עולם המדע והטכנולוגיה מאמץ אליו במהירות טכנולוגיות חדשות ומשתמש בהן כדי לשפר תהליכים ולסייע לבני האדם. בכתבה הזו נספר לכם איך משתמשים כבר היום בטכנולוגיית בלוקצ'יין, כן – זו שאתם מכירים בעיקר מהמטבעות דוגמת ביטקוין – כדי לשפר את חיינו, ועל טכנולוגיות נוספות.
דרכון רפואי מבוסס בלוקצ'יין – כדי לחיות לצד הקורונה
לפני הקורונה התחביב הישראלי הגדול ביותר היה לעבור דרך נתב"ג ולטוס לחו"ל – כדי להתאוורר קצת. כולנו טסנו המון בזכות מהפכת ה- LowCost ליעדים רבים, אבל הבילוי הזה נפסק כמעט לגמרי בשל התפשטות נגיף הקורונה. ב-IBM סבורים שהדרך לחזור ולטוס כמו פעם עוברת דרך דרכון רפואי, שיעדכן את מדינת היעד אם אתם מחוסנים או מתי עברתם בדיקה לאחרונה.
אך כדי להבטיח שהמסמך אמיתי ולא מזויף, כדי לאפשר לגורמים רבים להתממשק לאותה מערכת ולהיות מעודכנים וכדי לשמור על הפרטיות שלנו - נכנסת טכנולוגיית הבלוקצ'יין לתמונה. מוצר חדש של IBM, שחלקו פותח על ידי מעבדת המחקר בחיפה, הוא סוג של דרכון רפואי שנרשם על גבי פלטפורמת בלוקצ'יין. כך ניתן לשתף את המסמך עם גורמים רבים באופן בטוח. הבלוקצ'יין מבטיח שאיש אינו יכול לזייף את האישור על חיסון או בדיקה, את פרטיות נושא הדרכון ואת היכולת של גורמים רבים להשתמש באותה מערכת.
בינה מלאכותית לרחפנים אוטונומיים
רחפנים הפכו לצעצוע אהוב ונפוץ מאוד – אבל הם גם כלי חשוב בעולם התעשייתי. הם יכולים לבצע סיורים באזורים רחבים, או מקומות מסוכנים, גם באופן אוטונומי. מערכת רחפנים שפותחה במעבדת המחקר של IBM בחיפה, שמבוססת בינה מלאכותית, מאפשרת לרחפנים לבצע בדיקות תחזוקה למבנים, לתעד ולנתח את הממצאים בזמן אמת. לעיתים, כשמדובר בגשרים למשל, לא צריך צוות מומחים בטיפוס אלא שולחים את הרחפן לתעד את המבנה ולוודא שאין סדקים או פגמים הדורשים טיפול מיידי. המידע מגיע למהנדסים שעוברים על התיעוד ויכולים לקבל החלטות טובות יותר ולתעדף את הטיפול במבנים, כדי למנוע אסונות. באותו אופן ניתן להטיס את הרחפן מעל אזורים מוכי אסון כמו במקרי שטפונות או רעידות אדמה, לאתר ניצולים ולכוון את כוחות ההצלה אליהם. זוהי טכנולוגיה יעילה מאוד, חוסכת זמן ומצילת חיי אדם.
הגנת סייבר חכמה שתשמור עליכם ברשת
עוד דרך נהדרת לרתום את הבינה המלאכותית לטובתנו היא באמצעות השימוש שלה במסגרת הגנת סייבר. המערכת לומדת תוך כדי תנועה את הכמות העצומה של האיומים והמתקפות בכל רגע נתון ומנתחת אותם וכך מאפשרת להגן על ארגונים מפני פריצות, מתקפות, הונאה וניסיונות ריגול. מערכת חדשנית של IBM הופכת את מפת האיומים לסביבה גרפית תלת-מימדית כדי לאפשר למנהלי מרכז הגנת הסייבר של הארגון לחוות את תמונת האיומים הנוכחית באופן ויזואלי.
מחברים בין בני אדם, שפה ומחשבים
ראינו איך בזמן מגפה המשאבים האנושיים שיש לנו לא מספיקים על מנת לעצור אותה במהירות. גם כאן יכולה הבינה המלאכותית לשחק תפקיד. כך פותח סוכן וירטואלי חכם שיכול לבצע בעצמו תחקיר אפידמיולוגי קצר במהירות, לסכם את השיחה ולהעביר את המידע לחוקר האנושי – כך שהוא מקל על עומסים ומאפשר תעדוף של החקירות והגדלת היעילות של מערך החקירות – כלומר יכולת לקטוע טוב ומהר יותר שרשראות הדבקה ולמנוע הגבלות קשות כמו סגרים וכ"ד.
מחשוב קוואנטי – הטכנולוגיה של המחר
הבינה המלאכותית היא קפיצת מדרגה ביכולת הטכנולוגית של העידן המודרני אבל כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים באמת של האנושות – התפרצות מגיפות, ניבוי רעידות אדמה, מאבק בשינוי האקלים וחיזוי מדויק של מזג אוויר, ניהול יעיל של מערכות מורכבות, עיבוד של נתונים פיננסיים או פיתוח של חומרים חדישים כמו סוללות או תרופות - אנחנו זקוקים לא רק לעוצמת מחשוב אלא לשיטה אחרת לחלוטין. כאן נכנס לתמונה המחשב הקוואנטי. לא מדובר רק במחשב חזק יותר אלא מחשב שעובד אחרת. מחשבים כיום מבוססים על ביטים – רסיסי מידע שמיוצגים על ידי 0 או 1 והם אבני היסוד של החישוב שהמחשב מבצע. המחשב הקוואנטי פועל בסביבה פיזיקלית שונה, כך שהחישובים יכולים להיות לא רק של 0 ו-1 אלא של שניהם בעת ובעונה אחת. כך ניתן להגדיל בסדרי גודל את כוח העיבוד של המחשב באופן אינסופי כמעט, ולהתמודד עם סימולציות מורכבות שמחשבים רגילים – גם חזקים במיוחד – יידרשו לשנים כדי לחשב.
איפה נמצא את כל זה?
בכנס Think Digital Summit Israel, של חברת IBM, הוצג ה-Science Expo – שנתן הצצה מרתקת לטכנולוגיות הטרנדיות האלה ועוד, מהחברה המתקדמת בעולם בתחומים אלו – כשחלק מהם עדיין נמצאים בשלבי מחקר ולמידה.
כאן תוכלו לצפות בכל הבתכנים.