"הטלפון הראשון שאקבל אחרי שאבחר לארבע שנים נוספות יהיה ממנהיג אירן, שיבקש לחתום על עסקה". כך הצהיר דונלד טראמפ בשבוע שעבר לקול תרועות ההמונים בעצרת שערך באלנטאון, פנסילבניה. "הכלכלה האירנית מתרסקת, אני רוצה שיהיה להם טוב, אבל הם לא יכולים להחזיק נשק גרעיני".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הבחירות בארצות הברית הן מהמותחות ביותר שידעה המדינה. במחקר שנערך על ידי חברת onePoll בנושא בריאות הנפש, ציינו 55% מאלפיים הנשאלים כי יום הבחירות יהיה היום הלחוץ ביותר בימי חייהם. עד כדי כך. הלחץ הנפשי לא נותר רק בגבולות ארצות הברית. אנשים שלא יבקרו לעולם בארצות הברית - אם הקורונה או בלעדיה, מגלים מעורבות רגשית חריגה. זמינות המידע והרשתות החברתיות שולחות רבים מאזרחי העולם להתעמק באחוז ההצבעה במחוז השני של נברסקה, או בהרכב השופטים של מחוז האריס בטקסס.
מצבה של ישראל, במובן זה, לא שונה משאר העולם. ואולם, יש אומה שתושפע ישירות מתוצאות הבחירות מחר הרבה יותר, ושלתוצאותיהן עשויה להיות השפעה מיידית על חיי אזרחיה - זוהי הרפובליקה האסלאמית של אירן.
במערכת הבחירות, שבמידה רבה מהווה משאל עם על אישיותו של דונאלד טראמפ, ועל אופן טיפולו בנגיף הקורונה, כמעט ולא עסקו ביחסי חוץ. אך העובדה כי השוני בין דרך ההתמודדות שמבטיח כל מועמד עם תוכנית הגרעין האירנית הוא כה גדול, הופכת את תוצאות הבחירות לכל כך קריטיות עבור האירנים. גם אם מותר להעריך בזהירות כי עלי חמינאי, המנהיג העליון של אירן, לא יקדים מנהיגים אחרים באזור שיתקשרו לברך את הנשיא, ברור כי 2021 עשויה להיות, לא בפעם הראשונה, שנת ההכרעה של תוכנית הגרעין שמלווה את העולם ב-30 השנים האחרונות.
השפעת מדיניות טראמפ על אירן בשנים האחרונות
פרישת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין במאי 2018, יחד עם נאום 12 הדרישות של מזכיר המדינה, מייק פומפיאו, היוו את שיאה של מדיניות ״לחץ מקסימלי״ של הנשיא טראמפ על האירנים. כמו בכל דבר שקשור בנשיא טראמפ, ישנם חילוקי דעות סוערים סביב האפקטיביות של מדיניות זו: מצד אחד, הסנקציות חסרות התקדים הביאו את הכלכלה האיראנית לסף קריסה, המטבע נחלש בצורה דרמטית וישנו אי שקט הולך וגובר בקרב האוכלוסייה. וזה מה שמוביל את האסטרטגיה של ממשל טראמפ (וממשלת ישראל) לקוות שהלחץ הזה יוביל לחילופי שלטון. מאידך, היציאה האמריקנית החד צדדית מהסכם הגרעין, אפשרה לאירנים להמשיך, בגיבוי או בעצימת עין של שאר מעצמות העולם, כמעט ללא הפרעה במירוץ אל עבר הפצצה.
וכך, על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לאירנים יש היום מספיק אורניום מעושר לייצור שתי פצצות אטום. המומחים הבין-לאומים אף סבורים כי בעקבות היציאה מהסכם הגרעין, הזמן לו אירן זקוקה כדי ״לפרוץ״ ולייצר פצצה גרעינית, התקצר לשלושה חודשים.
בביקורו האחרון של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, לרגל חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ומזכר ההבנות עם בחריין, חזר הנשיא טראמפ על מחויבותו לפתוח במשא ומתן עם האירנים מייד לאחר הבחירות. טענתו העיקרית של הנשיא האמריקני היא שהאיראנים ״מתים״ לחתום על הסכם, אך מחכים לראות אם לא יוכלו לקבל הסכם טוב יותר במקרה של ניצחון של ביידן.
היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ג׳ון בולטון, טוען כי ג׳ראד קושנר ומקורבים אחרים לנשיא לחצו על פתיחת משא ומתן מואץ עם האירנים כבר ב-2019. למרות העמדה הברורה של הנשיא טראמפ כנגד תוכנית גרעין אירנית, הסכנה הגדולה מבחינת ישראל היא חתימה על הסכם עם אירן שיחזק מאוד את הכלכלה, ואת מיצובה של אירן כמעצמה אזורית, גם אם לא כזו המחזיקה בנשק גרעיני. בניגוד להסכם הגרעין מ-2015, שעליו חתם הנשיא אובאמה, לראש הממשלה נתניהו לא תהיה שום אפשרות להתנגד בפומבי לכל הסכם שאותו יוביל הנשיא טראמפ.
מה יקרה אם ביידן ייבחר?
בחירה בג׳ו ביידן תציג אפשרות נוחה הרבה יותר לאירנים לשוב אל שולחן המשא ומתן. נאומו של ראש הממשלה נתניהו בפני הקונגרס האמריקני במרץ 2015, שבו ניסה לשכנע את החברי הקונגרס מדוע יש להתנגד להסכם הגרעין, ילווה כצל את היחסים בין ממשל ביידן לראש הממשלה נתניהו. סביר להניח כי עמדות ישראל במשא ומתן עתידי בין ארה״ב לאיראן, יישמעו במידה פחותה של קשב. עמדת ביידן, בתמצית, היא כי יש לחזור אל שולחן המשא ומתן, גם אם לא בהכרח דרך ההסכם הקודם.
מדיניות החוץ של ביידן תהיה הפוכה ממדיניותו של טראמפ, ותנסה לחבר כמה שיותר מדינות לקביעת עמדה משותפת. בנושא האירני, העמדה הזו עלולה להוביל לחתימה מהירה על הסכם, שיזכיר מאוד את ההסכם הקודם. הבחירות לנשיאות אירן צפויות להיערך ב 18 ליוני 2021, והמחנה המתון והרפורמיסטי צפוי לספוג בהן מפלה בשל המצב הכלכלי לטובת המחנה השמרני שישוב אל השילטון. דווקא עובדה זו עשויה לדחוף את כל הצדדים לקבל הכרעה מהירה בחודשים הקרובים.