רג'פ טאפ ארדואן חגג השנה יום הולדת 60 בתפקיד ראש הממשלה ה-25 של טורקיה. את הכהונה שלו הוא החל ב-2003 כששינה את פניה של טורקיה אחרי שהוביל את מפלגתו, AKP, מפלגת הצדק והפיתוח האיסלמית להנהגת טורקיה, שבה הוביל וביצע שינויים מרחקי לכת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
להנהגת טורקיה הוא הגיע אחרי כהונה כראש עיריית איסטנבול בשנות ה-90. באוניברסיטה הוא למד כלכלה ובצעירותו הוא אף היה שחקן כדורגל חצי מקצוען. לדבריו, האירוע ששכנע אותו שהוא זה שצריך לשנות את טורקיה הוא מאסר של ארבעה חודשים שנגזר עליו בגלל שהקריא שיר שלא עמד ברוח הממשל הטורקי, שפעל אז על פי ערכים חילוניים שהנחיל אטאטורק, אבי האומה הטורקית.
בתחילת הדרך, אירופה היללה את השינויים שביצע ארדואן בממשל הטורקי וסברה שהוא מוביל שינוי שיהפוך את טורקיה לדמוקרטית יותר, עם פחות השפעה של אנשי הצבא. אבל בימים אלה, כשארדואן מוביל שינויים בשיטת הממשל ומרכז כוח רב בידיו, בטורקיה ומחוץ לה עולה חשש משלטון ריכוזי. מדיניות החוץ שלו מתוארת כ"ניאו- עות'מנית", הפיכתה של טורקיה למעצמה איזורית, ולדבריו - אחת מ-10 הכלכלות החזקות בעולם.
במקביל לשינויים במערכת השלטון הטורקי, ארדואן ומפלגתו הובילו שינויים ויש מי שיאמר אף רדיפות של מתנגדי המשטר. הוא הדיח ואף העמיד לדין את רוב צמרת הצבא, ערך שינויים מרחקי לכת במערכת המשפט הטורקית, התעמת מול עשירי טורקיה הליברלים מאיסטנבול, הגביל את התקשורת, וכמובן הפעיל מגבלות על הרשתות החברתיות בטורקיה שלדבריו בחלק מהמקרים מופעלות על ידי יהודים וציונים.
במהלך 2013 ו-2014, הפעולות הריכוזיות וסתימת הפיות של ארדואן, לצד האשמות בדבר שחיתות הובילה עשרות אלפים להפגנות, בעיקר בפארק בליבה של איסטנבול. ארדואן הגיב להפגנות ביד קשה מאוד שכללה מעצרים וירי לעבר המפגינים.
מחאה? ארדואן רק התחזק
אלא שבבחירות המקומיות מפלגתו של ארדואן רק חיזקה את כוחה והמנהיג הרגיש מספיק בטוח להכריז ב-1 ליולי על מועמדתו לנשיאות משורות מפלגת AKP, בחירות שעשויות להפוך אותו לנשיא עם הרבה יותר סמכויות, במשטר עם סגנון שדומה יותר לזה האמריקני או לשינויים שעברו על הממשל הרוסי של פוטין.
ארדואן הוא איש תנועת האחים המוסלמים, אותה תנועת גג שכוללת את חמאס וגם את הנשיא המודח של מצרים - מורסי. ככזה, הקריירה שלו מלווה במעשים והתבטאויות אנטי ישראליות ואפילו אנטישמיות. האירוע הראשון נרשם כבר ב-1974, כאשר הציג את הקומוניסטים ויהודים במחזה שכתב כמקור לרוע בעולם כולו.
ב-2008 טען שהתקשורת העולמית נמצאת תחת שליטתה של ישראל ובמכון ויזנטל הזדעקו כשטען שהיהודים עומדים מאחורי ההפגנות נגדו וההפיכה במצרים. על פי משרד החוץ , ארדואן גם מקדם דעות אנטישמיות בעיתונות הטורקית.
יש רבים שטוענים כי המדיניות של ארדואן אינה אנטישמית, אבל ביחסים מול ישראל אין ספק שארדואן פגע מאוד, במיוחד על רקע התמיכה בפלסטינים במסגרת הסכסוך. כבר ב-2004 הוא טען שישראל היא מדינת טרור אחרי פעולה של צה"ל ברפיח. במהלך מבצע עופרת יצוקה הוא טען שישראל מבצעת פשעים נגד האנושות וקרא להרחיק את ישראל מהאו"ם.
בינואר 2009, במהלך הפורום הכלכלי בדאבוס, ארדואן נזף בנשיא פרס ועזב במחאה בשל הפעולות של צה"ל במהלך מבצע עופרת יצוקה. במאי 2010, אחרי אירועי המשט הטורקי לישראל שבמהלכו נהרגו 9 אזרחים טורקים, ארדואן הוביל למשבר החמור ביותר עם ישראל. הוא החזיר את השגריר וסילק את השגריר הישראלי מאנקרה.
במרץ 2013 היה נראה שהיחסים משתפרים: ארדואן שוחח בטלפון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלחץ נשיא ארצות הברית ברק אובמה. נתניהו התנצל על תקרית המרמרה, ושני המנהיגים החליטו על נורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות.
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן ארדואן תקף את ישראל ואת חברת הכנסת איילת שקד בטענה שהיא "מזכירה את היטלר". אחר כך האשים את ישראל "רצח עם" ואמר שמעשיו של צה"ל גרועים ממעשי הנאצים. ההתבטאויות האלה הובילו אלפי מפגינים להתנפל על נציגויות ישראל בבירה אנקרה ובאיסטנבול.