עורך דינו של הרופא הנאשם בגרימת מותו של מייקל ג'קסון הפתיעה את התובעים והשופט כשזנח את הטענה המרכזית של ההגנה. אחת הטענות המכריעות של פרקליטיו של השופט הייתה שג'קסון נטל בעצמו מנת יתר קטלנית של חומר ההרדמה פרופופול, בזמן שהרופא לא השגיח עליו.
במשך חודשים, טענו עורכי הדין של ד"ר קונרד מארי כי ג'קסון יכול היה לבלוע את הסם, שבדרך כלל ניטל בעירוי בתנאי בית חולים. בנאום הפתיחה שלהם, אמרה ההגנה למושבעים כי בכוונתם להציג תיאוריה לפיה ג'קסון בלע כמות גדולה של חומר ההרדמה לורזפם וכן נטל פרופופול - מה שהוביל למותו.
עורך הדין מייקל פלנגן אמר לשופט כי הזמין מחקר אודות השפעותיו של הפרופופול, אם ניטל באופן אוראלי. המחקר הוזמן בעיקר על מנת לסתור מחקר אחר מטעם התביעה, שהראה כי לסם יש השפעה זניחה בלבד אם ניטל דרך הפה.
פלנגן הודה כי המחקר אותו הזמין אישר כי השפעותיו של הפרופופול הן משניות. "לא נטען בשום שלב כי מייקל ג'קסון נטל פרופופול דרך פיו", אמר עורך הדין לשופט. עם זאת, לא אמר פלנגן באופן מפורש כי ההגנה לא תטען לאפשרות שג'קסון הזריק לעצמו את הסם.
ד"ר מארי טען שאינו אשם בכל הסעיפים בהם נאשם, שעיקרם גרימת מותו של ג'קסון ברשלנות. לטענת התביעה, מארי הזריק לג'קסון מספר חומרים שלא היה אמור להזריקם ללא השגחת רופא וכן כי ניסיון ההחייאה שלו היה לוקה בחסר.
מספר עדים מומחים העידו בבית המשפט כי לג'קסון לא היה די זמן להזריק לעצמו את חומר ההרדמה, משום שהרופא עזב את חדרו לדקות ספורות. עוד טענו המומחים כי גם אם היה מספיק ג'קסון להזריק לעצמו את החומר, היה מת עוד בטרם שב למיטתו.