לא בכל יום נצפית בנמל התעופה בתוניס המוסלמית, קבוצת רבנים הדורי זקן לובשי שחורים ומגבעות, חלקם אף מחזיקי דרכון ישראלי, כשהם מלווים באבטחה כבדה מטעם הממשלה המקומית. הביקור הנדיר, בו השתתפו כ-15 רבנים וראשי קהילות יהודיות מ"ועידת רבני אירופה" ומישראל, נערך בעקבות הזמנת ממשלת תוניס, ונועד לחזק את שיתוף הפעולה בין יהודים למוסלמים בתוך אירופה, אבל גם כדי לחזק את הקהילה היהודית המצטמקת במדינה, ואפילו לפתוח את השער עבור יהודים ממוצא תוניסאי כדי שיוכלו לבקר במולדתם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המשלחת הזאת היא תוצאה של דיפלומטיה רבנית ופוליטית שמנהלים הרבנים באירופה כדי לבלום חקיקה אנטישמית או אנטי דתית, שפוגעת גם במיליוני מוסלמים החיים באירופה. הקשרים האישיים שנוצרו בין הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה ורבה של מוסקבה לבין שגריר תוניסיה במוסקבה הם שאפשרו את הביקור. ״כל מדינה ערבית שמקדמת איסלאם מתון ולוחמת נגד הקיצוניות, היא שותפה פוטנציאלית כדי לשמור על אירופה בטוחה יותר״, הסביר הרב גולדמשידט.
רבני אירופה שמתמודדים עם ניסיונות חקיקה אנטי יהודיים אצלם ביבשת, כולל ניסיון לאסור את השחיטה הכשרה וברית המילה, מצאו דווקא במדינה המוסלמית גישה אחרת. חלק מהרבנים נפגשו עם שר החוץ, שר התיירות, והמופתי של המדינה שלקח חלק באירוע משותף עם רבה הראשי של תוניסיה ורבני המשלחת.
המסר של הביקור היה של "שיתוף פעולה נגד חקיקה אנטי-דתית בין המנהיגים", אבל שמה של מדינת ישראל כמעט ולא הוזכר. תוניס מנסה אמנם לפנות ליהודים, אבל נמנעת מכל קשר לישראל.
הילולת ל"ג בעומר בג'רבה
הדרכונים של חברי המשלחת הישראליים נלקחו בתחילת הביקור והוחלפו בנייר זמני מטעם הממשלה, כדי לא להחתים חותמת תוניסאית בדרכון ישראלי. מצד שני, ניתן היה להבחין באי ג׳רבה במאות יהודים מצרפת, וגם מישראל, שקיבלו ויזה כדי להשתתף בהילולות ל״ג בעומר בבית הכנסת העתיק ״אל גריבה״, בו קיימת קהילה יהודית עתיקה, שעל פי המסורת, הגיעה למקום מיד אחרי חורבן בית המקדש הראשון.
״יש אצל התוניסאים פתגם״ מסביר הרב משה לוין, סגן נשיא הועידה ויועץ מיוחד לרבה הראשי של צרפת, ״׳אם ההילולה באל גריבה מצליחה - זו תהיה שנה של תיירות מוצלחת", והם באמת מאמינים בזה. גם באופן ריאלי, ברור שככל שהמדינה תהיה בטוחה יותר וידידותית יותר, התיירות רק תגבר כאן.
ביום שלאחר ההילולה, שהיא האירוע השנתי החשוב ביותר שנערך בקהילה היהודית בתוניס, אפשר להרגיש את חותמה בסימטאות של ג'רבה. כאלף ומאתיים יהודים עדיין חיים בג׳רבה (יחד עם עוד שלוש מאות יהודים הפזורים בתוניס הבירה ובשאר המדינה), והמסורת והמנהגים באי כמו קפאו לפני מאות שנים.
בכניסת השבת, עולה רבה הראשי של תוניסיה הרב חיים ביתאן, לגג ביתו ותוקע בשופר כדי להודיע לבני הקהילה לשבות ממלאכה. ״אני תוקע כבר חמישים שנה״ הוא מספר, ״וגם היום, כשלכל אחד יש לוח שנה ושעון בבית אני לא רוצה לקטוע את המנהג ההסיטורי״.
את החלות לשבת עדיין אופים כל בני הקהילה בתנור אחד, בו מוטמנים גם סירי החמין של כל המשפחות, עד לאחר התפילה בשבת בבוקר, אז מגיע נציג מכל משפחה ואוסף את סיר החמין המשפחתי. גם בתלמוד התורה המקומי לומדים על פי השיטה הקדומה, ואי אפשר לפספס על הקירות, בין תמונותיהם של רבני תוניס לדורותיהם, את תמונותיו של הרב עובדיה יוסף שתלויות בכל כיתה וכמעט בכל בית. מעידות על ההשפעות הרבות של הנעשה בישראל על העולם הרוחני בקהילה הקטנה.
למשלחת התלווה גם ממלא מקום יו״ר הסוכנות היהודית יעקב חגואל, שנפגש עם צעירות המשמשות מורות לעברית בקהילה היהודית המצטמקת. ״מרגש מאוד לראות חיים של קהילה יהודית במדינה ערבית״, הוא סיפר. ״לצערי זה מאוד לא מובן מאליו לדבר עברית בגולה ובטח ברמה שכזו, למרות זאת אין לי ספק שעתיד הקהילה הנפלאה הזו הוא בישראל״.
ואכן שאלת העלייה מרחפת כל הזמן באוויר, אבל נדמה שהמשפחות שלא עלו עד עכשיו, יתקשו לעשות את הצעד הזה. כמה צעירים מהקהילה שביקרו בישראל, חלקם דרך פרויקט ״תגלית״ סיפרו על החלום לעלות לארץ באופן קבוע, אבל החשש מפני ניתוק מהמשפחה ומההורים המבוגרים, משאיר אותם בינתיים, כבולים לשרידי קהילה מפוארת שנאחזת בחזקה במה שנשאר מהמסורת העתיקה, מימי הבית הראשון.