לאחר ימים ארוכים של מתח וחרדה הצליחה משלחת החילוץ הישראלית, בשיתוף עם משרד החוץ והצבא הנפאלי להגיע הבוקר (רביעי) לעשרת התרמילאים שנתקעו בשמורה הלאומית לנגטנג ונקלעו לעימות אלים עם המקומיים. "מה שהחזיק אותנו זה הגיבוש שלנו, של המטיילים הישראלים", סיפר שחר זכאי, אחד המחולצים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בריאיון לניב רסקין בגלי צה"ל סיפר זכאי, שנמצא מיובש על ידי צוות החילוץ, על הרגעים הדרמטיים שלאחר רעש האדמה. "ראיתי את המוות מול העיניים, אחרי רעידת האדמה הייתה מפולת שלגים שהגיעה אלינו ב-200 קמ"ש", שחזר המטייל הישראלי. "ניסינו מהר ככל האפשר לתפוס מחסה".
לאחר שהבינו כי כל הישראלים הצליחו לשרוד את אסון הטבע, התחלפה השמחה בחוסר ודאות ובחשש באשר להמשך דרכם. "רעידת המשנה גרמו למפולות של סלעים, זה הפך לקרב הישרדות עם הטבע ועם עצמנו, בעיקר בניסיון למצוא מים ואוכל", סיפר זכאי. "הבנו שקרה אסון בסדר גודל עולמי והבנו שלא בטוח שיגיעו אלינו, שצריך לדאוג לעצמינו".
משמורת הטבע הגיעה קבוצת הישראלים לכפר סמוך שנפגע מרעידת האדמה. במקום התקבצו מקומיים ותרמילאים כאחד וניסו להעביר את הימים הראשונים שלאחר האסון. לדברי המחולצים הישראלים, תוך זמן קצר החלו עימותים בין הנפאלים לזרים, בעיקר עם הקבוצה הישראלית בשל גודלה.
"אנחנו היינו הקבוצה החזקה ולכן הם (תושבי הכפר) החליטו להיטפל אלינו, זה הגיע לרמה של מכות, אבנים, מקלות ואיומים", סיפר זכאי על הסכסוך שגרם לחברי הקבוצה לשלוח הודעות מצוקה לבני המשפחות המודאגים בישראל. "בהתחלה היה כוח צבא לא חמוש שהצליח להפריד בנינו".
אביו של שחר, אליאב זכאי הודה למחלצים שהצליחו להגיע לבנו ולחבריו. "אין לי מילים, אנחנו רק רוצים לראות את שחר בבית", אמר היום והתקשה להסתיר את התרגשותו. "אנחנו מאושרים שאנחנו מקבלים אותו שוב אלינו. אנחנו מרגישים שהוא נולד מחדש".
יוחאי ליליאור מצוות החילוץ של חברת הביטוח הראל סיפר: "זה התחיל אתמול בערב כשקיבלנו הודעות בהולות. היה מזג אוויר קשה, כשנפתחו קצת העננים הצלחתי להגיע עם המסוק. באזור הזה גם הצבא לא רצה לטוס לשם". לדבריו, המקומיים המשיכו בפעולות האלימות כשהחלו ליידות אבנים לעבר המסוק.
למרות חילוצם של עשרת המטיילים הישראלים, ישנם תרמילאים נוספים שעדיין נמצאים באזור האגמים הקפואים וממתינים לחילוץ. בני משפחותיהם טוענים כי חברות הביטוח מסרו כי הן חסרות אונים מאחר ואין מסוקים זמינים שיאפשרו הגעה אליהן. "הבנות שתקועות שם בלחץ גדול", סיפר קרוב משפחתה של אחת המטיילות.
בתוך כך, תשעה מטיילים ישראלים נוספים מוגדרים עדיין "מנותקי קשר". בשל קריסת הרשתות הסלולאריות במדינה, לא הצליחו קרוביהם ואנשי משרד החוץ להשיג אותם מאז אירע האסון. בני משפחותיהם סיפרו כי הם "מיואשים ומייחלים לכל מידע על גורל יקיריהם". המאמצים להגיע גם אליהם נמשכים על ידי כל הגורמים הנמצאים בשטח ובארץ.