא שכפי שיש הרבה מאוד אנשים מבוגרים שעוזרים לאנשים בעולם האמיתי, כך זה גם צריך להתקיים במסגרת החיים במגדלים", אומר ד"ר דורון. "אין כאן עניין של לעשות לסבא וסבתא טובה. אומנים וציירים מציגים בגלריות בעולם האמיתי ולא בקירות של הדיור המוגן. אנחנו מדברים על המציאות האמיתית ולא על משחקי נדמה לי, או בכאילו.
"לדוגמה, הדיירים במגדלי הים התיכון לומדים כיום להיות מדריכים ומנטורים. אם בדרך כלל מגיע מאמן מבחוץ ומעביר את הדיירים תהליך. פה הדיירים עברו למידה ממושכת של חודשים כדי להיות בעצמם מאמנים וכדי לאמן אח"כ את הדיירים האחרים. כלומר, זה ממש להעביר את השרביט. בדיוק כמו שהיינו עושים עם אנשים צעירים לצורך העניין. זו תפיסה אחרת לגמרי.
"עוד דוגמה היא הפאבים ותרבות הבילוי במגדלי הים התיכון. הם נוצרו מהמקום בו הדיירים החליטו מהי ההגדרה שלהם לבילוי. זו האחריות וההחלטה שלהם ולא משהו שנעשה ע"י גורם חיצוני שבוחר להם אירועי תרבות או מבדר אותם".
הבעיה בהישארות בבית בגיל השלישי
על פי ד"ר דורון, נוכח כל השינויים שהתרחשו בחיי בני הגיל השלישי, דווקא המבוגרים שנשארים בבית יכולים להיות מתויגים כיום בתור אלו שכבר עשו את שלהם וצריכים בעיקר למלא תפקיד של שמירה על הנכדים. "הבית לא עשה את המעבר התפיסתי שדיברנו עליו. שם ממשיכים לחשוב על אנשים מבוגרים כמי שסיימו את מה שהיה להם לעשות.
"מאוד חשוב לפגוש אנשים חדשים, חוויות חדשות וגירויים חדשים. אנחנו נוטים להשתבלל למסלולים מוכרים וסביבות מוכרות שהולכות ומצטמצמות. צריך לצאת, לפגוש, לראות. לא להתבצר וכן להיות באינטראקציה מתמדת. אנשים מבוגרים לא נמצאים בסוף הדרך אלא בתוך הדרך".
מה העצה שלך לשמירה על רלוונטיות בגיל השלישי?
"אני לא מדבר כמי שמתמחה ספציפית בגיל השלישי אלא כמי שחוקר ומפתח מודלים של חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית ועוסק בהתפתחות בלמידה. מתוך המקום הזה, אפשר להגיד שאדם צריך להיות בתנועה מתמדת. לא להמציא את עצמו מחדש אלא להמשיך את עצמו מחדש. זה אומר שיש לך הרבה התנסויות וחוויות שצברת ואתה צריך לשאול את עצמך מה הלאה ולהאמין שהאופק הוא אופק פתוח".
אינטימיות בגיל השלישי
הנטייה שלנו לחשוב על אנשים מבוגרים כמי שאינם עוסקים באינטימיות ומיניות ייתכן שקשורה גם היא לגמישות מחשבתית - גם של צעירים וגם של מבוגרים. על פי ד"ר דורון הכל נקשר ליכולת שלנו להישאר סקרנים ופתוחים להפתעות חדשות.
"אנשים חושבים שבני נוער לא עושים שום דבר שקשור במיניות ושגם ההורים שלהם לא עושים שום דבר שקשור בזה. זו איזו תפיסה מגוחכת שכולם רק מתפקדים באופן טכני ואנחנו חיים על מלא. אני חושב שיש עוד הרבה הפתעות לגלות בקשר לחיים ולתקופה החדשה של אנשים מבוגרים. צריך לזכור שזה הדור הראשון של אנשים מבוגרים שזוכה לחיות לצד טכנולוגיות ולכן, רב הנסתר על הגלוי וזה חלק מהקסם".