החיפושים בים התיכון, אתמול (צילום: רויטרס)
החיפושים בים התיכון, היום|צילום: רויטרס

חוקרי האסון במי הים התיכון טוענים הבוקר (שני) שבספינת המהגרים שטבעה היו הרבה יותר נוסעים ממה שנטען תחילה על פי העדויות שנשמעו בבית המשפט האיטלקי. כ-950 מהגרים היו על הספינה, ורק 28 בני אדם ניצלו מהאסון הזה. רשויות ההגירה האירופיות שמטפלות עכשיו במעט הניצולים וחוקרות את נסיבות האירוע טוענות כי "זה האסון הימי הגדול ביותר בים התיכון". כעת בוחנים באיחוד האירופי דרכים להתמודדות עם הגעת מהגרים מאפריקה דרך הים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שר התחבורה ישראל כץ פרסם הבוקר בחשבון הפייסבוק שלו סטטוס בו קישר בין האסון הטרגי לבין מדיניות ההגירה של ישראל ושל אירופה - ועורר עליו תגובות גולשים נזעמות. "אירופה מתקשה להתמודד עם דילמת המהגרים, ולייצר פתרונות לסוגייה הקשה", כתב. "עם כל ההבדל בינינו לבינם (ים מול קשר יבשתי ישיר) תראו עד כמה הייתה נכונה מדיניות הממשלה לבנות גדר בגבול מצרים שתחסום את דרכם של מהגרי העבודה מאפריקה עוד טרם כניסתם לישראל".

ועד שאירופה תבנה או לא גדר נגד מהגרים, באיחוד האירופי דנים היום בדיון מיוחד בלוקסמבורג באפשרות לשלוח ספינות מלחמה לחוף הלובי כדי להילחם בהברחת סחורות ובני אדם. עם זאת, החשש הוא שאם כוחות אירופים ייקחו חלק במבצע, המהגרים ינצלו זאת כדי לצאת לים, להגיע לידי הכוחות ולקבל מעמד של פליטים. בנוסף, קיימת גם הצעה לשלוח חיילים אירופים לאדמת לוב הקרועה כדי לנסות להשיב את הסדר.

שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני אמרה בשיחות בלוקסמבורג כי זו חובתה המוסרית של אירופה להתמודד עם משבר המהגרים בים התיכון. "זו אחריות של כולנו", היא אמרה לשרים מהאיחוד.

מהגרים שכן הצליחו להגיע לאירופה. ארכיון (צילום: רויטרס)
"זו אחריות של כולנו"|צילום: רויטרס

דובר רשות ההגירה האירופית פלאביו די ג'אקומו העריך הבוקר כי "מספר ההרוגים גבוה מאוד השנה, הרבה יותר גבוה מאשר בשנה שעברה. ספרנו 96 מקרי מוות בין ינואר לאפריל בשנה שעברה, ועכשיו, אחרי הטרגדיה האחרונה, אנו סופרים יותר מ-1,600 מקרי מוות באותה התקופה בשנה הזו".

מספר קורבנות גבוה מהמשוער

משמר החופים של איטליה מדווח ש-28 בני אדם ששרדו את התאונה נמצאו במרחק של כ-96 קילומטרים מחוף לוב. בית משפט איטלקי מדווח שבין הקורבנות יש לפחות 200 נשים וכ-50 ילדים. לטענת די ג'אקומו, יש מספר גורמים לעליה במספר הנפגעים. "ראשית, כלי השיט שסוחרים בחיי בני האדם הפכו יותר ויותר שחוקים", אמר. "שנית, קשה יותר לבצע פעולות הצלה מסיביות".

די ג'קומו קרא לשיקום הנוהל האיטלקי לחיפוש והצלה של חיל הים, נוהל שנקרא "נוסטרום", ושהופסק בסוף השנה שעברה בגלל מחסור במימון מצד האיחוד האירופי. "בשנה שעברה ממשלת איטליה הפסיקה את פעולות החילוץ נוסטרום, שנועדו לפיקוח ולהצלה מעל אזור הים כולו", הוא הוסיף. "לאחר הביטול, נותרנו עם משמר החופים שהוא היחיד שפעול ולעיתים אפילו מסכן את חיי אנשיו במהלך פעולות הצלה".