העיר לונדון ידועה באתרים ההיסטוריים שבה, גורדי השחקים המודרניים, השווקים העתיקים והגשרים המפורסמים. ניתן להגיד שהיא הבירה הפיננסית של העולם וביתם של קצת יותר מ-11 אלף אנשים. אך בתוך לונדון יש עיר אחת מיוחדת במינה - לונדון.
אם תביטו על המפה של לונדון תראו שיש באמצע המפה חור של קילומטר וחצי רבוע אחד. שם, בחור השחור הזה, חיה לה לונדון 'העיר', בתוך הענק האורבאני שנקרא 'לונדון'. למרות שהשמות דומים עד בלבול, לשתי הערים יש שתי עיריות שונות, התושבים בוחרים שני ראשי ערים שונים, שאוספים מסים שונים, כדי לממן שני גופי משטרה שונים - שאוכפים מערכת חוקים שונה.
לראש העיר לונדון 'העיר' יש תואר יוקרתי: "הלורד, ראש העיר המכובד של לונדון העיר", ויש לו תלבושת יוקרתית שמתאימה לשם. הוא גם נוסע במרכבת זהב ועובד באולם מפואר. לעומתו, ראש עיריית לונדון לובש חליפה, נוהג באופניים ועובד בבניין משרדים. ללונדון 'העיר' יש גם דגל וסמל משלה.
איך נוצרו שתי ערים בלונדון?
הרומאים הם אלה שהביאו להיווצרותן של שתי ערים בשם לונדון. לפני 2,000 שנים הם הגיעו לאי הבריטי, הרגו כמה דרואידים (מנהיגים קדמונים) וייסדו מרכז סחר על נהר התמזה, לו קראו "לונדונימיאום".
הרומאים חוקקו חוקים, פיתחו את המסחר, בנו ארמונות, בתי מרחץ, כבישים, גשרים וחומה זאת כדי להגן על העבודות שלהם. החומה היא הסיבה לכך שלונדון 'העיר' קיימת עד היום. למרות שהרומאים באו והרומאים הלכו, ממלכות קמו ונעלמו, החומה נותרה להגן על העיר שבין קירותיה היא שהמשיכה לפתח מסחר עם העולם והפכה לרשות עשירה מאוד.
כאלף שנים אחרי הרומאים, וויליאם הכובש הגיע לבריטניה כדי לכבוש את כל האי ולהתחיל את ה"היסטוריה הבריטית המודרנית". הוא מצא שהבסת העיר שבתוך החומות המבוצרות, קשה יותר לכיבוש מהישובים החקלאיים בשדות הפתוחים.
וויליאם הסכים לקבל את הזכויות ואת העדיפות של תושבי העיר המשגשגת, עדיפות שלה תושבי לונדון 'העיר' התרגלו. בתמורה, התושבים הסכימו להכיר בווויליאם כמלך. אחרי המשא ומתן, וויליאם מיהר לבנות מצודות סביב לונדון העיר, שנועדו להגן עליו מהמקומיים ממש כמו שהוא רצה להגן ממתקפות של וויקינגים שהגיעו מעבר לים.
אירועים אלה החלו מסורת של אלף שנים שבמהלכה המלכים תמיד אישרו מחדש את ה"ההסכם" - שקבע שלונדון העיר היא בעלת מעמד מיוחד ועדיף להשאיר אותה לענייניה ובמקביל לא לבטוח בה.
מלכים רבים חשבו שלונדון 'העיר' חזקה מדי ועשירה מידי, אחד מהם אפילו בנה בירה חדשה לא רחוק בשם ווסטמיניסטר כדי שתתחרה עם לונדון העיר ותמשוך ממנה כוח והון. זו הייתה תחילתה של לונדון השנייה.
כניסת המלך לעיר: רק באישור ראש העיר
ווסטמיניסטר גדלה והתאחדה עם ישובים אחרים באזור שבסופו של דבר הקיפו את החומות ואת לונדון 'העיר', אבל אנשים החלו לקרוא לכל הגוש האורבני לונדון והשם הפך לרשמי כאשר הפרלמנט החליט לאחד את שתי הערים יחדיו תחת ממשל מוניציפלי אחד שכולל ראש עיר אחד.
אבל לראש עיריית לונדון עדיין אין סמכות על העיר הקטנה שבפנים. עדיין קיימים בה חוקים ומסורת שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר במדינה וכנראה בעולם כולו. כך לדוגמא, המלך השולט לא יכול להיכנס לעיר על פי רצונו, הוא צריך לבקש את אישור ראש העיר בטקס מיוחד.
ללונדון 'העיר' יש נציג שלה בפרלמנט, תפקידו: "הגנה על זכויותיה המיוחדות של העיר". זו הסיבה שחלק מהחוקים שעוברים את אישורו של הפרלמנט לא חלים על לונדון העיר, החוקים המפורסמים ביותר הם חוקי ההצבעה - הבחירות לראשות לונדון 'העיר', נערכות בין איגודים מקצועיים מימי הביניים וחברות כלכליות מודרניות.
לונדון 'העיר' מנהלת גם בניינים ושטחים רחוק משטחה הגיאוגרפי וזה הופך אותה לעיר עשירה מאוד. אם אתם מטיילים בלונדון ומחפשים את סמלי העיר לונדון 'העיר' תוכלו למצוא אותם במקומות מוכרים כמו גשר המצודה שמנוהל על ידי לונדון 'העיר'. עם זאת, היא לא אומה עצמאית כמו הוותיקן.
זהו מקום מיוחד בבריטניה עם היסטוריה ארוכה ומסובכת. החומה שהחלה את כל התהליך הזה לפני 2,000 שנה נעלמה ברובה ועכשיו הגבולות בין לונדון לבין העיר הסודית שבתחומה אינם ברורים. אז בפעם הבאה שאתם בלונדון, אם אתם נתקלים בדרקון קטן ברחוב, תדעו שהוא עדיין שומר על הכניסה לעיר שבתוך העיר, שבתוך המדינה שבתוך המדינה.