הלילה שבו קיבלה העיר קלן את שנת 2016 הפך ללילה שבו חלקים גדולים בגרמניה התחילו להבין שהשנה הזו תהיה שונה מקודמותיה. בליל חגיגות השנה האזרחית החדשה, הגיעו לתחנת הרכבת המון חוגגים, ביניהם גם אלף מהגרים, שהיו מעורבים ע"פ החשד במעשי שוד, תקיפה מינית ואונס של לפחות נערה אחת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
קלן היתה עיר מאוד ידידותית למהגרים. כיום, ברחבי העיר קיימת נוכחות משטרתית די גדולה שמטרתה להגן על האזרחים.בעקבות האירוע ההוא, חנויות שמוכרות נשק להגנה עצמית מדווחות על עלייה של מאות אחוזים במכירות. "אנשים בקלן, מינכן ומקומות אחרים, שקיבלו את פני הפליטים עם בובות דובי וערכו לכבודם קבלת פנים גדולה החלו לשנת את דעתם אחרי הסילבסטר", הסבירה רות ווינימר, עיתונאית בכירה ברשת RTL.
גרמנים רבים התחילו לשאול שאלות קשות ולא קיבלו תשובות, לא מהפוליטיקאים, לא מהרשויות ולא מהתקשורת. כולם העדיפו אז, ונראה שגם היום, לשמור את האירוע הזה תחת מעטה של חשאיות על אף שחלפו שמונ חודשים מאז האירוע. "בליל הסילבסטר התמונה לא הייתה ברורה כלל", הסביר ד"ר וולפגנג שורן, דובר בית משפט השלום בקלן. "בתחנת הרכבת היה חשוך, היו במקום אלפי אנשים וגם בבתי המשפט היה קשה לזהות את התוקפים ואת מעשיהם".
לצד המידע הרשמי והמוסדר החל גל שמועות להציף את העיר. הנוכחות המשטרתית מורגשת בתחנת הרכבת ובמרכז קלן, אבל כמו במקומות אחרים בגרמניה - העדיפו האזרחים ובעיקר האזרחיות לסמוך על עצמם. "אני מרגישה פחות בטוחה כי אי אפשר לדעת מה יכול לקרות", התוודתה מליסה תושבת המבורג. "אני כאן עם אחותי ואני מרגישה פחות בטוחה. בעיר שלנו אני מסתובבת עם סכין קטנה, רציתי לקנות תרסיס פלפל אבל אני חושבת שנגמר בחנות".
את המדד המוצלח ביותר ביחס למפלס הפחד אפשר למצוא במכון קרב מגע בקלן, מקום שמתמודד בפעם הראשונה מאז היווסדו עם רשימת המתנה. אלכס, מדריך קרב מגע: במכון מספר: "אני תמיד מלמד שיעורי הגנה עצמית לנשים, שנמשכים בערך שמונה שעות, ותמיד היו מגיעים 10 או מקסימום 15 נשים. אחרי האירועים האלה בלי פרסום בכלל, מפה לאוזן בלבד, הגיעו 35 נשים".
"פחד שמשנה את החברה הגרמנית"
מ' הוא מוסלמי מישראל, שחי בגרמניה יותר מעשור, ופועל שם נגד ההקצנה. מ', מומחה לאסלאם הקיצוני בגרמניה, עובר בבתי כלא במדינה, נפגש עם מאות בני נוער מקומיים שפנו לאסלאם הקיצוני, חלקם חזרו מהלחימה בסוריה ועיראק. הוא חושש לדבר, ביקש שלא נחשוף את זהותו, אבל הוא מספר כיצד בשנים האחרונות ראה בשטח את התהליכים שהגרמני הממוצע כלל לא היה מודע להם.
"זה פחד יומיומי וזה משנה את החברה, אנחנו רואים את זה גם בישראל", הסביר. "אני חושב שהתהליכים האלה יעברו לאירופה בשנים הקרובות. אנחנו צריכים לחפש אחר פתרונות והם לא נמצאים, הפתרונות יגרמו לפוליטיקה הגרמנית גם להודות שהם עשו טעות מאוד ענקית בהבאת הפליטים ובכל מה שקשור לאינטגרציה".
הגרמנים שראו את השכנים בצרפת סופגים פיגועים מדאע"ש חוו את הטרור גם על בשרם. מחבל, פליט, נאמן דאע"ש תקף נוסעי רכבת בגרזן. אחר כך התפוצץ מחבל מתאבד מחוץ לפסטיבל מוזיקה - גם הוא פליט שנשבע אמונים לאסלאם הקיצוני.
"אני שומע את הקנצלרית מרקל שמדבר רק על טרור ולא על טרור אסלאמ", המשיך מ'. "יש פה בגרמניה בקרב העיתונת והפוליטיקאים, כל מיני אנשים שמשתייכים לאליטה האינטלקטואלית שלא מסוגלת לקרוא לטרור בשמו. אני חושב שהם מבינים, אבל בכל זאת יש להם ניסיון פוליטי לא לדבר על הנושאים האלה, מחשש שזה יגרום להקצנה בחברה הגרמנית ולמפלגות הימין לקבל יותר קולות".
"התחושה היא שהאדמה רועדת אבל הרשויות בשלהן", הוסיף. "השלטון רופס, האמון מתערער, וארגונים אנטי ממסדיים לוקחים את השליטה ברחוב המתוסכל".
התחזקות הימין באירופה
שנה הבאה יהיו בחירות, לא ברור אם מרקל תתמודד ולפי הסקרים אין לה רוב. אי היציבות והתחזקות הימין מורגשת גם במקומות אחרים, בפראג למשל הפגינו פעילי ימין מחופשים לדאעש וצעקו ברחובות בערבית.
ארגונים קיצוניים שולטים גם בשיח בהונגריה, פינלנד ובשוודיה. לא רק דיבורים, מרכזי קליטה עולים באש, בעלי חזות מזרחית מותקפים ברחובות ופוליטיקאים מאויימים. ברחבי היבשת מורגש ואקום פוליטי והוא בולט במיוחד בצרפת. בשנתיים האחרונות יותר מ 14 פיגועים התרחשו במדינה. בשרלי הבדו והיפר כשר, בתיאטרון הבטקלאן, בניס בקיץ האחרון, והוצאה להורג של כומר בנורמנדי.
במפלגת הימין של מרין לה פן, מטילים את האשמה על הפליטים. אולם עופר בורנשטיין, יועץ פוליטי במפלגה הסוציאליסטית בצרפת, מנסה להוריד את גובה הלהבות. "רוב הפליטים לא טרוריסטים. כמה פליטים שהגיעו בשנים האחרונתת לאירופה ביצעו פיגועי טרור? מעט מאוד. להכניס את הפחד הזה לאירופאים שכמה מליונים שמגיעים לאירופה הם כולם טרוריסטים, זו דמוגגיה, זה שקר. רובם מסכנים".
המערכת הפוליטית במדינה הלכה ימינה. ראשי ערים אסרו ללבוש בורקיני, ופוליטיקאים קוראים למעצרים מנהליים, שלילת אזרחות וגירושים. הנשיא הולנד נתפס ככושל, סרקוזי ככזה שכשל בעבר, ובנתיים מרין לה פן צוברת כוח שמפלגתה מתחזקת עם כל פיגוע ומשחררת הבטחות תקיפות.
מתנתקים מהחיים בכדי לעזור
אבל יש עוד תהליך שעוברת היבשת. הוא אמנם מנוגד, אבל קורה במקביל. לצד ההיסגרות והלאומנות, יש אנשים שהולכים לכיוון ההפוך. אלפים תורמים, נותנים מבתיהם, ויש כאלה שאפילו עוזבים אותם. הם חוצים מדינות בהתנדבות, מקפיאים את חייהם, הכול כדי לעזור למהגרים להיקלט ביבשת.
"קשה מאוד לעזוב אחרי שכבר נעשית מעורב כאן", מספרת ג'ולייט, מתנדבת בריטית. "צריך להיפרד מאנשים שאתה יודע שמצבם עדיין קשה מאוד. למרות שאנחנו לא יכולים לעזור להם במובן שהיינו רוצים, אנחנו יכולים לעשות קצת כדי לעשות את החיים שלהם קלים יותר".
אלא שמ' בגרמניה טוען כי מדובר בהתלהבות מיותרת. "יפי נפש רוצים שנחייה בחברה שכולם אוהבים את כולם - זה בסדר מבחינתי", אמר. "אבל ברגע שאתה רואה בעיות ושותק על הבעיות האלה, אתה גורם לימין הקיצוני להתחזק".