שחר היא במקרה גם בת קיבוץ וההתנדבות שלה כורכה בסיפור אישי מרגש של נתינה ואכפתיות וכושי מגדל הדרים בקיבוץ מפלסים בשטח הכולל 1300 דונם של הדרים ובו פומליות, אשכוליות, לימונים, מנדרינות ועוד. עונת קטיף ההדרים נעה בין החודשים אוקטובר, נובמבר ועד אפריל - מאי בכל שנה.
האם המתנדבים יכולים לשאת בנטל של קטיף כזה מסיבי ומה בנוגע לשתילה?
"אחרי שהצלחנו להגיע לשטח, הייתי די נואש במחשבה על מי יקטוף את כל הפירות האלו, ביום- יום בשגרה רגילה, אנחנו קוטפים עם 13 תאילנדים ועם 50-60 פלסטינאים. מספר לנו כושי, למעשה מהרגע שקיבלנו את המתנדבים, וכאן חשוב לי להגיד כל הכבוד למתנדבים שהגיעו לכאן גם בתקופות הקשות, גם תחת צבע אדום, נשכבו על הקרקע תוך כדי עבודה". הוא מוסיף ואומר. "הם מקדמים אותנו בקטיף ועושים את זה בהמון אהבה וזה כיף גדול לראות את כל עם ישראל מתגייס למעון החקלאים" .
האם העבודה קשה?
"העבודה קשה וטובה", אומרת שחר המתנדבת. "מטפסים על עץ, על הדרך נהנים מלהזיז קצת את הגוף, לצאת מהמסכים, מדאגות היום יום. יש סיבה לקום בבוקר והרגשה של מחויבות לעזור לאנשים כמו כושי שמחכים לנו ופוגשים על הדרך את עם ישראל, כולם מגיעים לעזור". שחר נמצאת לפני תחילת לימודים בעבודה סוציאלית במכללת ספיר, תחילת הלימודים מתעכבת בשל המלחמה, לכן היא מנצלת את הזמן להתנדבות.
ספרי לנו על מלגת קטיף לאומי שמחברת בין חקלאים לסטודנטים המעוניינים להתנדב?
"מתחילת המלחמה, הבנתי שלצאת ולעבוד זה מה שיעשה לי ולאחרים הכי טוב שיש". אומרת שחר. "בהתחלה התנדבתי על בסיס יומי, ואז גיליתי את מלגת קטיף לאומי, ביוזמת לקט ישראל, בנק לאומי והתאחדות הסטודנטים, הבנתי שהיה ביקוש מטורף להרשמה. בסוף כולנו מחפשים שיגרה, מחפשים גם דרך לתרום ולעשות משהו עם משמעות". היא מוסיפה. "זה ממש כיף לראות את כמות המתנדבים, במיוחד לסטודנטים שנותרו חסרי מעש כרגע. נעשה הרבה נזק לשטח בעקבות המחסור בעובדים שנמצאים כאן בדרך כלל, זה ייקח זמן לשקם את הכל. המתנדבים כאן לא מתיימרים להגיע להספק שידיים שמורגלות בחקלאות מגיעות אליהם, כי זה לא באמת אפשרי, אבל עושים את מה שאפשר וכל מיכל של פומלית שמתמלא, הוא משמעותי".
כושי מוסיף ומציין את שיתוף הפעולה ארוך השנים עם לקט ישראל והוא מברך את היוזמה הזו של לקט ישראל, לאומי והתאחדות הסטודנטים, הוא מציין שאצלו מתנדבים שני סטודנטים במסגרת הפרויקט, בין יתר המתנדבים שהגיעו לעזור והם אכן מצילים את המצב והמחויבות שלהם מורגשת מאוד.