החלטה מעוררת מחלוקת בארצות הברית: בית המשפט העליון האמריקני פסל היום (שני) חוק שהיה אמור לאפשר לאזרחים אמריקנים שנולדו בירושלים להגדיר את עצמם כישראלים. בהחלטה קבעו השופטים, ברוב של שישה נגד שלושה, כי רק לנשיא ארצות הברית יש זכות להעניק הכרה רשמית בריבונותה של ממשלה זרה - ובכך שם קץ למאבק משפטי שנמשך כבר 12 שנים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משפחת זיבוטופסקי היהודית-אמריקנית שעלתה לישראל עתרה לבית המשפט העליון, ודרשה לכתוב בדרכונו האמריקני של הילד מנחם כי הם ילידי מדינת ישראל. לאחר שנדחתה בקשתם הראשונית, עתרו לבית המשפט העליון נגד מחלקת המדינה ומזכיר המדינה ג'ון קרי. השופט קנדי דחה היום שוב את העתירה המתוקשרת, וקבע כי "לנשיא יש זכות בלעדית ואקסקלוסיבית" להגדיר את ירושלים כחלק מישראל.
"נושא רגיש נמצא ברקע התיק - הנושא של ירושלים", הוסיף קנדי - שקבע כי הקונגרס חרג מסמכותו כשחוקק את החוק ב-2002 ואישר את מדיניות ארה"ב שלא להכיר בריבונות מלאה בירושלים עד לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. "רק לנשיא יש יכולת לקבוע מה כתוב בתוך דרכון, הכרה בישראל זו סוגייה בה עלינו לדבר בקול אחד - קולו של הנשיא".
הילד העותר: "לא רוצה שיחשבו שאני נבוך להיות ישראלי"
ממשלו של אובמה התנגד לעתירת המשפחה וטען כי החוק פוגע בזכותו של הנשיא לקבוע מדיניות חוץ. "אם החוק יאושר, הוא יחתור תחת מעמדה של ארצות הברית כמשכינת שלום במזרח התיכון", נכתב בתגובת הממשלה. בשל הדיון הסוער סביב ההכרה על הריבונות הישראלית בירושלים, סירבו בארצות הברית מאז העברת החוק לרשום את ירושלים כחלק מישראל בדרכון האמריקני.
בנם של בני הזוג ארי ונעמי זיבוטופסקי, מנחם בן ה-13, נולד בירושלים בשנת 2002 - זמן קצר אחרי החוק שעבר בקונגרס האמריקני לפיו ניתן לרשום בדרכונים אמריקניים את ירושלים כחלק מישראל. "אני ישראלי ואני רוצה שאנשים יידעו שאני שמח להיות ישראלי ולא נבוך להיות ישראלי", אמר הילד מנחם לפני כשבעה חודשים בדיון קודם.
"אם לא יהיה כתוב שנולדתי בישראל, אנשים יחשבו שאני לא גאה להיות ישראלי", הוסיף הילד. האב ארי הוסיף אז: "עברנו לישראל מארצות הברית, אנחנו עדיין גאים להיות אמריקנים ואבל עברנו לישראל כי אנחנו גאים בישראל ויש לנו כבוד לייצג את כל האמריקנים שילדיהם נולדו בירושלים והם רוצים שיצויין כי נולדו בישראל".
הבקשה הראשונה שהגישו בני הזוג לבית המשפט נדחתה, וכעת נדחתה גם הבקשה השנייה. החוק עבר אז בניגוד לדעתו של הנשיא דאז ג'ורג' בוש, שטען כי רק הממשל יכול להחליט על נושאים שכאלה. גם ממשל אובמה, כמו קודמו, נקט באותה מדיניות. מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 סירבה ארצות הברית להכיר בריבונותה של אומה כלשהי על ירושלים.
זעם בישראל: "ירושלים היתה ותמיד תהיה עיר הבירה"
ח"כ מייקל אורן (כולנו) טען כי הפסיקה "מהווה פגיעה בריבונות הישראלית ובברית של ישראל וארה"ב". אורן, שכיהן בעבר כשגריר בוושינגטון ופעל לקידום פנייתם של המשפחה, הוסיף כי מדובר בעיוות שיש לשנות. "אני וויתרתי בשעתו על האזרחות האמריקאית שלי, אך ביתי ליה, שעודנה אזרחית אמריקאית, נולדה בירושלים - ישראל, על אף מה שמופיע בדרכון".
שר הקליטה וירושלים זאב אלקין אמר בתגובה להחלטה כי "ירושלים המאוחדת היא בירתה של מדינת היהודים, מדינת ישראל, ותישאר ככזאת לעולמי עד. אני קורא לממשל האמריקאי לאמץ את חקיקת הקונגרס ולהכיר בעובדה פשוטה שהיא אבן היסוד של המורשת היהודית, ואגב גם של המורשת הנוצרית,- ירושלים היא לב לבה של ארץ ישראל ובירתה הניצחית של מדינת ישראל".
ראש העיר ירושלים ניר ברקת מחה על ההחלטה וכתב כי "כפי שוושינגטון היא בירת ארה"ב, לונדון בירת אנגליה ופריז בירת צרפת - כך ירושלים היתה ותמיד תהיה עיר הבירה של ישראל, אבל יותר מכך הלב והנשמה של העם היהודי. דווקא בימים אלו כשהאנטישמיות מנסה להרים ראש וה-BDS תומך בעמדות החמאס שמסכנות את שלום העולם ושוללות את קיומה של ישראל, אנחנו מצפים מארה"ב לחזק את מדינת ישראל ולהכיר בירושלים כבירתה".