ביהמ
ביהמ"ש העליון בניו יורק ביטל את המשפט|צילום: רויטרס

36 שנים עברו, והסאגה נמשכת: שופט בית המשפט העליון במדינת ניו יורק הכריז אתמול (שישי) על ביטול משפטו של פדרו הרננדז, החשוד כי רצח את איתן פץ, ילד בן 6 שהתגורר בשכונת סוהו בניו יורק ונעדר מאז 1979. פרשת היעלמותו של פץ עוררה סערה בארה"ב, והובילה להגברת המודעות לסוגיית היעלמויות ילדים במדינה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הרננדז אמנם קשר עצמו לרצח הילד, אולם חבר המושבעים לא הצליח לגבש קונצנזוס במהלך המשפט המרתוני שהתנהל במשך 18 ימים רצופים, ולבסוף נאלץ השופט להכריז על ביטול ההליך המשפטי כולו. מיד עם ההכרזה על ביטול המשפט, הגישה התובעת מטעם מדינת ניו יורק בקשה למשפט חוזר בפרשה.

הייתה זו שעת בוקר כשאיתן פץ בן ה-6 הלך בפעם הראשונה לבדו לתחנת ההסעה שהייתה אמורה להביא אותו לבית הספר בו למד. למרות שמדובר במרחק קצר, הוא מעולם לא הגיע ליעדו ומאז אבדו עקבותיו.

משפחתו של הילד: "מאוכזבים מהחלטת חבר המושבעים"

התביעה דורשת משפט חוזר (צילום: רויטרס)
התביעה דורשת משפט חוזר|צילום: רויטרס



הרננדז, עובד מעדניה בן 54, הודה כשנעצר ב-2012 כי פיתה את פץ עם סוכריות, דקר אותו, ביתר את גופתו ואחר כך אחסן אותה בקופסה אותה השאיר ברחוב. "אנו מתוסכלים ומאוכזבים מהעובדה שחבר המושבעים לא הצליח לגבש החלטה" אמר אביו של הילד הנעדר, סטן פץ. "הסיוט המתמשך שלנו עדיין לא הגיע לקיצו".

"הגענו למסקנה שהרננדז אשם מעבר לכל ספק במעשים, עליהם כבר התוודה" הוסיף סטן פץ לאחר שהקשיב לעדויות במשפט. התובעת מטעם מדינת ניו יורק צידדה אף היא בעמדת המשפחה, אולם במערכת המשפט בארה"ב, חבר המושבעים מוכרח לקבוע כי קיימת אשמה מעל לכל ספק על מנת להרשיע חשוד בפשע.

עורך הדין מטעם הנאשם אמר כי "אין לי ספק שלמשפחת פץ עניין רב בסיום הפרשה, אך ברור לי כי הרננדז הוא לא האדם שביצע את המעשה".

ילד "קרטון החלב" הראשון

מאז נעלם איתן פץ בחודש מאי 1979, ערכה המשטרה חיפושים רבים אחריו מחוץ לגבולות ניו יורק, ואפילו מחוץ לגבולות ארה"ב. תמונתו הופיעה בלוחות מודעות ובצעד תקדימי גם על קרטוני חלב - אך ללא תוצאות. כיום מציינים במדינה את יום היעלמותו של פץ כ"יום הלאומי למען ילדים נעדרים", בעקבות המקרה שהיווה אבן דרך בסוגיה.

גם משפחתו של הילד מסרבת לשכוח. קשה להאמין, אבל במשך השנים הם סרבו לשנות את מספר הטלפון בבית בתקווה כי ילדם חי וכי והוא עלול אולי להרים טלפון. מאותה סיבה, סירבה המשפחה לעבור דירה.