שבוע לבחירות - ולפרץ אלימות קיצוני? תאריך הבחירות לנשיאות ארצות הברית - 3 בנובמבר - עלול להיות תאריך הפתיחה לתקופה של מהומות לא פשוטות. כבר עכשיו האמריקנים מתכוננים ליום בחירות שלא דומה לשום דבר אחר שראינו: גופי הביטחון הציבוריים נערכים למתיחות ולאפשרות של התפרצויות אלימות: אלו הסיבות שדוחפות את ארצות הברית לנקודת רתיחה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

הסקרים לא מחמיאים לנשיא המכהן והלא צפוי דונלד טראמפ. הוא מתבשם בהישג בבית המשפט העליון - מינוי השופטת איימי קוני בארט, במהלך שעשוי לסייע לו במאבקים אחרי הבחירות. ארצות הברית מפולגת כמו שלא הייתה לפחות 50 שנה: היא רווייה בשנאה וחולה בקורונה, בשעה שמשבר כלכלי מלווה את הבחירות האלה.

מסקר של סוכנות הידיעות רויטרס שפורסם אתמול עולה כי יותר מ-40% מהמצביעים בארה"ב, לשני המועמדים, הודו שלא יקבלו את תוצאות הבחירות בנובמבר אם המועמד המועדף עליהם יפסיד. לפי הסקר, 43% ממצביעי ביידן לא יקבלו ניצחון של טראמפ, לעומת 41% ממצביעי טראמפ במקרה ההפוך. 22% ממצביעי ביידן מתכוונים לצאת להפגנות ברחובות אם המועמד שלהם יפסיד. 16% ממצביעי טראמפ יפגינו אם הנשיא יפסיד בבחירות.

השבעתה של בארט בבית הלבן (צילום: רויטרס)
טראמפ והשופטת בטקס ההשבעה, הלילה|צילום: רויטרס

טוהר הבחירות - ושאלת הפעלת המשטרה

בימים שבהם המשטרה עדיין נתפסת על ידי מיעוטים כלא שוויונית במקרה הטוב וגזענית במקרה הרע, כשהדלק הגזעי עדיין בוער בערים כמו פורטלנד - סוכנים פדרליים שפועלים בהוראת הבית הלבן עם עליונות טקטית עלולים לעורר סדרת מאבקים שיכולים גם להיגמר בשפיכת דמים. היגררות לאירועים אלימים עלולה גם אתגר את איזון המערכת הדמוקרטית בארצות הברית.

בהליך הבחירות עצמו, חלק מהמדינות אומנם כבר הודיעו שיוסיפו מפקחים - אבל מרבית המדינות לא מתכננות להציב שוטרים במדים בקלפיות, מכיוון שהמסורת וגם החוקים המקומיים מרחיקים את המשטרה מהקלפיות, וזאת כדי למנוע הפחדה של המצביעים.

למשטרה מותר להתערב אם קוראים לה ואם המצב יוצא משליטה. לנוכח המתיחות החריגה השנה, והעובדה שהמשטרה עצמה מהווה נושא מרכזי בבחירות האלה, שאלת נוכחותה בקלפיות הפכה במקומות מסוימים לנקודת מחלוקת.

דונלד טראמפ ארצות הברית (צילום: רויטרס)
ישלח את המשמר הלאומי? טראמפ|צילום: רויטרס

הדמוקרטים במיאמי התלוננו על שוטר במדים שלובש מסיכת פנים של טראמפ, וניו ג'רזי שוקלת חקיקה של הרגע האחרון שתגביל את הנוכחות של שוטרים בקלפיות. בצפון קרוליינה מועצת הבחירות כבר הזכירה לשוטרים במדים להתרחק, אם כי הרפובליקנים במדינה התנגדו. הסנאטור פול ניוטון אמר כי ועדת הבחירות שבשליטת הדמוקרטים "חרגה מסמכותה, וכי היא אינה יכולה לומר למשטרה מה לעשות".

חוקרים אמריקנים מדגישים שבארה"ב אין היסטוריה של סכסוך פוליטי מזוין. מהמחקרים עולה כי גם לאחר הבחירות ב -2016, שבהן ניצח טראמפ את הילרי קלינטון, אמריקה חוותה מחאות מאסיביות וכמה התפרעויות -  אבל מעט מאוד אלימות פוליטית קטלנית.

בארצות הברית טוענים כי אלימות על רקע פוליטי, ובוודאי אלימות המונית, לא מאפיינת את המדינה - התפרעויות שכאלה מתרחשות בדרך כלל במדינות שאין להן יכולת מערכתית למנוע זאת, כגון הרשות הפלסטינית, מצרים או קניה.

במערכות הבחירות בעשורים האחרונים הממשלה לא הצליחה לרסן מיליציות שמזוהות עם קבוצות אתניות או דתיות. אם מנהיג פוליטי כלשהו קורא לאנשיו להתגייס ולצאת למחאה אלימה, לממשל הפדרלי ולמדינות עצמן יש יכולת "לחסל" במהירות כל התארגנות בעזרת כוחות מקצועיים ומאורגנים מראש.

האם טראמפ יסרב להכיר בתבוסה?

אבל כעת ארצות הברית חוששת שהנשיא בעצמו ינסה לערב גורמים פדרליים כדי להשפיע על ההצבעה - או להבטיח את יכולת ההצבעה, תלוי את מי שואלים. הצבא, או גורמים דומים כמו המשמר הלאומי, מחויבים להתרחק מההליכים הפוליטיים. אם הנשיא ינסה לנקוט בפעולות אכיפה מוושינגטון, עלולה להתעורר תגובת נגד אלימה מצד אנשי שמאל.

המגזין האינטרנטי ווקס (VOX) ביקש מקוראיו לתאר מצב שבו ביידן רושם ניצחון דחוק בבחירות, דונלד טראמפ מסרב להודות בתבוסה - ומדגיש את הונאת הבוחרים לכאורה בעזרת ההצבעות בדואר. סירוב כזה עשוי להימשך חודשים, שילוו במחאות ענק ברחובות - משני הצדדים, תסיסה עצומה שגם המשטרה לא מסוגלת (או לא רוצה) להכיל. בתסריט כזה קל לדמיין כיצד כמה תומכים חמושים תומכי טראמפ, זועמים ממה שהם רואים כניסיון הפיכה, "לוקחים את העניינים לידיים".

ג'ו ביידן, בחירות ארה
האם תומכי ביידן ייצאו לרחובות?|צילום: רויטרס

בחודש יוני האחרון מכון המחקר TIP כינס קבוצה של יותר מ-100 מומחים דו-מפלגתיים כדי לדמות מה עלול לקרות ביום שאחרי יום הבחירות. באותו דיון הועלו תסריטי אימה בהקשר הפוליטי - ארבעה תרחישים עם השלכות שונות: ניצחון גדול של ביידן, ניצחון מצומצם של ביידן, תוצאה בלתי מוגדרת כפי שהייתה בבחירות בשנת 2000 וניצחון דחוק של טראמפ.

"אנו צופים תביעות משפטיות, נרטיבים תקשורתיים שונים, ניסיונות לעצור את ספירת הקלפיות והפגנות שימשכו המונים משני הצדדים", ציינו במכון המחקר בדוח שפורסם שלאחר הדיון, "הפוטנציאל לסכסוך אלים הוא גבוה, במיוחד בגלל שטראמפ מעודד את תומכיו לאחוז בנשק".

נילס גילמן, סגן נשיא התוכניות במכון החשיבה של מכון ברגרואן ואחד ממייסדי המיזם, טוען שהתרגיל הדגיש פגמים מרכזיים במערכת הבחירות האמריקנית. גילמן הזהיר שמערכת הבחירות עשויה להגיע "לקריסה קטסטרופלית בשנת 2020". הוא קרא למחוקקים לגלות שקיפות ולהסביר את האתגר שבספירת הקולות כדי שכולם יוכלו להסכים על ההליכים גם ביום לאחר יום הבחירות: "התקשורת צריכה לוודא שאנשים מבינים שייתכן שהכול לא יוחלט בליל הבחירות, ולסמן טענות כוזבות על הונאה".