ילדה קטנה אחת שחלתה במחלה קשה ועמדה למות, מצאה דרך ייחודית ומרגשת במיוחד לתקשר עם בני משפחתה לאחר מותה: היא פיזרה מאות פתקים וציורים ברחבי הבית, שנמצאו רק לאחר מותה. היום, שנתיים אחרי, הספר "פתקים שהושארו מאחור" יוצא לאור בארה"ב ומעורר התרגשות רבה. הצוואה של אלנה הקטנה היתה להעביר מסר של אופטימיות ואהבה.
אלנה דסריץ', שהתגוררה עם משפחתה בסינסנטי שבאוהיו היתה אמורה לחגוג יום הולדת 6, אבל אז נודע להוריה הגרוע מכל: במוחה נמצאו גידולים ממאירים ולא נותר לה זמן רב לחיות.
מאות פתקים נמצאו ברחבי הבית
כשהגידולים התפשטו, נפגעה יכולתה של אלנה לדבר, אבל היא תיקשרה עם סביבתה באמצעות מכתבים, פתקים וציורים. חודשיים בלבד לאחר שאובחן הסרטן בגופה - אלנה מתה. ימים ספורים לאחר מותה מצאו הוריה, קית' וברוק, פתק שהטמינה בכוננית הספרים בביתם.
מאותו הרגע, בימים, בשבועות ובחודשים לאחר מותה של הילדה, נחשפו עוד ועוד פתקים וציורים שהטמינה הילדה ברחבי הבית: בארון הבגדים, בין דפי ספרים ואפילו בתוך קישוטי עץ המולד. היא כתבה להוריה, לסבא לסבתא לאחותה ואפילו לכלב של דודתה. באחד הפתקים כתבה לאחותה גרייסי: "תמשיכי הלאה גרייסי!". בסופו של דבר, הפתקים הרבים מילאו שני ארגזים גדולים.
"היא ידעה על המוות המתקרב"
"זו היתה דרכה לשבור את השתיקה שנכפתה עליה", מספרת אמה ברוק. "היא ציירה וכתבה ללא הפסקה כדי להביע את רגשותיה מבעד לקו הדממה. אחרי שאספנו את הפתקים הבנו שאלנה העבירה לנו מסרים. זו היתה דרכה לומר לנו שהכל יהיה בסדר, זה מאוד קשה אבל גם מאוד מעודד".
הוריה של אלנה החליטה לכתוב ספר המתאר את מאבקה בסרטן ואת דרכה הייחודית להביע את עצמה. הספר "פתקים שהושארו מאחור", כולל גם פתקים וציורים והוא יוצא לאור בארה"ב. "אני מניח שהיא ידעה שימיה ספורים, ולכן היא בחרה להטמין פתקים וציורים ברחבי הבית", אומר אביה.
"במשך זמן רב בחרנו להאמין שהיא לא ידעה על מותה, כי לא רצינו לחשוב שהיא ידעה שימיה ספורים. אבל היום ברור לנו שהיא ידעה על המוות המתקרב".