באמצע העשור הקודם נבחר מחמוד אחמדינג'אד לנשיאה השישי של אירן ופרץ בסערה לתודעה העולמית עם התבטאויות בוטות נגד המערב, נגד "האימפריאליזם הציוני", והכחשת שואת היהודים. הקו התקיף שנקט לווה בהתעקשות להמשיך בתכנית הגרעין האיראנית המאיימת, תוך התרסה כלפי הקהילה הבינלאומית. לקראת הבחירות הקרבות לנשיאות הרפובליקה האסלאמית - קווים לדמותו של האיש שהרגיז את כל העולם ובעיקר אותנו, ואשר מזוהה יותר מכל בשנים האחרונות עם האיום האירני.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ב-2005 זכה אחמדינג'אד לתמיכה סוחפת, אבל בפעם השנייה שבה נבחר - בשנת 2009, החלה כהונתו עם הרבה מאוד סימני שאלה, שערערו את הלגיטימיות של מעמדו כנשיא. בעקבות טענות לזיוף תוצאות הבחירות, פרצו במרכז טהרן המהומות הקשות ביותר שידעה המדינה מאז המהפכה ב-1979, מהומות שהתפשטו לערים נוספות.
אחמדינג'אד נולד ב-1956 בעיר גרמסאר, לא רחוק מטהרן לאב שעבד כנפח. את שנות השכלתו הקדיש ללימודי הנדסת תחבורה והגיע להיות פרופסור באוניברסיטת טהרן למדעים ולטכנולוגיה. על פי הפרסומים באירן, עד היום יש לנשיא יש יחס מצוין עם הקמפוס. הוא מתעדכן, מגייס מדענים, וגם מפיץ את דעותיו השמרניות.
המעמד האקדמי, לצד תמיכה של ההנהגה הדתית השיעית החזקה ,הובילה למינויו כראש עיריית טהרן בשנת 2003. פניו של אחמדינג'אד, בן ה-47, הפכו לחלק מפני ההנהגה שמרנית. כבר אז היה ניתן לראות סימנים לסגנונו, כשהחל מיד לקצץ בזכויות החברתיות בעיר ולפקח על מתנגדי המשטר. בירת אירן הפכה לקשוחה ושמרנית הרבה יותר.
לקח חלק בהחזקת בני הערובה האמריקנים?
ב-2005 העולם המתין שהמועמד המתון יחסית עלי אכבאר האשמי רפסנג'אני ייבחר לנשיאות, אבל תמיכה מאסיבית של השמרנים בממשל האירני ושל ראשי המסגדים באירן, אחרי שהבטיח לייצג את העניים ולהביא צדק חברתי, הביאו לו ניצחון גורף.
יש כמה גרסאות בנוגע לחלקו של אחמדינג'אד בהפיכה האסלאמית באירן. חלק מהאמריקנים שהוחזקו כבני ערובה בימי המשבר בשגרירות, בטוחים שהנשיא הנוכחי היה בין שוביהם ומצביעים גם על תמונה שמוכיחה כי הוא היה בן החוטפים. אבל, אחמדינג'אד טוען שלא היו דברים מעולם וכי לא היה לו שום חלק במבצע ההוא. לדבריו, הוא הצטרף או התנדב לאנשי משמרות ההפיכה, רק אחרי שההנהגה השיעית השלטתה על המדינה.
במהלך מלחמת אירן-עיראק, בין השנים 1980 ל-1988, שירת אחמדינג'אד בדיוויזיה השישית והיה לסוכן ביחידת המבצעים החשאיים של משמרות המהפכה. העולם הכיר אותו בפעם הראשונה, בזכות ההתבטאויות עוינות, כמעט הזויות מעל בימת האו"ם. בזכות מדיניות שלא מוכנה לפשרות ולמען אינטרסים משותפים, הוא רכש חברים כמו נשיא סוריה אסד ונשיא ונצואלה צ'אבז, ומצד שני - אויבים רבים בעולם המערבי.
במהלך שלטונו, אחמדינג'אד הפך למגן הגרעין ותכנית הטילים האיראניים. פניו הן הפנים המזוהות ביותר עם האיום שמציבה התכנית האירנית לשלום האזור והעולם כולו. בהמשך הדרך, כשארה"ב הובילה סנקציות נגד אירן, התייחס אחמדינג'אד לעיצומים בביטול - לדבריו, כמו לממחטה משומשת.
ידידו של האזרח או רודף כוח ומלחמה?
לצד הפגנות השרירים, הוא הקפיד לתקף את ישראל. הוא הדגיש כי סופו של "המשטר הציוני" לקרוס, ואמר שכאשר יעלם - הפלסטינים יוכלו לשוב ולחיות באדמתם. במקביל, המשיך לתמוך בארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס.
בעיני רבים מבני עמו, אחמדינג'אד נחשב אדם צנוע וכפי שהוא מכנה את עצמו "ידידו של האזרח". ב-2009, הוא נבחר לכהונה שנייה, אבל הבחירות האלה הותירו פצע בחברה האירנית.
טענות באירן ומחוץ לה להטיית תוצאות הבחירות הציתו מהומות קשות ברחבי המדינה. הן דוכאו ביד קשה בידי אנשי משמרות המהפכה, ומאז לאזרחי המדינה קשה יותר לגלוש באינטרנט, להתארגן פוליטית וחברתית ולהשמיע ביקורת על משטר האייתולות, על הנשיא או על משמרות המהפכה.
קידם מקורבים לעמדות מפתח
כהונתו השנייה של אחמדינג'אד תיחשב לאחת התקופות הקשות של המדינה. לצד הסנקציות החונקות, הנשיא הכריזמטי העניק לעצמו סמכויות נרחבות על חשבון האייתוללה עלי חמנאי, פיטר שרים בלי אישור ההנהגה והחדיר את מקורב עמוק וגבוה למוסדות המשטר.
הנשיא האירני הפורש אמר שלדעתו, הנשים הן הלב של החברה האירנית. הוא החזיר את פעילויות הספורט של הנשים ואף הסעיר את המדינה כשחיבק את אמו של ידידו הוגו צ'אבז לאחר מותו.
לאחר שיסיים את תפקידו רשמית, הוא ישוב לעיר גישה לחיות לצד רעייתו ב-34 השנים האחרונות עסאם פראהי ושלושת ילדיו - מאהדי, עליראזה ופאטימה. אותם אנשים שקידם לעמדות מפתח ימשיכו לייצג את הדעות ששמענו בשמונה השנים האחרונות מטהרן, אבל ה"איום האירני" יחפש עכשיו - פנים חדשות.