"כובש 1453". ביקורת בטורקיה|צילום: חדשות 2

בימים בהם מנשבות רוחות המלחמה באזור, מרחץ הדמים בסוריה נמשך והמתיחות מגיעה לשיא - טורקיה הגאה חוזרת לשורשים העות'מאנים ושולחת מסר לשכנותיה: אל תשכחו מאין באתן, אל תשכחו את מי ירשתן.

כבר לא רק במסרים תקיפים או בהצהרות בתקשורת - כי אם באפוס מלחמתי עתיר אפקטים בעלות מיליוני דולרים, בסרט "כיבוש 1453", המגולל את סיפור הטלת העוצר על קונסטנטינופול הביזנטית, כיבושה על ידי הצבא העות'מאני בפיקודו של הסולטאן מהמט השני ("מהמט הכובש") והפיכתה לאיסטנבול.

17 מיליון דולרים, תקציב ענק בסטנדרטים של הקולנוע הטורקי, הושקעו בסרט. בסצנות מלחמה שלא היו מביישות את הוליווד - מתארת ההפקה בראשות הבמאי פארוק אקסוייס את סבלם של תושביה הנוצרים של קונסטנטינופול המושחתת והרקובה עוד בטרם הוטל המצור, רוצה לומר - כיבוש העיר היה לא רק מצווה אלוהית, כי אם בא על מנת להושיע את המקומיים.

צפו בקדימון לסרט

בנאומים חוצבי להבות של הסולטאן, בקרבות רווי דם וגם עם טיפת רגש טורקי בדמות סיפור האהבה המתבקש - מובא הסיפור ההרואי של הבקעת החומות אחרי המצור הממושך, כיבוש העיר ושחרורה מהנוצרים: מהסיבה ההלכתית בכיבוש הנעוצה עוד בכתבי הקוראן, כפי שטוענת המסורת הטורקית - ועד דהירתו של הסולטאן מהמט בשערי העיר שקרסו. זריקת מרץ מלאה אדרנלין לעורקים הרווי יצר לאומיות טורקית גם כך בימים אלו.

לא מתביישת בהשוואה לאימפריה

"הנביא שלנו מוחמד עליו השלום, אמר פעם: 'קונסטנטינופול לבטח תיכבש ביום מן הימים. איזה מנהיג נהדר יהיה הכובש שלה, ואיזה צבא נהדר יהיה הצבא שיכבוש אותה'", נפתח הסרט בציטוט הדרמטי. ולאחר מכן, בהצצה לנעשה במסדרונות ארמון הסולטאן, נחשפת ההיערכות למה שנראה כקרב של להיות או לחדול - כפי שהוא גם מצטייר עד היום במסורת הטורקית.

רג'פ טאיפ ארדואן - נשיא טורקיה (צילום: רויטרס, חדשות)
ארדואן. רגשי הלאומיות צפים|צילום: רויטרס, חדשות

מצד שני, נחשפת שאננותם לכאורה של הביזנטים לקראת הקרב. "הטורקים הכופרים מאמינים שהם יוכלו למוטט את חומות העיר שלנו", זועק מנהיגם במטרה להעלות המורל בקרב תושבי העיר השבורים נוכח המצור. "אנחנו נרמוס את העות'מאנים ונטביע אותם בדמם שלהם!".

סצנת הניצחון, מטבע הדברים, היא המושקעת והמרשימה מכל. הרי לשם כך התכנסנו. בסיומו של קרב מתיש - נופלות החומות והניצחון מובטח.

מבלי לבחול באמצעים, מדובר במסר ברור נוסף לשכנות - טורקיה של היום כבר לא מתביישת בהשוואות לאימפריה: מנהיגה, ראש הממשלה ארדואן, חותר להגמוניה אזורית והוכיח מזמן כי בסדר החדש באזור טורקיה היא שאומרת את המילה האחרונה. אירן רוצה אותה לתיווך במו"מ על הגרעין, הפלסטינים רצים אליה לייעוץ לקראת פיוס, הסכסוך עם ישראל הפך אותה למממנת המובילה של חמאס ברצועת עזה - ובמקביל מהווה גורם מפתח בפיתרון המשבר בסוריה, ובמערב רואים בה את התקווה הכמעט יחידה של בשמירה על האינטרסים באזור. להיסטוריה חוקים משלה - וכך הפך "הזקן החולה על הבוספורוס" לבעל הברית השפוי.

דיון וביקורת

אך הסרט הזה גם עורר דיון ציבורי בתוך טורקיה על עצם הפקתו. דיון שמלווה את כל התפתחותה של טורקיה המודרנית והתנערותה מסממנים המוכרים איתה. זהו הדיון של "הם" מול "אנחנו". "יוצרי הסרט ביצעו מטבע הדברים מחקר מעמיק והשקיעו מאמצים על מנת לתאר את המדינה העות'מאנית בצורה מהימנה ככל שניתן - אך האם כך היה גם באשר לביזנטים? זה נראה כאילו מנהיגיהם בסרט נלקחו מספר קומיקס", נכתב השבוע במאמר מערכת של העיתון הטורקי "זמאן".

"אפילו תלמיד חטיבת-ביניים יכול היה לכתוב את הסצנות בהן משתתפים השחקנים הבזינטים", ממשיך מאמר הביקורת. "אבל כשזה מגיע לטורקים, הכל מתואר בקפדנות וזאת חתיכת הצגה של פאר ותהילה. מאות מיליונים יצפו בסרט הזה בקרוב - אך ההשפעה שלו תהיה ניכרת בעתיד הרחוק. בעוד שאנחנו בטורקיה זועמים על התדמית האוריינטליסטית המודבקת למזרח התיכון על ידי המערב, עלינו לפחות לנהוג בהגינות ולא לעשות את אותן הטעויות".

איסטנבול. כבר לא הזקן החולה על הבוספורוס|צילום: עמית ולדמן

עם זאת, במאמר המערכת התקשו שלא לספר על התחושות בעת צפיית הסרט. "זה הרגיש כאילו 'אנחנו' ממש כבשנו את איסטנבול. הייתה תחושת גאווה ותחושת הקולקטיביות. הזיכרונות המשותפים צפו", נכתב.

כך או כך, הסרט הטורקי חוזר להלהיט את היצרים ממש כמו פעם. המסרים כלפי חוץ ברורים - אך אלו המחלחלים פנימה מעוררים חשבון נפש עמו טורקיה נאלצת להתמודד לכל אורך תהליך המודרניזציה אותו היא עוברת. מודרנים? עות'מאנים? או אולי שניהם? ויהיו שיגידו כי אלו הם אירועי "האביב הערבי", שהופכים את הביקורת הפנימית בטורקיה לגלויה יותר ויותר. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק