אחד הדברים היפים ביהדות, הוא שאתם יכולים להגיע מהקצה השני של העולם, ועדיין לגלות שכולם שם חוגגים את החגים בדיוק כמו שאתם מכירים. זה כנראה מה שהחזיק אותנו 2,000 שנה, העובדה שלא משנה איפה נהיה, באיזה חלק של הגלובוס, באיזו שנה בהיסטוריה – דור אחרי דור תמיד נשב לשולחן בראש השנה עם תפוח וראש של דג, ותמיד נאכל מצות ונקריא את ההגדה בפסח.
עם השנים התגבשו שלל תתי מנהגים לעדות השונות – כל אחד והמאכלים המיוחדים לכל חג, והאופן שבו מתפללים. כל אחד אימץ וסיגל לעצמו דברים שמתאימים למקום שממנו בא. אבל הליבה זהה, וכנראה תמיד תהיה.
בישראל יש דרך מאוד מסוימת לחגוג את החגים, וגם בתפוצות חוגגים את כולם בשמחה גדולה. אבל בכל זאת יש כמה הבדלים. המרחק מירושלים, השוני של השפה, והעובדה שהזהות היא יהודית אבל לא ישראלית, עשו את שלהם. אז איך חוגגים את חגי ישראל מעבר לים? כל חג והמאפיינים הייחודיים שלו. לרגל חגי תשרי העומדים בפתח – הנה מה שרציתם לדעת על החגים בתפוצות:
ראש השנה: שנהיה לראש כפול 2
תפוח בדבש, ראש של דג, תפילות וברכות, חולצות חגיגיות, וכל מה שאתם מכירים מראש השנה – את כל זה חוגגים בהחלט בתפוצות. אלא שבניגוד למה שקורה בארץ – פה אחרי שנגמר ערב החג אז אפשר לרבוץ, ללכת לבית הכנסת או לבקר את הצד השני של המשפחה – מעבר לים מתכוננים לערב חג נוסף. כן כן, מה ששמעתם. עוד ערב חג, עוד תפוח בדבש, עוד ראש ולא זנב, עוד משפחה ועוד הרבה הרבה אוכל.
למנהג התמוה הזה קוראים "יום טוב שני של גלויות", ולפי ההלכה כל חג הנהוג בישראל במשך יום אחד, נחגג מעבר לים במשך יומיים. הסיבה לחגיגה הכפולה די עתיקה: בתקופת בית המקדש היו קובעים הסנהדרין בירושלים מתי יחול כל חג, בכפוף למתי שהיה יוצא ראש חודש. כך היו יוצאים שליחים מירושלים לקהילות בישראל ומחוצה לה כדי לעדכן מתי בדיוק ראש חודש, כך שיידעו מתי לחגוג. אבל בקהילות הרחוקות היה חשש שהשליחים לא יגיעו בזמן, אז ליתר ביטחון הוחלט לחגוג עוד חג למחרת.
נכון שהיום כבר הרבה יותר קל להבין מתי ראש חודש ומתי יוצא החג – אבל לא מבטלים מנהגים עתיקים, ולכן אחינו בתפוצות נאלצים לארגן ערב חג נוסף.
צרו ברכה אישית, ואחלו שנה טובה ליהודי התפוצות>>
חנוכה: חג האור והקישוטים
לחגי ישראל יש תחרות רצינית בחו"ל. רוב חגי הנוצרים עמוסים בקישוטים מרהיבים ופיתויים בצורת עשרות מתנות ומאכלים משובחים. ומה לעשות שחנוכה וכריסמס ממש סמוכים אחד לשני? הקנאה המנקרת למראה האורנמנטים היפהפיים הביאה לכך שחנוכה, מעבר למנהגיו הרגילים, הפך לחג יפה ומקושט לעילא. וזה עובד יופי – כי חנוכה הוא חג האור, ולמה לא להוסיף לו עוד קצת זוהר? אז מעבר למנהגים הרגילים של החג שנחגגים בניכר בדיוק כמו בארץ – הדלקת נרות, סופגניות (עם ריבה בלבד!) ולביבות, סביבונים, מטבעות שוקולד ומעות חנוכה בצורת מתנות ארוזות בניירות עטיפה מעוצבים, יש עוד אווירה. נהוג לקשט עם גרלנדות אורות בצורת מנורות, זורים על השולחן קונפטי סביבונים, יש שלל כלי שולחן ברוח החג, מצלחת ועד מפית, ויש המגדילים לעשות ותולים קישוטים בסגנון חג המולד, רק שהם בכחול-לבן-זהב, בצורת סביבונים והרבה מגיני דוד. הנה מנהג שנאמץ בכיף.
סוכות: מנופפים בלולב, מקשטים את הסוכה
אחרי הימים הנוראים מגיע זמנו של סוכות. פה הוא נחגג בדומה מאוד לחגיגות בישראל, בשינויים מחויבים – כי לכו תמצאו עלי דקל מחוץ לישראל. בצפון אמריקה, למשל, כבר קריר באוקטובר, אבל זה לא מנע מהיהודים הדתיים לבנות סוכה בחצר ולגור בה. אושפיזין באים לבקר, לולב אתרוג הדס וערבה מונפים אל על, והילדים מקשטים את הסוכה בשרשראות צבעוניות ושלל קישוטי נייר.
פורים: שמח ומבדח וקהילתי
נכון שפורים הוא אחד החגים השמחים שיש? למעשה – אחת המצוות הגדולות של פורים היא לשמוח. אז גם בתפוצות שמחים וצוהלים, אבל בצורה יותר צנועה. כי אין פה רשויות מקומיות שחוסמות את הרחובות הראשיים ומארגנות עדלידא ומסיבות בכיכר העיר, ולכן פורים הוא דוגמה לחג שבו הקהילה חוגגת לעצמה, בעוד שכולם מסביב עסוקים בשלהם. בחלק מהמקומות יש מסיבות פורים בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים, ילדים שלומדים בבתי ספר יהודיים הולכים לבית הספר מחופשים וכולם כולם נותנים משלוחי מנות. אה, ואוזני המן אפשר למצוא במאפיות היהודיות כבר בינואר. שמח אמרנו.
פסח: אצל מי עושים ליל סדר שני?
אתם זוכרים את הימים האלה לפני ליל הסדר – קדחת מהבילה של קניית מתנות, גלגול קניידעלך ומצוד אחר קרפיונים, סידורי שולחן, ביעור חמץ, דודות מכל הארץ והרבה משפחה ואוכל בערב אחד? אז קחו את כל זה, ותכפילו בשניים. כי כמו שכבר אמרנו – בתפוצות לא מסתפקים בחג אחד, אלא הולכים על שניים. אז ביום החג, אחרי שאתם פותחים כפתור במכנסיים ומלקקים את הפצעים, מסבים אחינו בגולה לליל סדר נוסף. אנחנו מניחים שזה לפחות חוסך את שאלת מיליון הדולר "אצל מי נהיה בחג השנה".