זה הכלכלה, טיפש
בעוד אנחנו הישראלים שקועים עמוק בשאלת האיום האיראני, ובטוחים שגם האמריקאי מוטרדים יומם וליל באותה השאלה, נראה שהנושא האיראני דווקא לא משנה מאוד לבוחרים האמריקאים. "מה שמעניין כרגע את האמריקאים היא הכלכלה במדינה ורק הכלכלה", אומר אלון פנקס, קונסול ישראל בניו יורק לשעבר ופרשן "פוקס ניוז" בדימוס.
אחוזי האבטלה הגבוהים בארצות-הברית (7.8% בחודש ספטמבר) מאפשרים למיט רומני להתנגח בברק אובמה על כישלונה של התפיסה אותה מייצג אובמה. אך הנשיא מצידו דווקא מציג תמונה שונה. לאחר המיתון הקשה שהחל בשלהי 2007 וליווה את כניסתו לבית הלבן, הנשיא השקיע בייצור מקומי בכלל ובתעשיית הרכב בפרט על מנת להצילה מקריסה. באמצעות פעולותיו, טוען אובמה שהציל את הכלכלה האמריקאית מפני התדרדרות נוספת ומתגאה בתוספת של 4.4 מיליון משרות חדשות שהחזירו את שיעור האבטלה במדינה לקדמותו.
כיצד לפתור את בעיית האבטלה?
אובמה: תומך בהענקת תמריצים למעמד הביניים – בעלי עסקים קטנים וצרכנים. הוא השקיע כספי מדינה ב'חברות העתיד': כמו למשל חברות הפועלת ליצירת אנרגיה ירוקה, תוך מחשבה שאם ארה"ב תגדל חברות פורצות דרך בנושא, היא תייצר הכנסות בהמשך על ידי הגברת הייצור. בנוסף, אובמה מתגאה בהצלת תעשיית הרכב מפני פשיטת רגל.
אחת ההצלחות הגדולות ביותר של אובמה כדמוקרט הייתה אישורה של רפורמת הבריאות שאושרה במרץ 2010 ותאפשר ביטוחי בריאות לעוד כ-30 מיליון אמריקאים שלא היו מבוטחים לפניה. גם העתירות לבית המשפט העליון לא התקבלו וחלקה העיקרי של הרפורמה עתיד להיכנס לתוקף בשנת 2014.
רומני: תומך נלהב של ה"טריקל דאון אקונומיקס" Trickle-down economics – יצירת צמיחה על ידי עידוד משקיעים פוטנציאלים להשקיע: הפחתת המיסוי על המעסיקים וביטול התחייבויות כלפי עובדים.
איך להפחית את גרעונה המנופח של ארה"ב ושאלת המיסים
אובמה: מעוניין להאריך את קיצוצי המס עבור המעמד הנמוך והבינוני בלבד ולהטיל "מס עשירים" על המרוויחים יותר מ-250 אלף דולר בשנה.
רומני: תומך בקיצוץ בהוצאות הממשלתיות, בביטחון ובתחומים נוספים, ומתנגד להטלת מיסים על העשירים. לתפיסתו הקלות למעסיקים יביאו לצמיחה ורפורמת הבריאות של אובמה, המחייבת את המעסיק לשלם ביטוח בריאות לעובד, עלולה לפגוע בצמיחה.
אנחנו על המפה
אבל יש דווקא אמריקאים שמתעניינים בעתידה של ישראל יותר מאחרים והם זרם הנוצרים האוונגליסטים השמרנים ברובם, שמתנגדים לאובמה ומהווים כשליש מאוכלוסיית ארה"ב. "רומני ניסה להפוך את ישראל ל'אישיו' כדי להוציא את האוונגליסטים להצביע ולא בשביל היהודים", מסביר פנקס, "היהודים הם רק בונוס".
ד"ר כוורי מציין שמספר היהודים במדינה אכן עומד על כ-2 אחוזים בלבד, ולמרות זאת, הוא מסביר, בחירתו מחדש של אובמה תלויה בקבוצות מיעוט שונות שעשויות להכריע את הכף. למרות הכספים שהשקיע שלדון אדלסון בקמפיין של רומני, אובמה הוא עדיין המועמד המועדף על רוב היהודים במדינה. "במדינות כמו בפלורידה, שבה אחוז היהודים גדול, ובאוהיו שבה התחרות בין המועמדים צמודה מאוד. היהודים עשויים להכריע בקרב הצמוד", אומר ד"ר כוורי.
מי יצא להצביע?
השאלה כמה אחוזי תמיכה יש לכל אחד מהמתמודדים רלוונטית אבל לא מספיקה. השאלה המשמעותית היא כמה מתוכם יצאו להצביע. האפרו-אמריקאים במדינה מתגאים בנשיא השחור הראשון בארה"ב ועתידים להנות מרפורמת הבריאות שהעביר, אך מצד השני נפגעו קשות מהמצב הכלכלי בתקופת כהונתו של אובמה. "השאלה היא, האם למרות האכזבה, הם יצאו מבתיהם ויצביעו לאובמה", אומר ד"ר כוורי.
בוחרים פוטנציאלים נוספים של אובמה הם הבוחרים הצעירים. בבחירות האחרונות כ-70% מתוך הצעירים הביעו התעניינות ונכונות להצביע. לעומת הבחירות הנוכחיות בהם רק 50% מתוכם העידו על כוונתם להצביע. לעומתם, האוכלוסייה הבוגרת יותר, הנוטה לתמוך ברומני, מתעניינת בימים אלה בהצבעה הרבה יותר. זאת כנראה הסיבה שבחר אובמה לבקר אתמול באוניברסיטת ויסנקונסין – המונה כ-50 אלף סטודנטים באירוע "rock the vote" עם ברוס ספרינגסטין. תושבי המקום הם תומכיו של אובמה, ולמרות זאת האתגר האמיתי שלו כרגע הוא לגרום אנשים להצביע.
האם הסופה תשפיע?
