חיבוק דוב: דובי הפנדה, היצורים המתוקים בשחור ולבן שלועסים במבוק להנאתם, לא מהווים רק אטרקציה לתיירים נלהבים. מתברר כי הם ממלאים תפקיד מרכזי וחשוב בשיפור יחסי החוץ של סין, אחת המדינות המשפיעות והגדולות בעולם. כבר 60 שנה שדובי הפנדה, שרק בשנה שעברה הוצאו מרשימת בעלי החיים המצויים בסכנת הכחדה, משמשים בידי הסינים ככלי חשוב במערך הדיפלומטי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ב-1957 שלח שליט סין דאז, מאו צה-טונג לרוסים דב פנדה במתנה - זאת לאחר שברית המועצות הייתה הראשונה להכיר בסין המודרנית. שני עשורים מאוחר יותר, העניקה בייג'ינג שני דובי פנדה במתנה גם לארה"ב - דובים שנשאו את השמות לינג לינג וסינג סינג, והפכו לאטרקציה של ממש בגן החיות בוושינגטון. הכל הודות לנשיא דאז ניקסון, שדאג לשפר את יחסי מדינתו עם סין.
הסינים הבינו עד מהרה את הפוטנציאל הגדול הטמון בבעלי החיים המתוקים לשיפור מעמדם בעולם ומשנות ה-80 החליטו שהם לא מעניקים פנדות במתנה, אלא משכירים אותם למדינות שונות שיחפצו בכך - ובמחירים גבוהים למדי. בספארי ברמת גן, למשל, ביררו מה עלות הבאת פנדה לארץ הקודש - אלא שאז גם נחשפו למחיר שדורשים הסינים: כמיליון דולר לשנה, לדב אחד.
בלגיה וסקוטלנד חתמו על הסכמי סחר משמעותיים עם סין ובתמורה זכו בדובי פנדה. קנדה, צרפת ואוסטרליה אף הרחיקו לכת ושכרו פנדות לאחר שחתמו על עסקאות למכירת אורניום לסינים. והפנדות מסייעות גם בהרגעת סכסוכים: בין יפן לסין פרץ סכסוך על שליטה באיים בים סין המזרחי - ועל מנת להביא לסיומו, העבירה סין ליפן שתי פנדות - והדב החביב הפך אט אט לסמל לרצון טוב ולפתיחה במערכות יחסים.
בינתיים, עם או בלי קשר לשימוש שעושה סין בדובים, מצבם של דובי הפנדה הלך והשתפר: בספטמבר האחרון העריכו חוקרים כי הפנדות יצאו מסכנת הכחדה - וכי מספרן הכולל עומד כיום על כ-3,000 פרטים. עכשיו רק צריך לדאוג להם לאספקת במבוק שוטפת, והם יהיו מרוצים.